אכילה בערב יום כיפור – ערכו של גוף יהודי
מאמר הכנה:
הנה הן אמת היא שאין לנו שמץ של השגה במצוות ה' ואנו מקיימים אותם אך ורק מחמת שה' יתברך ציוונו עליהם. אבל כבר אמר הכתוב 'כל מצוותיך אמונה', וכדאיתא בספה"ק שכל המצוות הם צמצומים נוראים של אמונת אלוקי עולם, ומתגלה בהם גודל האהבה של ה' יתברך לבניו אהוביו, כל מצוה מגלה גילוי מסוג אחר. על כן מצוה עלינו להשתדל להתחבר לאור הפנימי של המצוות. ועל של עתה באנו על המצוה דאורייתא של אכילה בערב יום הכיפורים, אשר היא מהמצוות הבודדות הנוהגות באכילה בזמן הזה.
במושכל ראשון מצוה זו לא כל כך מובנת. הן עוסקים אנו כעת בימי סליחה מחילה וכפרה, כלל ישראל עוסק בתשובה ובשיפור המעשים, ופתאום מצווים עלינו לשבת ולאכול. למי יש בכלל ראש ולב לאכול כאשר ספרי חיים וספרי מתים פתוחים, ובפנינו עומדת עכשיו ההזדמנות להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומתוקה ?!
ננסה להבין זאת על פי התנה הגדולה שהאירה בעולמנו בשנים האחרונות, האור הגדול של הרה"ק ר' ישעי' ב"ר משה מקרעסטיר זי"ע. (בגליון לפרשת תזו"מ תשפ"ה הרחבנו על נקודת הגילוי שלו וב"ה שהתקבל בחיבה רבה אצל קהל הקוראים. כמה וכמה שקראו זאת רק לאחר הנסיעה לציונו הקדוש אמרו שחבל שלא ראו זאת קודם, מה שהיה יכול לעזור להם להתחבר לדרכו הקדושה, ולא להתייחס אליו רק כאמצעי למופתים ולישועות).
הלא כבר ידענו שכל עבודתם של הצדיקים הייתה לראות איך אפשר לזכות ולקרב את ישראל ולגלות להם את גודל האהבה של ה' יתברך אליהם. וזכה אותו צדיק לכך באופן מופלא כי אורו הגדול מגיע ממש לכל יהודי באשר הוא שם ואפילו למקומות רחוקים במיוחד. גם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות מתעוררים בהרהורי תשובה למראה דמותו המאירה והקדושה . ובאמת גם בחיים חיותו היה כך, שהיה יכול להופיע בהיכלו בעצם יום השבת יהודי שנזקק לישועה, והוא היה מאריך ומרחיב אתו ומושך את הזמן עד ליציאת השבת, ורק אז היה מדבר אתו על הצרה שבמעונו, וכך הצליח לקרבם לתורה ומצוות, ורבים השיב מעוון, ויש שנעשו ממש עובדי ה' מופלגים ומרוממים ובנו בתים של תורה ויראה.
יתכן שבמקומות אחרים היו בנוסף לקירוב, מטיפים גם מעט דברי מוסר, איך יתכן שיהודי מחלל שבת ותוך כדי כך הוא מגיע לרבי לבקש ישועה ?! כך היא אכן הדרך הרגילה. אבל אותו צדיק נשגב שראה לא רק את מעלת נשמות ישראל, אלא אף גם את מעלת הגוף הגשמי של יהודי. וכמו שאיתא בתניא קדישא שמה שאנו אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים' אין הכוונה רק על נשמות ישראל שעל זה אין בכלל מקום להשוותם עם גויי הארצות. אלא אפילו הגוף שבחיצוניותו נראה כמו הגוף של הגוי, גם בו בחר ה'!
אותו צדיק ראה וחי את אותה אהבה ואותה בחירה ! לכן עסק כל ימי חייו להשפיע שפע של גשמיות לעם ישראל, 'לשובע ולא לרזון'. כי אם יהודי מקבל רק מצד נשמתו, אזי יש מקום לדון אם הוא ראוי או לא. ויתכן שיהיו מניעות מחמת החטא שגורם. אבל כאשר מבינים את הקשר שיש לנו עם ה' גם מצד הגוף הגשמי, שוב לא תתכן כל מניעה, כי מבינים שגם הגוף של יהודי הוא קדוש קדשים ובו בחר ה'. אלא שלאו כל אחד זוכה לראות ולהבין את ההשגה הזאת ולחיות את ההתפארות של ה' יתברך בגופו הגשמי, ולכן יש לפעמים קטרוגים. אבל כאשר צדיק מסתכל על יהודי, הרי הוא רואה את המציאות האמתית שלו, ומבין איך שכל הצרכים שלו הם קדושים ומוכרחים להיות ! בזה נוכל להבין את מצוות האכילה בערב יום הכיפורים, כי ביום הקדוש הזה יש עליה גם לכל הגשמיות של היהודי. ביום זה מתגלה גם בחיצוניות של היהודי האור הגדול של קדושת ישראל, וה' יתברך מצווה עליו שב ותאכל !
אבל היהודי מתבייש, איך אני יכול לאכול ביום קדוש כל כך ?
עונה לו הקב"ה כביכול, לשובע ולא לרזון! תשאל את ר' ישעי'לה. האם הוא היה מגיש לך אוכל, האם הייתי אוכל? בוודאי שכן. הרי גם יהודי שסבלו ממחלות מעיים לקחו ממנו שום ובצל – אשר בדרך הטבע מזיקים הם לזה מאוד – ונרפאו ממחלתם. קל וחומר ביום הקדוש הזה אשר כל מטרתו ועניינו הוא לקרב בחזרה את עם ישראל שישובו להיות קרובים אל ה'. כעת אומר לנו ה' יתברך: לא רק את הרוחניות של אני רוצה, אלא גם את הגוף ואת הגשמיות שלך אני אוהב בלי תנאים.
האכילה בערב יום הכיפורים היא זו שנותנת ליהודי כח לצום למחרת. כי בעצם כאשר יהודי צם ביום הכיפורים יכולה לחלוף בו מחשבה, הרי אני יודע טוב מאוד שכל השנה אני כן מתכוון לאכול כמו שצריך ולישון במיטה נוחה ולחיות כמו שאני חי, אז את מי אני מרמה כאן ?
לכן הקדים ה' יתברך רפואה למכה, מצוות האכילה בערב יום הכיפורים שהיא מלמדת את היהודי שיבין כמה חשובה הגשמיות שלו אצל ה' יתברך, וכי גם בתוך הגשמיות שלו נמצא הקב"ה. כך יכול היהודי לחיות את חייו הגשמיים עם חיבור לה' יתברך. לעומת זאת אם הוא סבור שהקב"ה לא חפץ בגשמיות, יפול הנופל ממנו בחשבו שה' יתברך איננו בקרבו חלילה. אחרי עבודת ערב יום הכיפורים מתעלה היהודי מעלה מעלה עד למדרגת מלאך שאינו זקוק לגשמיות בכלל !
[בזה יובן גם מה דאיתא מהרש"ש הקדוש שביום הכיפורים נעשה תיקון שלא נעשה כל השנה, תיקון החיצוניות הגמור מעין דלעתיד לבוא.].
• גאולת הנפש למעשה •
ביום הכיפורים מתגלה אהבת ה' יתברך לעמו באופן נפלא שאינו מתגלה כל השנה, ועל מנת להשלים את הגילוי יש את ההקדמה של מצוות האכילה בערב יוה"כ, אשר היא מגלה ליהודי את החשיבות שיש לגוף של יהודי ואת האהבה שה' יתברך אוהב את גופו חוץ ממה שהוא אוהב את נשמתו. אחרי הגילוי הזה בבחינת ר' ישעי'לה, משתכנעים עם ישראל באמת כי אכן ה' יתברך אוהב אותם ללא תנאי !
