אהבת ישראל - תוכחה בדרכי נועם

תוכחה בדרכי נועם

הדרך לקרב לבבות היא על־ידי הפצת אור וגישה חיובית: "כשפוגשים יהודי שהוא במצב של 'תינוק שנשבה' - הדרך לקרבו לתורה וליהדות אינה יכולה להיות באופן של 'שמאל דוחה', לרגוז ולצעוק עליו וכו', ולאיים עליו בענייני עונשים וכו'... יש להסביר לו את גודל מעלתו, שהוא בן אברהם יצחק ויעקב... בנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ונשמתו היא 'חלק אלוקה ממעל ממש'!" (התוועדויות תשד"מ, כרך ד, עמ' 93).

בימי אלול, שבהם מאירות י"ג מידות הרחמים, חלילה מלעורר קטרוגים על יהודים. אפילו ישעיהו הנביא נענש על שבדבריו אל הקב"ה כינה את בני ישראל בתארים לא חיוביים; ואם כך ישעיהו הנביא – מי יכול לקבל עליו אחריות לדבר בסגנון שאינו חיובי על עם ישראל! (התוועדויות תשמ"ג, כרך ד, עמ' 1930).

"כשמדגישים ומבליטים את החיסרון של אלה מבני ישראל שלעת עתה אינם מקיימים תורה ומצוות, ולא עוד אלא שמוסיפים בהפחדות ובאיומים בעונשים קשים רחמנא ליצלן היו לא תהיה – לא זו בלבד שלא זו הדרך לפעול בהם (ובכלל) חיזוק בענייני יהדות, תורה ומצוותיה, אלא אדרבה, על־ידי זה מחלישים את רוחם, ויתרה מזו, מרחקים אותם מתשובה, תורה ומצוותיה, כנראה במוחש (ובפרט בדורנו זה) שהדרך היחידה לקרב את ליבם של בני ישראל לאביהם שבשמים היא תוכחה בדרכי נועם ודרכי שלום, מתוך אהבת ישראל דווקא" (ספר השיחות תנש"א כרך א, עמ' 228).