א. "כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו ולאביו מפרש וז"ל "וטעם להזכיר אמו קודם האב, כי (אמור כא, ב)באבן עזרא עה"פ הזכר חי יותר מהנקבה ברוב". עכ"ל. ד"ה רצה אינה פודה, וז"ל: "אבל קבורא חשיבא מצוי לפי שהנשים ממהרות למות מן (נב, א) ועיין תוס' מס' כתובות האנשים כדאמר בירושלמי". עכ"ל. ד"ה מיתה שכיחא, וז"ל: "שמא משום דרוב פעמים מסתכנת בלידה". עכ"ל.(פג, ב) ועיין תוס' מס' כתובות
ב. בשו"ע אדה"ז סימן רפ"ב סעיף ז' וז"ל: "אם אין כהן בבית הכנסת אלא כהן קטן נוהגים לקחת ישראל במקום כהן, ואין בזה איסור במה שאין חולקין כבוד לכהונה אף שמן הדין כהן הקטן יכול לעלות, מכל מקום אין אנו מחויבים כלל לכבד כהנים קטנים, שמצות עשה של וקדשתם אינה אלא על הגדולים שנאמר כי את לחם אלקיך הוא מקריב, והקטן פסול להקריב". עכ"ל. כתב מסברתו, דכהן קטן אינו מצוה (ס"ק ו')אבל ראה מנחת חינוך מצוה רסט, וז"ל: "והנה המגן אברהם סי' רפ"ב לקדשו ואינו ראוי לעבודה, ובאמת כאן מבואר להיפוך דאף דאינו ראוי לעבודה מצוה לכבדו, וגם קטן אוכל קדשים כמו בעלי מומין, אף שאינו בחלוקה כמבואר בזבחים צט, א ובר"מ פ"י ממעשה הקרבנות ה"ז, על כן נראה לי לפי דעת הרב המחבר דגם קטן וחרש מצוה לכבדם". עכ"ל. וראה הגהות רבי עקיבא איגר על שו"ע או"ח סימן רפ"ב אות ג'.
כיצד הלבישן לאהרן )ה, ב( וז"ל: "אמרם ז"ל בפרק ראשון במס' יומא (שורש ג')) בהשגות הרמב"ן על ספר המצות ולבניו בימי המילואים, ותמהו כיצד הלבישן, מאי דהוה הוה, אלא כיצד מלבישן לעתיד לבוא, לעתיד לבוא נמי, כשיבואו אהרן ובניו, משה רבינו עמהם, כלומר נשאל לו. הנה סוברים כי לתחיית המתים יקדשו אהרן ובניו עצמן במילואים, לפי שכבר בטלה משיחתן ממנו ומזרעו בשעת המיתה, ויהיו אנשים מחודשים יצטרכו להתקדש כראשונה, ויהיו המילואים האלה נוהגין בהן . . וכן נעשה לימות המשיח אמן במהרה בימינו". עכ"ל.
אודות השאלה האם כשלומדים שולחן ערוך עם ש"ך וט"ז, האם צריך (הלכות תלמוד תורה) וראה שו"ת שלמת חיים להקדים ללמוד ש"ך קודם להט"ז מכיון שהש"ך הי' כהן, והשיב ע"ז שאין בזה קפידא מדין קדימה ללמוד ש"ך קודם. ע"ש.
