ברכה בזכות הברכות

יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וגו' אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ (כח, ח).

בספר עוד יוסף חי מדקדק לכאורה הוה ליה למימר יצו ה' אתך 'ברכה' באסמיך, ולמה אמר 'הברכה' בה"א הידיעה, דמשום כך הוצרך לומר 'את' הברכה?!

ומבאר, דהנה ברכות הלחם שהוא המזון שיחיה בו האדם הם 'חמשה', ברכת המוציא בתחלה, וארבע ברכות של ברכת המזון לבסוף, ודבר זה נרמז באומרו יצו ה' אתך את 'הברכה', שנקט אות ה' שמספרה חמש, והיינו כי השפעת חמש הברכות של המזון, תהיה אתך 'באסמיך' דהיינו בעולמות העליונים שהם סמויים מן העין, ואין אתה רואה אותם, וגם 'בכל משלח ידיך' דהיינו בעולם הזה התחתון, שנגלה לעיני האדם, ושולח ידו בו בעסק במלאכה ובמשא ומתן, ואל תחשוב שאתה מקבל השכר רק בעולם הזה, כי באמת עיקר שכר הברכות הוא בארץ החיים הנצחית, ולזה אמר 'וברכך בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך'.

ובדרך זה מבאר רמז נפלא בלשון הכתוב (קהלת ט, ז) 'לך אכול בשמחה לחמך', 'בשמחה' אותיות 'בחמשה', ומרמז על 'חמשה' ברכות שנתקנו 'בלחמך', אך מצוה מן המובחר הוא דאחר חמשה ברכות אלו שבלחם 'תשתה בלב טוב יינך', שתברך על הכוס אחר ברכת המזון, ונמצא שעשה 'שש' ברכות, וכנגדן אמר כאן שש פעמים 'ברוך' הכתובים בפרשה זו: א') 'ברוך' אתה בעיר, ב') 'ברוך' אתה בשדה, ג') 'ברוך' פרי בטנך וגו', ד') 'ברוך' טנאך ומשארתך, ה') 'ברוך' אתה בבואך, ו') 'ברוך' אתה בצאתך.