בן מלך אתה - גם אם אתה לא מרגיש
נקודות בעבודת ה' על פי ספר הק' נועם אלימלך:
מדור נועם אלימלך, נתרם ע"י החפץ בעילום שמו לברכה והצלחה בכל הענינים ולגמר חתימה טובה ושפע רב בכל העולמות
שחת לו לא כו' פי' דהנה כל הברכות והטובות והרחמים הוא הכל לישראל אך כשאדם חוטא ח"ו אזי בלתי אפשר שיבוא לו כל הטובות והבטיח להם שאעפ"כ אל יתייאשו עצמם כי כבר הבטיחם אני ד' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם וזהו שחת פי' כשאדם חוטא ח"ו: לו לא פי' גורם שהשי"ת עושה מלו בוי"ו לא באלף שצריך לזכור את השבועה שלא לכלות אותם * בניו מומם פי' שמשה רבינו ע"ה הוכיח אותם לאמר אמת אל תתייאשו כי בוודאי אע"פ שתשחיתו ח"ו אעפ"כ לא יכלה אתכם ח"ו כנ"ל מחמת השבועה רק שאין יפה לכם שאתם הנקראים בנים למקום ב"ה * שתלכו במומים שתחבלו בעצמכם בחטאותיכם חלילה *
אין כל כך מה להרחיב אחרי דיבורים ברורים כאלו, הרבי ר' אלימלך מעורר אותנו לדעת שה' יתברך רוצה להשפיע עלינו את כל ההשפעות הטובות. אלא שגרם החטא שלא תוכל ההשפעה להגיע. אבל גם אז ה' יתברך הופך את ה'לא' ל- 'לו'. יש בנותן טעם להביא בזאת את לשון קדשו של הרמ"ק בספרו תומר דבורה מה שכתב על המדה 'לשארית נחלתו'.
הִנֵּה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְנַהֵג עִם יִשְׂרָאֵל בְדֶרֶךְ זֶה לוֹמַר מַה אֶעֱשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל וְהֵם קְרוֹבָי שְׁאֵר בָשָׂר יֵשׁ לִי עִמָּהֶם שֶׁהֵם בַּת זוּג לְהַקָדוֹשׁ בָרוּךְ הוּא וְקוֹרֵא לָהּ בְתִי, אֲחוֹתִי, אִמִי. כְדְפַרְשׁוּ ז"ל וּכְתִיב יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ מַמָשׁ קְרְבָה יֵשׁ לוֹ עִמָּהֶם וּבָנָיו הֵם. וְהַיְנוּ לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לָשׁוֹן שְׁאֵר בָּשָׂר וְסוֹף סוֹף הֵם נַחֲלָתוֹ. וּמַה אֹמַר, אִם אַעֲנִישֵׁם הֲרֵי הַכְאֵב עֲלַי כְדִכְתִיב (יְשַׁעְיָה סג, ט) בְכָל צָרָתָם לוֹ צָר. כְתִיב בְּ'אַלֶף' לוֹמַר שֶׁצַעֲרָם מַגִיעַ לְפֶלֶא הָעֶלְיוֹן וְכָל שֶׁכֵן לְדוּ פַרְצוּפִין שֶׁבָּהֶן עִיקָר הַהַנְהָגָה וְקָרִינַן בְּ'וָאו' לוֹ צָר. וּכְתִיב (שׁפְטִים, ז) וַתְקְצַר נַפְשִׁי בַעֲמַל יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל צַעֲרָם וּקְלוֹנָם מִפְנֵי שֶׁהֵם שְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ. לכאורה כוונתו בזה כי 'לו' רומז על המדה בה ה' יתברך רוצה להנהיג את העולם, בחינת זעיר אנפין, והחטא פוגם בזה ולכן צריך להשתמש בכתר עליון שהוא 'לא', רחמים גמורים ולא הנהגה טבעית כביכול. ורצון ה' הוא שיגלו את מציאותו גם בתוך הטבע.
נחזור לדברות קדשו של הרבי ר' אלימלך: 'אני ד' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם', היינו ה' יתברך מגלה את מדת הרחמים כך יכולים לשוב ולקבל את מדת הרחמים. וכאן אומר הרבי דיבורים חוצבי להבות אש: שאין יפה לכם שאתם הנקראים בנים למקום ב"ה * שתלכו במומים שתחבלו בעצמכם בחטאותיכם חלילה * אתה אל תדאג על ההשפעות, ה' יתברך הוא רחמן והוא יתן לך שנה טובה, אבל לא מתאים שתחבלו בעצמכם. הרי אתה בן של ה, וכאשר אתה חוטא אתה מחבל בעצמך! ויש להתבונן כי אם ה' מעורר את מדת הרחמים ומוחק את החטא וממשיך השפעות, אם כן איזה מום נשאר מהחטא? ויש לבאר שהמם היינו החסרון. כי כל יהודי צריך הרי לגלות את מציאות ה' על ידי התגברותו על החושך של הבריאה. הגילוי הזה הוא חלקו ולבושו לעתיד לבוא. ואם הוא חלילה חוטא, אזי גם אם ה' משלים על ידי מדת הרחמים את מה שהוא חיסר, מכל מקום הרי הוא חובל בעצמו, כי במקום הזה היה אמור לבוא גילוי של ה', כגון שהיה צריך לתת צדקה ונמנע מכך, הרי הוא חובל בעצמו כי הוא לא עשה את תפקידו. אלא שעל ידי התשובה בוודאי יכולים להשלים גם את זה. ויהי רצון שנקח עמנו דברים את המוסר הנורא שמלמד אותנו הרבי ר' אלימלך, כי גם אתה לא מרגיש, הרי אתה בן מלך וזה לא שייך אליך! יהי רצון שיקח המוסר הנוראה שהרבי רר' אלימלך נותן לנו לומר לנו גם אם לא מרגישים כך אתה בן מלך זה לא שייך אליך.
• גאולת הנפש למעשה •
התשובה האמתית היא החרטה שהיהודי מתחרט תיכף ומיד אחרי הנפילה. הוא יודע שה' נמצא כאן ורואה הכל, והוא מבין שה' יתברך מצפה ממנו כביכול לטלפון. גם אתה מרגיש שאתה לא יכול לחזור עכשיו בתשובה שלימה, לפחות תשמיע אות חיים, תראה שזה אכפת לך, שאתה רוצה לחזור.
