ספירת העומר

ידוע דברי תרוה"ד דסופר ביום אף דלא קיים המצוה אבל מהני לענין מנין למחר עם ברכה וחשיב תמימות, וקשה דהרי אין מקיים בזה מצות ספירה.

וכעי"ז דעת הבה"ג שהביאו תוס' מגילה כ' ע"ב "דהיכא דאינשי לברך בלילה ימנה למחר בלא ברכה אבל אם שכח לילה ויום לא ימנה עוד בברכה דבעינן תמימות וליכא". וצ"ע לדעת בה"ג דבעינן לילה כדי לקיים מצות ספירה ולא יצא במה שספר ביום מ"ט מועילה ספירתו שיוכל לספור בלילה שלאחריו בברכה.

(ובשעה"צ כתב משום ס"ס שמא יצא ביום ואת"ל דלא יצא שמא א"צ תמימות, אבל בתוס' מבואר דגם הבה"ג כתב כן וליכא למימר דבה"ג גופיה מסתפק בזה, ועוד דבתרוה"ד סי' ל"ז לא משמע הטעם משום ס"ס).

וכפשוטו כוונתו כי דין תמימות ומעשה ספירה למחר צריך שהיה מעשה ספירה אתמול ואז הוי למחר צורת ספירה, אבל זה תולה על מעשה ספירה אתמול ואין תולה במצות ספירה כלל.

והביאו תוס' מנחות ס"ה ע"ב הו"א בגמ' דמצות ספירת העומר הוא דין בב"ד אלא שלמדו מקרא וספרתם שיהא ספירה לכל אחד ואחד.

וזהו כוונת תרוה"ד דמנין ביום די בזה לעשות שם ימים ספורים בימים אלו, וכל שיש חלות דין ספורים על הימים חשיב כבר תמימות לענין המשך הספירה.

ולכא' לפי"ז מבואר דברי רב סעדיה גאון לענין חסר יום הראשון דאין מעכב כי הוא נעשה ימים ספורים ממילא. ועוד הביאו בשם ב"ה תפ"ט ח' ד"ה סופר בשם רב האי גאון שמי ששכח לספור לילה א' יספור בלילה שאחריו ויאמר אתמול היה כך וכך בעומר והיום כך וכך בעומר. והוסיפו דבחינוך שבס' מנ"ח החדש כתב ג"כ כן אך כתב שיאמר אתמול היה כך וכך ואח"כ יברך על ספירה של אותו לילה, ומבואר דאינו מקיים מצות ספירה במה שאומר אתמול היה כך.

וע' חינוך ש"ו שהביא הבה"ג וז"ל שכולן מצוה א' וכו' ומכיון ששכח מהן יום אחד הרי כל החשבון בטל ממנו עכ"ל, וחולק עליו וז"ל אלא מי ששכח יום א' מונה האחרים עם כל ישראל עכ"ל. וכוונתו דכיון דכל ישראל ספרו לכן חשיב תמימות והימים ספורים.

והביא הב"י בשם אבודרהם בשם מחזור ויטרי מנהג להיות מונה אחר פלג המנחה בלא ברכה ושוב מונה עוד אחר הלילה בברכה, שמא ישכח אח"כ ונמצא קרח מכאן ומכאן, (וכתב שם במחזור שכן נהג רבו, והוא רש"י, ולא הובא בב"י), והקשה 301ויטרי עמ' בשו"ת הרשב"א, מובא במג"א, דממה נפשך אי יוצא אחר פלג למה מונה שוב אחר הלילה וגם איך מברך, ואם אינו יוצא למה מונה אחר פלג לפני הלילה. וי"ל כנ"ל.

וע"ע נוב"י קמא או"ח כ"ז דאונן סופר בלי ברכה כדי שבשאר הימים יספור בברכה, וכתב להדיא דזה כדברי תרוה"ד הנ"ל.

(שיעורי רבי בנימין ביינוש סי' י"ד אות ד') ע"פ 'בכל נפשך'