Many have asked why is Parshas Ha’azinu a Shira. It is basically a strong: יע ְּב ְּת ְּה demand on why we aren’t more grateful to Hashem. ל ְּה ְּה'ְְּּת ג מ לוְּּז ֹאת?ְְּּהֲ לוֹאְְּּהוּאְּא ב יךְָּק נֶךָ?ְְְּּּלבְּו Is this how you repay Hashem for everything He’s done for you, including your very existence?
When a Yid sings, he is usually praising Hashem and thanking Him. ש ְּירְּהחָּ בָּ שְ וּ Song & praise,ְְּּל ְּה ְּלְְּּוְ הוֹאָּ דָּ ה Hallel and Hoda'ah (gratitude). We can suggest that the entire beautiful Parsha of Ha’azinu is a: יע ְּב ְּת ְּה demand for more thankfulness.
Thankfulness isn’t easy, and almost every human suffers from the lack of it in some way; either consciously or subconsciously. A true Yid wants to be pressured and awakened to do more and more Hoda'ah. Chazal say that a person should thank Hashem for every single breath of air! And Dovid said: ל ךְָּדֻ מ י הְְּּ
תפארת תורה (עה"ת, לרבי שמשון פינקוס זצ"ל, תשסא, עמ' רג, בענין שירת האזינו) י ד ב רְּאֶ תְּכ לְּד ב ר יְּה ש יר הְּה ז ֹאתְּב א ז נ יְְּּו ה ע םְּ(לבְּמד) צריך ביאור מדוע נקראת פרשת האזינו שירה, והרי לכאורה ענין שירה הוא מתוך שמחה ועל שבחו של הקב"ה, כן מצינו שירה על הנס, אבל פרשת האזינו שהיא דברי תוכחה, כן אמרו חז"ל (ערכין יא א) אין אומרים שירה אלא על היין, וכמו ומדוע היא נקראת שירה? ועיין תרגום ריש שיר השירים, שמונה את פרשת האזינו בין עשר השירות שנאמרו, והשירות שם הם כולם על נסים, כמו שירת הים, הבאר, ושירת דבורה וחנה, וצ"ע מפני מה מנה גם את שירת האזינו ביניהם?
לו, מבריאתו ועד סופו, ומבאר את הנהגת השי"ת בעולם בכללו, והנה בפרשת האזינו מונה והולך את כל סדר העולם כולו, וגם פרטי הברואים כולם נרמזים בפרשה זו, ובסוף הפרשה נאמר (לב לט) ר אוְּּע ת הְּכ יְּאֲ נ יְּאֲ נ יְּהוּא, היינו לומר שכל סדר עוצם יחודו ית', וא"כ נמצא שכל מהלך הבריאה על כל פרטיו מהלך הבריאה התגלגל רק בכדי לגלות ולברר באחרית הימים את היה רק על מנת להגיע לאותה אחרית, לשבח את למפרע על כל מעשיו, כשיתברר יחודו בכל אשר עשה, ונמצא ששירה הקב"ה על כל השירות, שירת כל העולם כולו מתחילתו ועד סופו לבוראו. זו היא שירה
הדרך מצא מטמון יקר מכל יקר, שאם מספר רק איך שנפל ונפצע משל למי שנתקל באבן, נפל ונפצע, והלך לרופא, ובאמצ, אין זו שירה, אבְּכל הסיפור הוא שירה, שמספר איך דוקא ע"י הנפילה התגלגלו אם מספר את מהלך הדברים עד תומם, הרי הדברים שהוצרך ללכת דוקא בדרך זו, ומצא את המטמון והתעשר עושר רב. וכן כאן, אע"פ שמספר את סדר העולם והנהגתו וכל המקרים שקרו, ורבים מן הדברים אינם דברי שבח מפורשים, אך כיון שמסיים את הסיפור עם הגילוי שיתברר לבסוף, תוכחות, הם דברי שבח ושירה על הגילוי האחרון, ולכן שפיר נקראת נמצא שכל הזכרת דברי ימות עולם, כולל היסורים והפרשה זו שירה. (הובא גם בספר נפש שמשון בפרשת האזינו).
בראשית רבה (יד ט) רבי לוי בשם רבי חנינא אמר, על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא, מאי טעמא (תהלים קנ ו) כֹ לְּה נ ש מ הְּת ה ל לְּי -הּ, כל הנשימה תהלל יה. -(הובא גם בילקוט סוף תהילים.)
רש"י בתהלים עה"פ ל ךְָּדֻ מ י הְּת ה ל הְּ(סהְּב) השתיקה תהלה לך, לפי שאין קץ לשבחך, והמרבה בשבח אינו אלא גורע. וברש"י בפרשת בשלח עה"פ נוֹר אְּת ה לֹּתְּ(טוְּיא) יראוי מלהגיד תהלותיך פן ימעיטו, כמ"ש (תהלים סה ב) ל ךְָּדֻ מ י הְּת ה ל ה.
תהלים סה ב to fully praise Him is impossible, so I will praise by being silent. (Rashi--). The Kapitchnitzer Rebbe was always worried how can he thank Hashem more!
There is no greater song than a constant spurring yourself on for more Hoda'ah, and always protesting that you are not thanking enough. It actually rejuvenates you, and it gives you Simcha when you’re always worried how can I thank Hashem more and more! Look what He does for us!
כ נֶשֶ רְּי ע ירְּק נוְֹּע לְּגּוֹז ל יוְּי ר חֶ ףְְּּלבְּיא He treats us with tenderness etc. there is no end to His goodness. And the punishments for ungratefulness prove how important it is to always thank. In Novardok, one of the methods of working on Bitachon was: ב דֶ רֶ ךְְְּּ יע ְּב ְּת ְּה demanding Bitachon from yourself, which is highly effective. “How can you not have Bitachon; are you normal??”
Believe it or not, this can give you loads of Simcha and Bitachon. It becomes easier when it is viewed as an obvious truth, and not a difficult mountain that needs to be worked on.
“Why don’t you appreciate yourself and your great situation??” With a demanding “question mark”, you see more clearly. You wake up! Like a Shofar is meant to wake you. ה ת עוֹר ר י! Wake up! By Bikkurim it says ו ע נ ית ְְּּ ו א מ ר ת ְְְּּּכוְּה You shall raise your voice and say... Although the word: עוֹהנְֶּ usually means “answering”, here it means: מ ְּר ְּה ְּתְּקוֹל to raise your voice. (Rashi).
