פרשת האזינו - תשובה

השאלה

הַשַּׁבָּת נִקְרָא בַּתּוֹרָה אֶת פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ, אַךְ שְׁמָהּ שֶׁל שַׁבָּת זוּ הוּא שַׁבָּת תְּשׁוּבָה. לָמָּה קִבְּלָה הַשַּׁבָּת שֵׁם חָשׁוּב שֶׁכַּזֶּה – 'שַׁבָּת שֶׁל תְּשׁוּבָה'. וּמָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ תּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת חַיִּים, מִשָּׁם זֶה, בְּהוֹרָאָה לַעֲבוֹדַת ה׳ בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם?

התשובה

לְשַׁבָּת זוֹ יֶשְׁנָם שְׁנֵי שֵׁמוֹת הַקְשׁוּרִים עִם עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה: שַׁבַּת שׁוּבָה – עַל שֵׁם הַמִּלִּים בָּהֶם פּוֹתַחַת הַפְטְרַת הַפְּרָשָׁה: ״שׁוּבָהּ יִשְׂרָאֵל, וְשַׁבָּת תְּשׁוּבָה – בֵּיוָן שֶׁהִיא הַשַׁבָּת שֶׁחָלָה בְּתוֹךְ עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה. שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ הִנָּם דּוֹמִים, אַךְ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שִׁנּוּי לָשׁוֹן קַל שֶׁמְּבַטֵא גִישָׁה שׁוֹנָה לְנוֹשֵׂא הַתְּשׁוּבָה. ׳שׁוּבָהּ' – הִנּוֹ לְשׁוֹן צִוּוּי מֵאֵת ה' לָאָדָם – עֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְגַם נְתִינַת כּוֹחַ לְכָךְ, דֶּרֶךְ הַצְוּוּי. הַשֵּׁם 'תְּשׁוּבָה' מוֹרֶה כִּי הָעִנְיָן כְּבָר בֶּצַע בְּפֹעַל – יֵשׁ תְּשׁוּבָה. אִם כֵּן, לָמָּה לְהַמְשִׁיךְ לִקְרֹא לְשַׁבָּת בַּשֵּׁם ׳שׁוּבָהּ' לְאַחַר שֶׁכְּבָר הַתְּשׁוּבָה קַיָּמֶת? כְּדֵי לוֹמַר לָאָדָם: בִּתְשׁוּבָה יֶשְׁנָן דַּרְגוֹת רַבּוֹת, וְגַם לְאַחַר וב"ה חָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה, תּוּכַל לְהַגִּיעַ לִתְשׁוּבָה פְּנִימִית וַעֲמֵקָה יּוֹתֵר. עָלֶיךְ תָּמִיד לְהַמְשִׁיךְ וְלָשׁוּב – ״שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' א–לֹקֶיךָ", עָלֶיךְ לִשְׁאֹף וּלְהַגִּיעַ לִתְשׁוּבָה פְּנִימִית וְנַעֲלֵית, מִיּוֹ בָּהּ אַתָּה נִמְצָא.

ההוראה למעשה

גַּם לְאַחַר מַאֲמַץ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשִׂינוּ בְּכָל חֹדֶשׁ אֱלוּל, בִּימֵי הַסְלִיחוֹת וּבִימֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אוֹמֶרֶת לָנוּ הַשַּׁבַּת – שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל לֹא לָנוּחַ, בִּתְשׁוּבָה יֶשְׁנָן דַּרְגוֹת נוֹסָפוֹת, עָלֶיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְעַלוֹת. נְחַפֵּשׂ בְּאֵלּוּ תְּחוּמִים יֵשׁ לָנוּ עֲדַיִן צֹרֶךְ לְהִשְׁתַּפֶר וְנִקַח אֶת הַכּוֹחוֹת מִשַׁבָּת זוֹ לְהִתְעַלּוֹת גַּם בָּהֶם. וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִזְכֶּה כְּבָר לִרְאוֹת עוֹד הַשָּׁנָה אֶת עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּפֹעַל וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ.