אינה בתורת ירושה רק בתורת מתנה

בכלי יקר ביאר ג"כ דעיקר תכלית פרשת ביכורים היא כדי להכניע את רום לבבם, שאחר ירושה וישיבה ישיאו לבם לומר בקרבם, כי להם הארץ ובחרבם ירשוה, וישכחו את ה', וזהו שאמר והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה, כי באמת לא בתורת 'ירושה' אתה בא אל הארץ, כי בית והון נחלת אבות, אבל מה' הארץ נתונה לך 'במתנה', על מנת להחזיר אליו גמולו ולשמור כל מצותיו (שנותן לך הארץ במתנה, על מנת שיחזירו לו כגמולו, במה שישמרו ויקיימו את המצוות).

אבל אם לא תחשוב בלבבך כדבר הזה, אלא 'וירשתה', שתחזיק בה כיורש, כאילו היא ירושה לך מאבותיך, וישבת בה כתושב, לא כמו שנאמר (ויקרא כה, כג) 'והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי' וגו', וכל זה יביאך לידי גאות שתשכח את ה', על כן אנכי מצוך מצות הביכורים (דמחמת שיצטרכו לקיים מצות ביכורים, יזכרו תמיד שלא ניתנה להם הארץ בדרך ירושה, אלא היא מתנה מאת ה', וזה מחייב אותם על שמירת התורה והמצוות).

ולזה אמר 'ולקחת' מראשית, ולא נאמר 'ונתת' כאילו אתה נותן להקב"ה ביכורים משדה השייך לך, אלא 'ולקחת' שתדע כי לעת עתה אתה 'לוקח' מאת ה', כי מראשית זו אשר תביא בית ה', ליתן הודיה וכבוד לשמו ית', ממנו תקח את 'כל פרי האדמה', שאינך זוכה בכל פרי האדמה רק אחר שכבר הודית כי תביא הראשית 'מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך', כי ארץ זו לא תקרא 'ארצך' כי אם אחר הבאת הראשית, וע"י הבאה זו תקח לך כל פרי האדמה.