מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים

הלשון מורה שאין ההזכרה באה בתורת בקשה וכשאר ההזכרות של עשרת ימי תשובה, רק בתורת שבח, וכ"ה בפרישה בסי' תקפ"ב סק"ח.

וראיתי בספר נחלת בנימין לעורר, דלכאו' צ"ב שהרי ברכה זו היא ברכת הגבורות ומה שייך זה לגבורות ה', וכבר האריכו בזה שהזכרת גשמים באה בברכת אתה גיבור דייקא ולפי שהגשמים המה מגבורותיו, ואולם זוכר יצוריו לחיים לכאו' הוא ממידת בשר ודם וכרחם אב על הבנים ומאי שייטי' לגבורות ד'.

ומתרץ עפי"מ דאיתא בדעת זקנים לרבותינו בעלי התוס' סו"פ פנחס וז"ל, "גבי ר"ה כתיב ועשיתם עולה מאי שנא מכולהו דכתי' בהו והקרבתם, וי"ל לפי שהוא יום הדין ומשנכנסו לדין הם נעשים בריאה חדשה, וזהו שייסד הפייט הבוראים בריאה חדשה וצריך לאומרו אחר האוחז דמיירי בדין, ולפי המדרש נראה שאין לאמרו כי אם ביום הכיפורים, דכתי' בספר תהילים ועם נברא יהלל י'ה ומסיק על מי נאמר פסוק זה וכו' על כל דור ודור נאמר שהם מתים בכל שנה במעשיהם הרעים והקב"ה מחיה אותם ביום הכיפורים שמוחל להם עוונותיהם ובוראם בריאה חדשה וזהו ועם נברא יהלל י'ה" עכ"ל.

והמבואר דכשכותב הקב"ה בר"ה ויוהכ"פ את יצוריו לחיים, אין הפשט בזה שגוזר עליהם להמשיך את חייהם, ואלא שבעצם כולם מתים ורק שנעשה בהם תחיית המתים ובריאה מחודשת, ואתי שפיר שבאה הזכרה זו בברכת מחיה המתים.