אדם ונח מגלים בראש השנה שה' הוא המלך

אדם הראשון מגלה שה' הוא המלך

הראשון שגילה כי ה' הוא המלך היה אדם הראשון. אחרי שנבראו אדם וחוה בגן עדן וטעמו מכל הטוב שבעולם, זחה דעתם ורם לבבם. הם פוגשים את הנחש שמבטיח להם הרים וגבעות אם יעשו מה שהוא מבקש מהם "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג ז). הם מתפתים, אוכלים מעץ הדעת, ואחר כך פוגשים את אלוקים ששואל את האדם "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?"

האדם מנסה להתחמק ולומר האשה אשמה. אתה נתת לי אשה רעה שהחטיאה אותי. באותה שעה ה' מגרש את שניהם מגן עדן. מוריד לנחש את הרגליים, קובע לאדמה להצמיח קוצים ובאמת שולט על הכל. על כל החי וכל הצומח. על כל הדומם ועל כל היקום. המלך הבלתי מעורער של המציאות. התובנה הזו מתרחשת בראשם של אדם וחוה ביום בריאתם - בראש השנה.

הגיבורים אנשי השם - חושבים שהם בני האלהים

גם נח מגלה בראש השנה את מלכות ה'. לפני כן חשבו בני אדם שהם המלכים של העולם. הרגישו שהם בני האלהים והרשו לעצמם לחטוף נשים בלי לשאול את רשותם. "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ". הם מרגישים כמו נְּפִלִים ששולטים על הכל. חזקים "הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם". זחיחות שגורמת לכל הדור שלהם לעשות עוולות נוראות "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (ו יב).

גם כשהמבול כבר ממשמש ובא הם אומרים על נח "אילו אנו רואים אותו נכנס לתיבה - אנו שוברין אותה והורגין אותו". הם חושבים שיש להם כח מול הקב