יומא דהילולא דהרה"ק ר' אהרן יחיאל מקאזניץ הי"ד זי"ע – ג' תשרי
סיפורי צדיקים:
יומא דהילולא דהרה"ק ר' אהרן יחיאל מקאזניץ הי"ד זי"ע – ג' תשריידוע שהרה"ק ר' אהרה'לה מקאז'ניץ היה צדיק פלאי והיו דרכיו סתומות וחתומות באין מבין, אולם כל צדיקי הדור ענו אחריו מקודש מקודש והביטו אחריו בחרדת קודש.
פעם אחת בעיצומו של יום השבת קרא הרה"ק לגבאי ואמר לו: הולכים! תזמין מהר מונית אנו נוסעים לרכבת! כאשר הגיעו לתחנת הרכבת פתח ר' אהר'לה במרוצה על פסי הרכבת שם הוא מצא ילדה יהודיה שנתקעה על הפסים, וכך הוא הציל את חייה!
כך גם היה פעם שעצר יהודי ברחוב ופקד עליו במפגיע לרוקן תיכף ומיד את כל כיסיו. אחד הדברים שיצאו מהכיס היה סם שאותו אחד רצה לקחת רח"ל.
פעם אחת נסע מפולין עד לאנגליה, שם נכנס למקום הוועד של פורקי עול ה' ירחם, ופתח בשיחה עם אחד הנוכחים עד שהלה חזר בתשובה שלימה! וכן מסופר מעשיות מעין אלו רבות מספור.
ידוע גם שהייתה לו עבודה גדולה במשחק השח-מט עם יהודים רחוקים, והיו לו בזה כוונות עמוקות, ועל ידי משחקים אלו היה משיב רבים מעוון גם בלי לדבר עמם בכלל, אך ורק על ידי עצם המשחק! הרה"ק ר' משה מרדכי מלעלוב זי"ע קיבל ממנו כח נשגב זה, כפי ששמעתי מהגרי"ד גרוסמן שליט"א ממגדל העמק, שסיפר באריכות איך הרה"ק מלעלוב החזיר בתשובה יהודי רחוק מאוד, בכח משחק זה בלי שום דיבורים!
כמובן שדברים אלו אינם נחלת הכלל ואין זה ענייננו לחקות את דרכיו בצורה ובאופן שהוא עשה את הדברים, אבל ננסה ללמוד לפי דרכנו איך להביא גאולה לנפשנו אנו ולהתקרב לה' על פי אורם של הצדיקים.
נתבונן מעט איך היה ראוי לכאורה שייראו חייו של יהודי קדוש ופרוש שכזה, יהודי שחי בקדושה יתירה בלי שום שייכות עם העולם הזה, בקושי אכל וישן, והיה נשוי רק תקופה קצרה. הרי יהודי שכזה היה מן הראוי לכאורה שישב שעות ארוכות בלימוד התורה בדבקות ובייחודים עליונים ונשגבים. אבל הוא לא כן עשה, אלא הלך וחיפש איך לקרב את בניו של ה' ולהשיבם בתשובה שלימה.
לא כל אחד יכול לזכות לכח רוחני כזה שהוא יוכל להחזיר בתשובה יהודי על ידי משחק השח - מט, גם לא כל אחד יודע להרצות הרצאות או לארגן שבתות קירוב וכיו"ב.
אבל יש דבר שכן כל אחד יכול לעשות: לחייך ולגלות אהבה לכל יהודי ויהודי!
חיוך יכול לפעול את הקירוב הגדול ביותר שיש! הספרים הקדושים מלמדים אותנו איך באמת מקרבים יהודים. כהיום זה בדרך כלל לא קורה על ידי תשובות מעמיקות לשאלות ומבוכות, אנשים היום לא חושבים כל כך הרבה... העניין הוא שיהודי מרגיש פשוט מיותר וחסר תועלת. אני לא חשוב לאף אחד בעולם. מזה נובע מה שאין לו כח ללמוד ולהתפלל, כי זה במילא הרי לא חסר לאף אחד ובמילא לא יצא ממני משהו.
אבל דיבורי הצדיקים מאירים לנשמות את ישראל את החשיבות הגדולה שלהם, וכתוצאה מזה הם מקבלים חשק לדקדק בקלה כבחמורה.
וכאמור לעיל הרי כל יהודי באשר הוא יכול לחייך לזולתו, גם מי שאינו מוצלח במיוחד ולא התברך בכשרונות מזהירים . ומה זה יגרום למקבל החיוך? זה יאיר לו את החשיבות שיש לו בעולם! הוא יראה שיש מישהו שמרגיש שאני שווה משהו!
אפילו אצל הצדיקים הגדולים והקדושים שאין לנו שמץ של השגה בגדולתם, כגון הבעש"ט הקדוש, הרה"ק מקומרנא, הרה"ק מזידטשויב ועוד, היו פעמים שהם היו צריכים שהתלמידים ינסכו בהם כח לעבודת ה'. מסופר שפעם היה הבעש"ט בקטנות המוחין עד שנכנסו תלמידיו וכך חזרו אליו מדרגותיו. וכן אמר הרה"ק מוהר"ן מברסלב זי"ע שאילו היה מישהו שהיה מניח עליו את ידו בשנותיו הצעירות ואומר לו חזק ואמץ, היה זה יכול להקל עליו מאוד את העבודה, וכן כאלו רבים.
ואם צדיקים קדושים אמרו כך, מה יענו אלו שאינם במדרגות כאלו.
ואמנם לכאורה יש מקום לחשוב שנדרש מיהודי שלא יזדקק למילה טובה משום אדם, כי הרי את מי אנחנו עובדים? הרי את ה' אחד! אולם היות ובעולם הזה שולטת ההסתרה אזי לפעמים ה' יתברך פותח את שערי שמים ומאיר את פניו ליהודי שירגיש ויראה איך ה' נהנה מהמצוות שלו ומכל חיזוק שלו בעבודת ה' באמונה ובשמחה.
איך ה' יתברך מאיר את ההארה הזו? דרך מילה טובה שמאן דהו אומר או אפילו על ידי חיוך, כי כך טבע הקב"ה בעולמו שחיוך גורם לאדם תחושת חשיבות מסוימת. לא גאווה חלילה, אבל להרגיש שאני בריה חשובה, כי הרי ה' יתברך ברא אותי! יש לי תפקיד בעולם! אם לא היה לי תפקיד חשוב, הרי לא הייתי כאן!
זו הייתה עבודתו בקודש של אותו צדיק ונשגב, וכל אחד יכול להמשיך את דרכו כפי כוחותיו. ועלינו ללמוד מדרכיו שהוא לא חיפש לקרב אנשים שכמותו, אלא הלך לרחוקים ביותר. כמו כן גם אנחנו, אמנם לא צריכים לחפש מישהו עם קוקו ארוך וכד', אבל כאשר מדובר ביהודי שהיידישקייט שלו כבויה לגמרי, לפעמים ליהודי כזה קשה מאוד לחייך. אבל הבה נא נלך בדרכו של בעל ההילולא לא לפחד לקרב יהודים במצבים מוזרים ביותר. כאשר נבין שזהו בן של ה' ונדע כמה ה' מצפה שאותו בן ידע את חשיבותו לפניו. או אז נתאמץ לשבור את החומד שמבדילה בין אותו יהודי לאביו שבשמים, נאמר מילה טובה, ניתן חיוך, כך נוכל לפעול בעומק נפשו שיזכה להרגיש את אהבת ה' אליו וישוב אליו בלב שלם!
