סיפר מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל, מעשה אותו סיפר לו מרן הרב מפוניבז': הרב מפוניבז' בימי שבתו על כיסא הרבנות נמנע מלערוך גיטין והצליח בזה. כאשר באו לפניו זוגות להתגרש, שכנע אותם והשיג שלום בית, חוץ מפעם אחת. הבעל נשכב על הרצפה זעק והתעקש כי לא יזוז מכאן עד שיהיה גט, משום שאינו מסוגל יותר לחיות עם אשתו. גם המראה החיצוני שלה... לא יועילו כל השכנועים ואין סיכוי שהוא ישלים עם המצב. בחוסר ברירה הרב סידר להם גט.
חלפה חצי שנה והבעל בא להתלונן: 'הרב מה עשית לי!? מדוע לא מנעת ממני בחכמתך להתגרש'... הרב מפוניבז' תמה, שאל אותו 'מה נשתנה, מה קרה ששינית את דעתך, ובכלל, הרי אמרת שאשתך מכוערת'!? האיש השיב: 'עתה ראיתי את אשתי לשעבר, הבחנתי כי טעיתי, היא אינה מכוערת כמו שחשבתי, וכואב לי מאד מדוע התעקשתי להתגרש'...
ומה באמת הטעם שבזמנו היה לו כל כך גרוע? אחת הסיבות, שכאשר הם היו בריב תמידי היא הייתה שבורה וללא שמחת חיים ואכן פניה הוריקו מצער ועוגמת נפש, אבל כאשר נפרד ו, חזרה לה שמחת חיים טבעית "- לב שמח יטיב פנים -" שמחה ונחת רוח משנים את המראה לטובה!"
