תשובה לאנשי דורו
הרה"ק מצאנז זי"ע התמרמר פעם לפני מחותנו הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זי"ע על שלא תיקן פגם ימי נעוריו וכבר נתלבן זקנו, אמר לו הרה"ק מדזיקוב שיוסיף לסגף עצמו במקוואות והקריעת ה'רטיות' (באנדעזשע"ן) מעל רגלו הפצועה בפצעים קשים, כפי שהיה דרכו תמיד.
אבל לא שקטה רוחו של הרה"ק מצאנז, והוסיף באנחה
כששמע את דבריו, פתח הרה"ק מדזיקוב פי קדשו ודיבר בתקיפות, הכי לתכלית זו הסתופף המחותן רבות בשנים בצל קדושת אבא מארי (הרה"ק מראפשיץ זי"ע), שידאג רק לעצמו, יניח דאגות עצמו וידאג לתיקון העולם!
הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל סיפר פעם דברים אלו, והרגיש שאחד מהשומעים חושב בלבו, שאם הרה"ק מצאנז לא תיקן בזקנותו, א"כ מצבי אינו גרוע כל כך, וגער בו הרה"ק מבעלזא: מה אתה חושב היו החטאים של הרה"ק מצאנז בנעוריו?! בוודאי עלה בדעתו 'פלפול' טוב באמצע תפלתו.
ואגב, ידוע שהרה"ק האמרי נועם מדזיקוב זי"ע שאל פעם את הרה"ק מצאנז: מה עושה המחותן כשבאמצע התפלה עולה בדעתו יישוב על רמב"ם קשה?! השיבו הרה"ק מצאנז: יאמין לי המחותן, שכשאנחנו עומדים בתפלה אנו שוכחים את לימודינו, מחמת הדביקות בתפלה לה'.
