אמנות החינוך בליטוש נשמות
אך אל תסתכל בקנקן! יום אחד יתגלה הקנקן החדש כשהוא מלא יין ישן נושן: איזה חכמה אדירה עמוקה בהם, איזה מתיקות, איזה עריבות ונעימות, איזה בקיאות, איזה שכל טוב ורוחב לב!
1. מכיון שהדברים מטלטלים ומרעידים כל לב, אף שאינם שייכים לגוף הענין של השיעור, נוסיף כאן ממה שמוייר שליטייא הוסיף כאן דברים במסילות החינוך, וכה דבריו :
מעשה חמור כזה עצום אפילו כלפי אדם פשוט, קל וחומר כלפי אדם שמנהיג רבים, אדם המבין בנבכי נפשם של בחורים!
איזו זכות ואיזה תענוג גן עדן הוא לנהל חיים לצד אנשים כאלו! איזה כיף ומתיקות של ענוה, קדושה, שפלות והכנעה. זוהי מתנת שמים שמחנך אמיתי מטפח אותם...
כל הורה וכל מחנך יודע עד כמה קשה ומורכבת היא ההתמודדות עם גיל הנעורים, גיל היטיפש־עשרה'.
אשרי קהילות ותלמידי חכמים שיש להם את הכח, הכלים והסבלנות להתעסק במלאכת הקודש הזו, על אף כובד האחריות הראויה לה.
כמה סערות ושגעונות ומצבים נפשיים דורשים מאתנו תגובה של איפוק ושקט פנימי!
האחריות המוטלת על כתפי המחנך והאדם היא הרת גורל:
עד שברוך ה' כבר קמים מחנכים ודמויות הוד היודעים להתמודד עם הנפשות הללו, לבנות אותם נכון, לנטוע בהם רצונות טהורים ולהבין את עומק נפשם - וכי קל הוא הדבר להתעסק בנפשות!!
אם נגר טעה בחישוב וחיתוך פלטה של עץ - נניח שהפלטה שוה 180 שקלים, הרי שהפסיד לכל היותר 180 שקלים. וגם זה אינו הפסד גמור, שהרי ניתן לנצל את העץ לשימושים אחרים: לארון זה לא יתאים, אך לשידה או למדפים זה יצלח יפה. ישנן עוד אלטרנטיבות שונות, כך שהחומר לא ירד לטמיון.
מורגל בפיהם של מחנכים פתגם נוקב: 'הנגר דורך על נסורת - ואילו המחנך דורך על נשמות!'
אבל אם טעית בנשמה - פגעת, השפלת, והבחור נזרק לרחוב - הפסדת דורות שלמים!
מי שצעד בעולם החינוך אך ורק בעבור המשכורת החדשית, קרוב לוודאי שדורך ורומס נפשות. שהרי הנפשות והנשמות של הבחורים הללו - נפלאות הן!
הפסדת אותו, את בניו ואת נכדיו, ומי יודע מתי והיכן יחזרו לשרשם...
ישנם בחורים שנראים ממבט ראשון ספונים ומוזנחים, אינך שם עליהם מאומה.
הדבר הזה מפחיד ומסוכן עד למאוד!
