חלק ה'

"בִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ". ה' בחר אותנו שנהיה חלקו ונחלתו, העם המיוחד שלו. יותר מזה, הנשמה של כל אחד ואחת מישראל היא "חֵלֶק הוי'", כמו חלק אחד מתוך השלם. אכן, "כאשר אתה תופס בחלק מהעצם אתה תופס בכולו" (בדברי הבעל-שם-טוב), ומכאן שלכל יהודי בשורש יש דבקות מוחלטת בה'. אלא שהמודעות שלנו תופסת רק את הקצה התחתון של הנשמה שהיא כמו חבל ארוך-ארוך, "חבל נחלתו".

בספר התניא נאמר שהנשמה האלוקית של כל יהודי היא "חלק אלוה ממעל ממש", על יסוד פסוק מספר איוב, "חֵלֶק אֱלוֹהַ מִמָּעַל". מדוע אדמו"ר הזקן הרחיק לספר איוב ולא השתמש בפסוק שלנו, "חלק ה' עמו"? אלא ששם הוי' מורה על בחינות שונות, בארבע אותיות השם, ואפשר לחשוב שהדבקות אינה מוחלטת. לכן מובא הפסוק המשלים "חלק אלוה ממעל" שממנו מובן שהנשמה הינה חלק מה'.