תשובה

מפיהם ומפי כתבם

על גודל השתוקקות הקב"ה להשיב את בניו אליו מצינו בתנא דבי אליהו (אליהו רבה פרשה כט) "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ שיושב אני ומצפה להן לישראל יותר מאב לבנו ומאשה לבתה שיעשה תשובה ויתקיימו דברי שלי".

***

ובמדרש תהלים (קב ג) איתא "אלו הדורות שחייבין במעשיהם הרעים, ובאין ועושים תשובה ומתפללין לפניך בראש השנה וביום הכפורים, ולפי שהם מחדשים את מעשיהם, הקב"ה בורא אותם בריה חדשה".

***

"אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר, ומתקבלת היא מיד, שנאמר (ישעיהו נה ו) דרשו ה' בהמצאו". (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו).

***

היערות דבש (חלק א' דרוש א') העמיד את קדושת עשרת ימי תשובה שאינם ימי חולין, אלא כחולו של מועד שאסורים במלאכה זולת דבר האבד.

וכן כתב האר"י ז"ל (מובא באור צדיקים סי' לו סעי' ג' בשם הרמ"ק) שינהג בהם כמו חולו של מועד, לבל יעסוק במשא ובמתן ושום מלאכת עבודה כי אם בדבר האבד, וזולתו יהיה כל עסקו לפשפש במעשיו וכו'. ואשרי אדם הנותן ללב טובת ה', וכי הוא ממש מעורר ישנים ומקיץ רדומים לתשובתו.

***

מצינו בתניא (אגרת התשובה פרק ט) משל נפלא על התקרבות בעל תשובה לה' וז"ל "וז"כ בתנא דבי אליהו אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחיה, אם היה רגיל דף אחד יקרא ב' דפים, לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו', היינו כמשל חבל הנפסק וחוזר וקושרו, שבמקום הקשר הוא כפול ומכופל, וככה הוא בחבל נחלתו".

***

"נ"ל עפ"י מה ששמעתי מכבוד אדמו"ר מורינו הרב יעקב יצחק זצללה"ה, ששמע מרבו הרב האלוקי מורינו הרב אלימלך זצללה"ה, שבדורנו, כולם נקראים בעלי תשובה, והשי"ת ברוך הוא ברוב רחמיו מקבל אותנו בתשובה. אבל לאדם הוא מר בתחילת התשובה, כי מתחלת עם יראה, אבל הקב"ה נותן אחר כך לאדם אהבה ושמחה, שיהיה 'וגילו ברעדה' (תהלים ב יא). וזה פירוש 'ושב ה' אלוקיך את שבותך', התשובה שלך יהפוך השי"ת שיהיה באהבה ושמחה, וזהו 'ורחמך'. 'ושב וקבצך מכל העמים', ועל ידי זה נזכה במהרה לקיבוץ גלויות, ודו"ק". (אור לשמים סוף פר' נצבים ד"ה ושב).

***

יש להתחזק עם דברי העבודת ישראל (פר' יתרו ד"ה ועתה) שכתב שהקב"ה רמז להמתקרבים אליו, שֶׁאַל יתיאשו ואל ייראו מגשת אליו - עבור עוונותיהם שעשו מקודם, כי העיקר על כל פנים להתקרב מהיום והלאה ושלא לחטוא עוד. ולזה 'ועתה' אם שמע תשמעו בקולי, וזה מצות תשובה, והוא חסדו הגדול שרוצה לקרב השבים ושלא לזכור להם מעשיהם הראשונים.

***

המשך בעמ' הבא

"כתב האריז"ל כי תשוב"ה הוא ראשי תיבות ת'ענית ש'ק ו'אפר ב'כיה ה'ספד, אמנם בדורינו החלש אשר אין בכוחינו לסבול כל זאת, יש לקיים הנוטריקון של ת'ורה ש'בת ו'ידוי ב'ושה ה'כנעה". (בני יששכר מאמר ד' אות לו).

***

ובספר יגל יעקב מביא בשם הדעת קדושים (הרה"ק ר' יהודה צבי מראזלא זי"ע) תשוב"ה נוטריקון ת'ורה ש'בת ו'ידוי ב'רכות ה'לל, ועפי"ז כתב לפרש את הפסוק (תהלים ל יב) 'הפכת מספדי למחול לי', שאות ה' שהיתה מורה על הספד, הפכת למחול היינו הילול, ואות ש' שהיתה מורה על שק נהפך לותאזרנו שמחה על שבת קודש שהוא שמחה.

***

ובשם הרה"ק רבי זושא זי"ע מתאמרא דתשובה הוא ר"ת ת'מים תהיה עם ד' אלוקיך, ש'ויתי ה' לנגדי תמיד, ו'אהבת לרעך כמוך, ב'כל דרכיך דעהו, ה'צנע לכת עם ד' אלוקיך.

***

רביה"ק זיע"א מביא (דברי יואל סוכות אות ט ד"ה ואפשר להוסיף עוד) בשם זקנו הגה"ק בעל הישמח משה זיע"א, שכשהרבים שבים יחדיו, אזי אף אם הם שבים מיראה, תשובתם נחשבת לתשובה מאהבה.

***

כמובן שעצם מעשה התשובה אחת היא תמיד ולא תשתנה לעולם, דהיינו יושבת עד ד' אלוקיך', וכלשון הרמב"ם (פ"ב מה' תשובה ה"ב) מה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, ומה שהאריכו הספרים הקדושים בדרכי התשובה, אשר משתנה קצת לפי הזמן והדור הם העצות איך לזכות ולהגיע לתשובה שלימה, והבן.