התפילה מעוררת רחמי שמים

גדול כח התפילה שבוקעת רקיעי שמים, ומעוררת רחמי הקב"ה על בני ישראל, ועד היכן מגיע כוחה של התפילה נלמד ממעשה אשר שמעתי:

לפני כמאה וחמישים שנה, התגורר באיירופא הגאון ר' ישעיה ברדאקי זצ"ל, תלמידו של הגאון ר' חיים מוואלאז'ין זצ"ל, באחד הימים נפשו חשקה לעלות ולהשתקע בארץ ישראל, ובתחילה שלח לשם את אשתו לסדר כל הענינים, וכאשר הודיעה לו על ידי אגרת ששלחה לו, שעלתה בידה לסדר בית מגורים וכדו', אז שם לדרך פעמיו עם בנו ובתו הקטנים, ועלו לספינה שהפליגה לארץ ישראל, אשר היו עליה שש עשרה נפשות, וכך הפליגו על מי מנוחות.

אחרי שתי שבועות שהיו בדרכם, החלה לנשוב רוח סערה, והספינה נזרקה בין הגלים הגדולים, לא עברה שעה והספינה נבקעה ונטרפה בלב ים, ר' ישעיה העלה על כתפיו את שני ילדיו והתחיל לשחות, אבל כוחותיו התחילו לאזול, עד שאחרי שעה התחיל להרגיש כי הגיעו מים עד נפש, והרהר לעצמו: אם אמשיך כך, בסופו של דבר אטבע אני ושני ילדי, ורק אם אעזוב אחד מהם, והשני אניח על הגב, אוכל להמשיך, והתחיל להסתפק בקרבו, את מי להשליך ואת מי להציל.

לפתע נזכר בגמרא (עי' הוריות יג, א) שבהצלת נפשות יש דין קדימה, כהן קודם ללוי, לוי קודם לישראל ובן קודם לבת, כי הבן מחויב בתלמוד תורה. הבת שמעה את דברי אביה, וקיבלה את גזר הדין, והחלה לומר 'שמע ישראל'... ר' ישעיה האיץ בה למהר כי כוחותיו אפסו... ואכן בתו הורידה יד אחת לים, וכבר החלה להרפות את ידה השניה, והרגישה שגופה עומד לשקוע... ואז פרצה בשאגה: אבא, אבא, רחם עלי, ואל תשליך אותי למים...!

אחר כך אמר ר' ישעיה, שזעקה כזו לא שמע מחייו, מיד נתמלא בלבו גל של אהבה ורחמים כלפי בתו, ואף שהיה באפיסת כוחות, העלה אותה חזרה על כתפו, ואמר שינסה לשחות עוד כפי יכולתו.

כך המשיך ר' ישעיה לשחות כאשר שאגת בתו 'אבא אבא' מוסיפה בו כוחות חדשים, עד שראה מרחוק חוף ים, לאחר מאמץ מרובה הגיעו אל החוף, שם נפל בלי כח וחסר אונים, כאשר ילדיו מנסים להשיב את נפשו.

כאשר חזרו אליו מעט כוחותיו הודתה לו בתו על שהצילה במסירות נפש, ענה לה אביה: לא אני הצלתיך, את הצלת את עצמך... שכבר הגעתי למצב של כלות הכוחות, ובשאגתך 'אבא אבא' הכנסת בי כוחות חדשים, כוחות שכבר לא היו קיימים בקרבי.

ר' ישעיה הגיע לירושלים, וסיפר למכריו את כל אשר קרהו, ואמר: לא לחינם זימן לי הקב"ה מעשה זו להציל אותי בלב ים, אלא ללמדנו מוסר השכל, שאפילו כאשר אין לנו למקום שמם וחשוך, יצא עמו מהרכב זכויות, והמסטינים והמקטריגים (קא"ר) ואמר לו: כעת אתה לבד עומדים עלינו לכלותנו, וכביכול אין במדבר, רק אתה והרבונו של עולם, להקב"ה כוחות להושיענו, אך על ידי תבכה אליו, תתחנן אליו כדבר איש כח התפילה, שאנו שואגים שאגה אל רעהו, ורק כך תיושע, ואני חוזר אמיתית לאבינו שבשמים, ומרגישים בעוד כחצי שעה לקחתך הביתה.

שאנו נתונים רק בידיו, מעוררים לאחר חצי שעה כשחזר הרב פינקוס, אצל הקב"ה געגועים של רחמים הביט בפני האברך ואמר לו: ואהבה, ואין הוא יכול לעמוד בפני לא בכית מספיק, תבכה באמת! זעקה כזאת, ומיד הוא מושיע אותנו. תתחנן מעומק הלב! תפציר בכל הנשמה! לאחר חצי שעה חזר שוב הרב, הביט על האברך וראה שבגדיו ופניו ספוגי דמעות, חייך אליו ואמר לו: בדיוק לכך התכוונתי, עכשיו תראה שהישועה תבוא... וכך הוה.

תפילת היתום

הרה"ק בעל בני יששכר מדינוב זי"ע כאשר התפלל לפני העמוד, היה מונח לפניו 'סידור האריז"ל' פתוח, אך לא התפלל מתוכו, אלא התפלל בסידור אחרת, ושאלו אותו תלמידיו, ילמדנו רבינו פשר הדבר, אם מביט בו למה אינו מדפדף בהדפים, ואם אינו מביט בו למה מניחו פתוח לפניו?! והסביר את מנהגו על פי מעשה, שפעם אחת נכנס הבעש"ט הקדוש זי"ע לבית המדרש לתפלת 'כל נדרי', והיה נראה עליו עצבות גדולה והיה סר