מעין החכמה
6. בכדי להפשיט קצת את מושג 'נסירה' המובא בספרי הקבלה (ובפרט בכתבי האר"י הקדוש בדרושי ראש השנה ודרושי התפילה), יש להקדים את היסוד העמוק של סדר ההשתלשלות ובנין הפרצופים העליונים.
בכללות עבודת ראש השנה ועשרת ימי תשובה, אנו עוסקים בחידוש המלוכה ובבנין פרצוף המלכות (שכינתא קדישא). קודם ראש השנה, מחמת מיעוט הכלים והקטרוג, שרויה המלכות בבחינת 'אחור באחור' עם פרצוף זעיר אנפין (ז"א).
בחינת 'אחור באחור' היא, שאין השפעה ישירה של אורות פנים, אלא ההשפעה היא בבחינת 'אחוריים' - השפעה מצומצמת, מקיפה ועמוקה, שאין בה את גילוי הפנים והאהבה. מצב זה הוא שורש הדינים וההסתר בעולם, וכנגדו אנו מוצאים בבריאת אדם הראשון: 'דו-פרצופין נבראו', שהיו דבוקים מגביהם.
בליל ראש השנה, על ידי תקיעת שופר ועבודת המוסר והתשובה, נופלת 'תרדמה' על הפרצופים העליונים. התרדמה היא הסתלקות המוחין דקדושה אל השורש, ובאמצעותה מתחיל תהליך הנסירה.
הנסירה היא הפעולה האלקית של הפרדת הזיווג ד'אחור באחור', על מנת לנסר ולהפריד את המלכות מהדביקות החורפית והדינית, ולבנותה מחדש בפרצוף שלם בפני עצמו, עד שתוכל לחזור ולהתייצב בבחינת 'פנים בפנים'.
עבודת הנסירה אינה נעשית ברגע אחד, אלא היא תהליך הדרגתי הנמשך לאורך כל עשרת ימי תשובה, ומגיע לשיאו ביום הכיפורים ובחג הסוכות:
- בימי ראש השנה - נעשית תחילת הנסירה על ידי קול השופר, המעורר את הרחמים העליונים ומסלק את האחיזה של החיצונים מאחורי המלכות.
- בעשרת ימי תשובה - בכל יום ויום מנוסרת בחינה אחת ואור אחד מתוך עשר הספירות. הנסירה דורשת את עבודת התשובה של היחיד, ועל ידי דמעותיו ותפילתו הוא מסייע להפריד את סיגי הדין מן הקדושה.
- ביום הכיפורים - עומדת המלכות בבניינה השלם, עולה עד בחינת אימא עילאה (ספירת הבינה), ומזדווגת בבחינת 'פנים בפנים' - שזהו מקור סליחת העוונות והשפעת החיים הנצחיים.
נשאלת השאלה, כיצד קשורה סגולת הנסירה והשינוי בפרצופים העליונים לתיקון הגלגולים הקודמים של האדם הפרטי?
לפי המבואר בכתבי האר"י (שער הגלגולים - הקדמה ח), נשמת האדם איננה פרט מבודד, אלא היא שרשרת אחת ארוכה המורכבת מכל הניצוצות והגלגולים שירדו לעולם לאורך כל ששת אלפים שנה.
כשם שהמלכות העליונה נפגמה בעוונותיהם של בני אדם ונפלה לבחינת 'אחור באחור', כך גם הנשמה הפרטית של היהודי, מתוך חטאיו בגלגולים הקודמים, דבקה בבחינת 'אחור' - דהיינו מעטפת של קליפות, דינים ומחשבות זרות המעכבות את האור.
בימים הרגילים של השנה, קשה לאדם לתקן את מה שפגם בגלגולים קודמים, מפני שהצינורות הרוחניים מנוהלים על פי משפט קפדני. אולם בעשרת ימי תשובה, ישנה את בחינת הנסירה, מתוך שהעולמות כולם מצויים במצב של נסירה והתחדשות, והוא על ידי:
- א. התעוררות השרשראות הרוחניות - בשעה שהיהודי עומד בתפילה בימים אלו, ומנצל את 'כח היחיד שנעשה כציבור', אין התפילה נפלטת מפי הנשמה של הניצוץ הנוכחי בלבד, אלא כל הניצוצות של גלגוליו הקודמים נאספים ושרים עמו.
- ב. הסרת בחינת 'אחור' מן הנשמה - כשם שבמרומים מנוסר חלק ה'אחור' מן המלכות, כך בכח דמעות התשובה והכוונה בתפילה (בפרט בברכות 'זוכרנו לחיים' ו'מי כמוך אב הרחמן'), מנסר האדם ומפריד את כל החובות, הדינים והרושם הרע שנשתרו עליו מגלגולים קודמים.
- ג. תיקון 'חסד של אמת' לנשמת עצמו - התפילה על הנפטרים ועל הגלגולים בימים אלו איננה רק תפילה לזולת, אלא היא בחינת חילוף ופדיה לכל חלקי נפשו של האדם שהיו שרויים בחושך מאות בשנים.
הבה נתבונן בדקדוק הלשון של המילים 'מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים':
'מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים' - אנו מבקשים מן המלך להמשיך חיים נצחיים וקדושים עבור הדרגה העליונה שבנו - היא חלק הנשמה האלקית.
'כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים' - אנו מבקשים להמשיך חיים ארוכים, טובים ומתוקנים עבור הדרגות המלובשות בגוף - הן חלקי הנפש הרוח והגוף הגשמי.
הבקשה בנויה בסדר מדוייק מלמעלה למטה: תחילה הנשמה העליונה, לאחר מכן הרוח והנפש, ולבסוף הבריאות והחיים של הבשר והגוף, והכל מתכנס אל התכלית: 'לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים' - שהחיים הללו ינתנו לנו כדי לעבוד אותך ולא לצורך תאוות החומר.
התוספת השניה: 'מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים', כוללת בתוכה עומק עצום שאינו מוגבל רק לחיים בעולם הזה, אלא משתרע גם על הנפטרים והאבות הקדושים שנחו עדן!
ביום הדין הגדול, כולם עומדים בדין לפני מלך מלכי המלכים - כולל אבותינו, אמותינו, רבותינו וכל נשמות שהסתלקו לבית עולמם. וכיון שאף הצדיקים הקדושים זקוקים לרחמי שמים מרובים ביום זה, קל וחומר פשוטי העם והנפטרים הזקוקים לתיקון.
מי שאוהב את אביו, את אמו, את זקניו או את קרוביו שהלכו לעולם, מחוייב לעשות עמם חסד של אמת בימים אלו - לבקש עליהם רחמים, להתפלל לעילוי נשמתם, ולהתחנן שיזכור אותם הבורא ברחמים לחיים נצחיים.
יותר מזה מבוארת בחכמת האמת הנהגת דין הגלגולים:
נניח שאדם חי כעת בעולם הזה בגלגול העשירי של נשמתו. פירוש הדבר שנשמתו כבר ירדה לעולם תשע פעמים קודמות - לפני מאה, מאתים, חמש מאות או אלף שנים!
מנין יודע האדם מה עלה בגורל נשמתו בגלגוליה הקודמים? והלא ביום הדין מתקפלת כל ההיסטוריה של ששת אלפים שנות הבריאה, וכל הגלגולים הקודמים של הנשמה נידונים ומתוודעים מחדש! פעמים רבות סבל או קושי שפוקדים את האדם כיום, נובעים מחובות או פגמים של גלגולים קודמים.
משום כך, ככל שהאדם זהיר יותר במעשיו, מרבה בתשובה, בקדושה ובלימוד תורה בימים הללו - הוא פודה ומכפר לא רק על שנתו הנוכחית, אלא על כל שרשרת הגלגולים של נשמתו!
אשרי היהודי שמתעורר בימים נשגבים אלו, נוהג ביראה ובשמחה, ומבטיח לעצמו, לנשמתו ולכל יוצאי חלציו כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים גמורים.
