הכרת הטוב
כי תבוא (ב,וכ) "הָמָדֲאָה יִׁרְ פ לָ כ תיִׁ שאֵרֵמ ָ תְחַקָלְו"
אדם שזוכה לקדש את ראשיתו ביום יום, בטוח שכל מעשיו באותו יום יהיו לשם שמים.
אם ראשית היום עוברת עליו בקלות, בטלות, פטפוטים, דברים בטלים, הרי שבהתאם לכך גם התפילה ולימודו יהיו בהתאם.
החסיד רבי מרדכי צדיק זצ"ל היה נוהג לומר: "יש מחשבות טובות זרות, מטרידות אותי בתפילה. איך אצליח להינצל מהן?" ענה לו רבי מרדכי: "ראשית! עליך לבחון מהן המחשבות הטובות הזרות הללו שאתה שואל עליהן. ראה נא, כשאדם קם לפנות בוקר, טובל במקווה וממהר ללמוד דף גמרא, הרי שאחר כך, כאשר עומד בתפילה, באות אליו מחשבות טובות – להתפלל בכוונה, להודות לה' וכו'. אלו מחשבות טובות זרות.
אבל כאשר האדם קם בשבע בבוקר, יורד לתא הדואר, אוסף משם את העיתון ועובר על הכותרות, אחר כך, בסוכה, עובר עליו יום שלם בלי תפילה, בלי לימוד, בלי כלום – אז באות אליו מחשבות זרות בתפילה.
רק אדם שלוקח מראשית, נוטל את הראש, שהוא ראש השנה, ראש חודש, ראש היום, ומקדיש אותו לעבודת ה', ומכוון את שמו לשמים – הוא זוכה לעבודת ה', ועליו נאמר "החכם עיניו בראשו".
הכרת הטוב
עניין הכרת הטוב נלמד מפרשתנו כמו שכתב רש"י מהספרי: "ואמרת אליו – שאינך כופר בטובה".
ישנו סיפור פלאי בירושלמי (תרומות מד, ב): אדם אחד הזמין את חברו לסעודה. בסעודה התפלא מאוד בעל הבית: האם בשבילי בלבד הכנת את כל זה? ענה לו חברו: כן, בשבילך. אבל בסוף התברר שכל זה היה בשביל הכלב!
הכלב נשאר בבית לבדו ובאו נכרים לתפסו, והכלב התנפל עליהם, פצע אותם והבריח אותם. בזכותו, בעל הבית כיבד אותו לשבת ליד הרב.
כך גם מסופר על אחד מהצדיקים (סופר): עשה טובה ליהודי, ולאחר מכן היהודי זרק עליו אבן קטנה. ענה לו: כאשר תרצה לזרוק עלי אבן עבור הטובה, לפחות שתהיה אבן קטנה...
בספר "יגדיל תורה" מובא: מעשה ביהודי שבשעת סכנה בשבת קיבל על עצמו לעשות טובה גדולה לרבים. לאחר מכן, התלבט מה לעשות, ובא אל רבו בעל ה"נתיבות שלום" מסלונים. הרב ענה לו: אל תבכה, אתה חייב להודות לה' כל ימי חייך על הנס שנעשה לך.
ההכרה בטובה צריכה להיות תמידית, להכיר בכל עת בטובתו של הקב"ה.
עצה טובה
בפרשתנו נאמר (חי,זכ): "וראה משגיח בדרכו". רש"י מבאר: הכתוב מדבר במי שהוא שמח לקבל עצה טובה מאביו או מרבו.
החכם רבי נחום משאדיק זצ"ל היה נוהג לומר: כאשר מבקשים ממני עצה, אני משתדל לתת עצה טובה, ולא עצה רעה.
הסבא מסלבודקה היה מסביר: כאשר נותנים עצה טובה, צריך לכוון לטובת המבקש, ולא לטובת עצמך.
יהי רצון שנזכה תמיד להכיר בטובה ולעשות טוב לאחרים.
כתיבה וחתימה טובה
