דיני קטנים ומצוות – ב'
חינוך קטנים למצוות
כמה יסודות
א. בגליון הקודם (387) הבאנו כמה יסודות במצוות חינוך המוטלת על הורים לחנך ילדיהם לקיום מצוות עשה (שם אות י"ט) ואפילו במצוות דרבנן (אות י"ג) ולהפריש אותם מלעבור על איסורים (אות ל"א), כל שכן שאסור לתת להם איסורים בידיהם לעבור עליהם משום איסור ספייה (אות כ"ד).
ב. והבאנו חילוקי גילאים השייכים לילד הממוצע, שהאיסור לספות להם איסור בידים הוא אפילו בתינוק בן יומו (שם), והחיוב להפריש קטן מעשיית איסור הוא מגיל שהם ברי הבנה שהוא בערך בגיל שלש (אות כ"ג), והחיוב לחנכם בעשיית מצוות הוא מגיל שש שהוא בערך הזמן שהם מבינים את המצוה ודרך עשייתה (אות כ"א).
ג. בגליון הנוכחי, אי"ה נביא פרטי מצוות ואופנים שונים ומלאכות שונות הנוגעים לענין שבת בדברים השכיחים, ובחיזוק בענינים אלו יתקיים מה שמזמרים 'השומר שבת הבן עם הבת, לקל ירצו וכו'.
קידוש
דיני שבת
ד. מצות קידוש. ילד שהגיע לגיל חינוך כבן שש, חייבים לחנך אותו לשמוע קידוש והבדלה (מ"ב סי' שמ"ג סק"ג), וכשאין שם גדול להוציאו ידי חובתו, יקדש לעצמו עם כוס המחזיק לכל הפחות רביעית שהיא 86cc להגר"ח נאה, וישתה לכל הפחות מלא לוגמיו שלו (ביאה"ל סי' רע"א סי"ג ד"ה צריך), ויאכל אחריו כדי שיהיה קידוש במקום סעודה כמו בגדול (שו"ת נשמת השבת ח"ב סי' ע"ב), וקטן יכול להוציא קטנים אחרים ידי חובתם.
ה. אכילה קודם קידוש. מכל מקום מותרים הם לאכול לפני קידוש בין בלילה ובין ביום, וקודם הבדלה, שהרי בדברים שהם לצורך התינוק לא גזרו חז"ל שמא יתרגלו כשיגדלו.
ו. להאכילם לפני קידוש. כמו כן גם מותר להורים להאכילם בידים לפני קידוש מאחר שאין האוכל חפצא של איסור אלא דבר שהזמן גורם, ובדבר של זמן אין בו איסור ספייה בידים (מג"א סי' רס"ט סק"א), ולכן המחלק סוכריות בבית המדרש לקטנים, אינו מכשילם באכילה לפני קידוש.
הבדלה
ז. עשיית מלאכה. קטן וקטנה שהגיעו לגיל חינוך [שש] אסורים בעשיית מלאכה לפני הבדלה עד שיאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' כמו בגדול (שו"ע סי' רצ"ט ס"י).
ח. אכילה לפני הבדלה. אמנם מותר להם לאכול לפני הבדלה כמו שכתבנו לגבי קידוש (אות ה') שלא גזרו בהם חכמים כשיש צורך לקטן.
ט. חיוב הבדלה. כשהגיעו לגיל חינוך חייבים הם בהבדלה, או לשמוע מאחרים או להבדיל לעצמם.
י. מוצאי שבת מאוחר. במקומות שזמן מוצאי שבת הוא מאוחר בלילה כגון בשבתות הקיץ שהם הולכים לישון קודם הבדלה, או קטן שנרדם שינת לילה קודם הבדלה, רוב הפוסקים סוברים שצריך הקטן לשמוע הבדלה ביום ראשון בבוקר (שו"ת להורות נתן ח"י סי' ל"ג, פוסק הדור בתשובות והנהגות ח"ג סי' קי"ב), ויכול לשמוע מגדול שמוציאו ידי חובתו אפילו אם הגדול כבר הבדיל לעצמו (מג"א סי' רע"א סק"ז לגבי קידוש, מ"ב סי' רצ"ו סקל"ב), ועדיף שיבדיל לעצמו כשיודע להבדיל (מג"א, מחצה"ש סי' רע"ג ס"ד, מ"ב סק"כ), ויכול גם להוציא עוד קטנים ידי חובתם, ויברך רק 'ברכת הגפן' ו'ברכת המבדיל' ולא שאר חלקי הבדלה (הגריש"א, הליכות קטנים פ"י אות כ"ג).
יא. קטנה שלא שמעה הבדלה במוצאי שבת, אינה צריכה להבדיל לעצמה, כל שכן שלא יבדיל גדול בשבילה, מאחר שכל חיוב אשה בהבדלה שנוי במחלוקת וספק (עי' מש"כ גליון 157 אות כ"א והלאה).
מלאכות שונות בשבת
הכללים
יב. הבאנו (בגליון 378) כמה כללים וחילוקי דינים במלאכות שבת הנעשות ע"י קטן. ונחזור עליהם בקיצור, ואח"כ נביא כמה דוגמאות למעשה.
לצרוך עצמו
יג. מתחת שלש. כשקטן עושה מלאכה לצורך ולהנאת עצמו, כשהוא אינו בר הבנה [מתחת לגיל 3] אין מחוייבים לעצרו מעשיית המלאכה ואפילו אביו ואמו אינם מחוייבים להפרישו (שם אות ל"א), אבל אסור לכל אדם לצוותו לעשותו אפילו לצורך עצמו (אות ל"ג), וכן אסור להעמיד בפניו הדבר כשברור הדבר שהקטן יעשהו (אות ל"ה).
יד. מעל שלש. כשהקטן מעל גיל 3 אפילו אם הוא עושה לצורך עצמו ולהנאתו, חייב כל אדם להפרישו מעשיית המלאכה, ע"י כל אדם כשהוא מלאכה האסורה מן התורה, וע"י הוריו אפילו אם עובר רק על איסור דרבנן (אות ל"ו).
לצורך מבוגר
טו. כשקטן עושה מלאכה האסורה בשבת לצורך גדול, אפילו אם לא ביקשו לעשותו אלא הקטן מכוון מעצמו ליהנות את הגדול בעשיית המלאכה, חייב כל אדם להפרישו מעשיית האיסור אפילו כשהוא מתחת לגיל שלש והוא תינוק בן יומו, והחיוב להפרישו הוא מדרבנן לכל אדם, והוריו מחויבים להפרישו מן התורה משום מצוות שביתת בנו כדכתיב "אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וכו" (שם אות ל"ז).
הוצאה
טז. ממתק ברה"ר. אם תינוק פחות משלש לקח דבר מהבית מעצמו כגון מוצץ או ממתק, והוא לוקח אותו יחד איתו כשיוצא מן ביתו לרשות הרבים דאורייתא, אדם אינו צריך להפרישו מאיסור הוצאה משום שהוא אינו בר הבנה ולקחו מעצמו ולהנאת עצמו (שו"ת באר משה ח"ו סי' ח"י).
יז. אבל אסור לתת לתינוק אפילו פחות מגיל שלש, דבר או חפץ שיוליכו עבורו ברשות הרבים ואפילו בכרמלית שהוא איסור דרבנן, משום שהתינוק עושה לצורך גדול ומחוייבים להפרישו.
יח. להוליך סידור או מאכל. יש שמתירים לתת בידי קטן סידור או חומש וכל דבר הנצרך לקטן לבית הכנסת שיביאנו הקטן דרך כרמלית שהוא מדרבנן במקום שאין עירוב, והטעם משום שבאיסור דרבנן לצורך קטן וע"י קטן התירו חז"ל, ואז כשהסידור או המחזור כבר בבית הכנסת מותר גם לגדול להשתמש בו (שו"ת רע"א מהדו"ק סי' ט"ו, ביאה"ל סי' שמ"ג ד"ה מדברי סופרים), כמו כן מותר שיוליך דבר מאכל הצריך לו דרך כרמלית להביאו למקום אחר (חוט שני שבת ד' עמ' רצ"ה).
יט. במקום שיש עירוב. במקום שיש עירוב שכשר ע"פ הלכה ובנוי לפי הכללים והידורים המקובלים בעירובי השכונות של שומרי תורה ומצוות בדקדוק, והאב מחמיר על עצמו שלא לטלטל מחמת חששות הלכתיות [או משום השתייכות קהילתית או סוציאלית..] אין צריכים להפריש את הקטנים אפילו כשהגיעו לחינוך מלטלטל בתוך העירוב, שהרי כתיב "חנוך לנער ע"פ דרכו" ע"פ הדרך הראוי לאותו נער באותו זמן ולא ע"פ דרכו של אביו.
רק כמה דוגמאות.
כ. ואף מותר לאב לתת לקטן דבר בידים להוציאו, שהרי הם יכולים לסמוך על העירוב, וכשהקטן יתבגר ויבין את הענין שבעל נפש יכול להחמיר וירצה לבחור בדרך זו, אז אפשר לעודדו גם להחמיר על עצמו מתוך רצון ושמחה והתקרבות אל השי"ת.
משחקים
כא. לגבי כל מיני משחקים בשבת, הארכנו בגליונות (341 3421) לגבי איסור שבת, והיתר לילדים לשחק עמהם, עי"ש באריכות. וכאן נביא רק כמה דוגמאות.
כב. משחק חשמלי המופעל ע"י בטריות ואין דרך לשחק בו בלי הפעלת החשמל, הרי הוא מוקצה מחמת איסור, כל שכן שאסור לתתו בידים לתינוק אפילו פחות מבן שלש כדי לשחק בו משום איסור ספייה בידים וברור שהתינוק יפעילו.
כג. אבל אם התינוק לקחו מעצמו ומפעילו ונדלקו נורות או משמיע קול, אין מחוייבים להפרישו ממנו, שהרי הוא עושה לצורך ולהנאת עצמו ואינו בר הבנה, אבל מעל גיל שלש צריכים ההורים להפרישו.
כד. אבל אם קיים במשחק דרך לשחק בלי הפעלת החשמל שבו כגון רכב חשמלי קטן שאפשר לשחק בעצם הרכב בלי החשמל, אין המשחק מוקצה משום שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לצורך גופו (מ"ב סי' שכ"ב סקח"י), ומותר אף לתתו לקטן לשחק בו, רק שיצווה לתינוק שלא יפעילו, ואם אח"כ התינוק הפעילו אין צריכים להפרישו כשהוא מתחת גיל 3, ומעל גיל 3 יש להפרישו כנ"ל.
להשתמש בקטן בעשיית מלאכה
ספייה בידים
כה. אסור לכל אדם לבקש מקטן לעשות שום מלאכה בשבילו בשבת אפילו איסור דרבנן, ולא משנה איזה גיל אפילו תינוק בן יומו, שהרי אסור לספות איסור בידים, ולכן אסור לבקש מקטן להדליק או לכבות אור, תנור, מזגן, אש, שעון מעורר וכדומה.
כו. ואפילו לרמוז לקטן לעשות מלאכה, אסור שהרי כל שמבין שעליו לעשות דבר עבורו נחשב כספיה בידים (ארחות שבת פכ"ד אות ה').
הנאה ממעשה קטן
כז. אם הקטן עשה מעשה ע"י ציווי של גדול או שעשאו לצורך הגדול ולא לצורך עצמו כלל, אסור לכל אדם ליהנות ממעשה הקטן עד מוצאי שבת ואף בכדי שיעשו, כמו שאסור ליהנות ממלאכה שעשה נכרי לצורך ישראל באופן האסור (מג"א סי' שכ"ה סקכ"ב, ביאה"ל שם ס"י ד"ה אינו יהודי).
כח. ואם הגדול אמר לקטן שלא לעשות את המלאכה, והקטן עשהו בכל זאת, מותר ליהנות ממעשיו (ע"פ המג"א סי' רע"ו סקי"ג, מו"ר בשו"ת שבט הקהתי ח"א סי' ק"כ).
הדלקת אור ע"י תינוק
כט. להעמיד תינוק ליד מפסק. דנו הפוסקים אם יש היתר להעמיד תינוק שאינו בר הבנה כלל בעשיית איסור כגון עד גיל שתים ליד מפסק, ודרך התינוק לשחק בכל דבר שידיו משיגים, ובכך אולי ידליק או יכבה האור תוך כדי שמשחק עם המפסק.
ל. יש אוסרים. י"א שאסור משום שהגדול עוזר ומסייע לתינוק בעשיית המלאכה, ונחשב כספייה בידים (שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קל"ה, א"א בוטשאטש סוף סי' ש"ט, הגריש"א, הגרשז"א, הליכות קטנים פ"י אות ג', שבת סי' שמ"ג אות ח"י).
לא. יש מתירים להעמידו. יש שמתירים בתינוק שאינו בר הבנה כלל להעמיד או להושיב התינוק על כסא, שלחן או על מטה ליד המתג [switch] ובתקוה שישחק בעצמו במתג, והטעם משום שנחשב שעושה לעצמו מאחר שיש לו הנאה לשחק עם חפץ שזז, ואינו מכוון לצורך אביו שאינו מבין שמשחק שלו משפיע על הדלקת אור, ועד גיל שנתיים אין לו דעת לכוון שעושה על דעת הגדול, אבל אין לזרז או לכוון ידו על המתג, וכ"ש שאין להחזיקו בידים ליד המתג שזה נחשב מסייע לדבר ואסור משום ספייה בידים (הגר"ח קנייבסקי, מו"ר בשו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' קכ"א, ארחות שבת פכ"ד אות ח').
לב. יש מתירים גם להחזיקו. יש שמתירים גם להחזיק התינוק ליד המפסק אבל לכתחילה שלא יהיה בנו אלא תינוק של מישהו אחר שהרי אדם מצווה על שביתת בנו, וכשהוא בנו יש להתיר עכ"פ רק להעמיד אותו שם (מו"ר הגרי"י בלויא הובא בס' בכורי יאה סי' ט"ו אות ג'), וכשיש צורך גדול אפשר להקל ולסמוך על זה אבל לא סתם משום נוחיות.
לג. לכבות אור. גם למחמירים הנ"ל שאין להעמיד תינוק ליד מתג כדי להדליק אור, יש פוסקים המקילים באופן שצריכים לכבות האור, שהרי אין זה אלא איסור דרבנן משום שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, וכשיש צורך לכבות כדי שהתינוק ירדם בלילה, יש על מה לסמוך להקל (שו"ת נשמת שבת ח"ז סי' תס"ו).
מקרר ששכחו לכבות את האור
לד. מקרר ששכחו לנתק בו את הנורה, אם הילד בגיל שיודע שבפתיחת המקרר תדלק האור, אסור לומר לקטן לפתוח את הדלת כדי שיוכלו להוציא את צרכי הסעודה למשפחה משום איסור ספייה בידים לצורך אדם גדול.
לה. אבל אם הוא אינו בגיל שמבין שבפתיחת הדלת ידלק האור ויעבור על איסור שבת, אזי מותר לומר לו שיקח איזה דבר האהוב לו מהמקרר, ואז נחשב שפותח לעצמו ולהנאתו ואין בו איסור ספייה, וכשאינו בר הבנה כלל כגון למטה מבן שלש, גם אין בו משום איסור שביתת בנו.
גזה Gauze הספוגה ביין לתינוק אחרי ברית
לו. הרבה מוהלים נוהגים לתת גזה הספוגה ביין לתינוק אחר ברית כדי להרגיעו, ודנו הפוסקים אם מותר לעשות כן גם בשבת שהלא התינוק מוצץ היין הספוג מתוך הגזה ויש בו כמה חששות איסור משום סוחט, דש, ומלבן, ואע"פ שהתינוק הוא בן שמונה ימים, אבל אסור למוהל לספות איסור בידים לתינוק אפילו בן יומו.
לז. לכן לכתחילה ישתדל להרגיעו במוצץ או באצבע של המוהל הטבול ביין, ואם זה לא אפשר, אזי בשעת הדחק אפשר עכ"פ להשתמש ביין אדום שאין בו חשש ליבון (מו"ר בשו"ת שבט הקהתי ח"ה סי' ס"ד), ולגבי איסור מפרק שהוא תולדה דדש, יש לסמוך על המקילין להתיר לספות איסור דרבנן לצורך התינוק (שם ושו"ת מחזה אליהו ח"ג סי' נ"ו נ"ז).
להפעיל בייבי אינטרקום לפני שבת
לח. דנו הפוסקים האם מותר להפעיל בייבי אינטרקום/מוניטר לפני שבת בחדר של תינוק כדי שישמיע קול בחדר ההורים כשהתינוק בוכה, שהרי גורמים שהתינוק ישמיע קול ברמקול בשבת והאם יש בזה משום איסור ספייה בידים (עי' תשובות והנהגות ח"א סי' ר"ל, הקטן והלכותיו פי"ט אות י"ז).
לט. כשיש צורך גדול לזה, נקטינן לקולא, שהרי כשהתינוק בוכה אין זה נחשב שעושה מלאכה, ואינו בר הבנה שקולו נשמע ברמקול, והוא לצורך התינוק שנחשב כחולה שאין בו סכנה, אבל יש לוודא שהקול הנשמע הוא בקול נמוך שלא ישמע מבחוץ משום חשש אוושא מילתא (שם). וכמו כן ההורים כשנכנסים לחדר של התינוק צריכים להיזהר שלא לדבר ולא לעשות רעש בהזזת דברים ובפתיחת ארונות וכדומה כדי שלא יפעילו בפעולותיהם את הרמקול.
האכלת דייסה לתינוק
מ. בכמה מיני דייסות לתינוק ישנם חשש של איסור לישה בשבת כגון עירוב חלב עם 'קווקר', וכמו כן בשפיכת חלב על 'וויטביקס' ישנו חשש איסור לש (עי' מה שהארכנו בזה בגליון 351 אות כ"ז, ל"ג, ל"ד), אמנם מותר לשים הדייסה, 'קווקר' או 'וויטביקס' בקערה ולשים בקבוק חלב לידו, ולתת לתינוק כשהוא מתחת גיל 3 בעצמו לשפוך החלב, שהרי התינוק עושה כן להנאתו ובעצמו, ואינו בר הבנה להדין שפעולתו כרוכה במלאכת שבת, ואין הוריו מחוייבים להפרישו ממלאכה זו.
