חרטה על המזידין כמו השגגות

חרטה על המזידין כמו השגגות

בספר ארץ החיים (דף קכ) מביא בשם הרה"ק ר' משה מסאווראן זי"ע, לפרש את הפסוק (תהלים לח, יט) 'כי עוני אגיד אדאג מחטאתי', כי יש בני אדם העושים בכל יום כמה עבירות ר"ל במזיד, כמו לשון הרע (דכאשר מדברים לשון הרע, עוברים על י"ז לאוין כמבואר בחפץ חיים) ושקר רכילות וכעס וכדומה, ואין להם עליהם שום חרטה בלב, אלא שאח"כ אומר בדרך אגב דברתי היום לשון הרע וכדומה וכו', כאילו זהו כלום, ולא עשה רק חטא קל. אבל אם נזדמן לו שעשה איזו עבירה בשוגג בלבד, דהיינו ששכח והוציא עמו בשבת מטפחת לרשות הרבים במקום שאין עירוב או דבר אחר, אזי יש לו יסורים מזה, ומתחרט בלבו, וזהו 'כי עוני אגיד', היינו אם חטא במזיד שנקרא 'עון', אזי 'אגיד' דהיינו רק בדרך אגב, ולא בחרטה מעומק הלב, 'אדאג מחטאתי' היינו שעל השוגג שנקרא 'חטאת' יש לו דאגה ויסורים גדולים, ואדרבה צריך להיות בהיפך.