עת לדעת

טו אלול

תרנ"ז

אדמו"ר הרש"ב מייסד את ישיבת "תומכי תמימים", בה ישולבו לימודי נגלה וחסידות, במהלך סעודת שבע ברכות בנישואי בנו אדמו"ר הריי"צ שהתקיימה בליובאוויטש.

כך אמר אדמו"ר הרש"ב: "עשר שנים חשבתי על ייסוד ישיבה זו, ובמשך שנים אלו ביקרתי הרבה פעמים בגלל כך על ציוני אוהלי הקודש של אבי, הרבי מהר"ש, ושל סבי, הרבי הצמח צדק. התייסדות הישיבה אינה בשביל התורה בלבד, תורה אינה חסרה, ברוך השם, ישנן הרבה ישיבות. הכוונה היא "להאיר אור", שילמדו נגלה ושילמדו חסידות בשילוב הדוק, שיהיה במה ללכת בשוק. הישיבה שהנני מייסד בעזרתו יתברך היום, משאלי מאיתו יתברך ויתעלה, אשר יאציל עליה רוח של יראת שמיים, רוח של עבודה ופועל, רוח של נועם המידות, רוח של קבלת עול מלכות שמיים".

תשמ"ח

הרבי מניח את אבן הפינה להרחבת בניין 770, שיצאה לדרך בעקבות הוראתו של הרבי.

הרבי הגיע למעמד מביתו אחר הצוהריים, לבוש בסירטוק משי, עלה לבימה מיוחדת שהוקמה מחוץ לבניין, ופתח מיד בשיחה שנמשכה כעשר דקות.

לאחר שסיים את השיחה, נשא דברים מר דוד צ'ייס, יושב ראש קרן הבניין, שבהתאם ל'תנאי' שעשה עימו הרבי, הוא שילב בדבריו דברים גם בשפת האידיש. גם גיסו של הרבי, רבי שמריהו גוראריה, נשא ברכה קצרה.

לאחר מכן ירד הרבי מהבימה וניגש למקום שיועד להנחת אבן הפינה, לקח לידיו את חפירה, הסיט מעט את העפר בתוך הגומה ואז תפס בשתי ידיו באבן והניח אותה בתוך הגומה. לאחר מכן לקח הרבי את האת בידיו וכיסה את האבן במעט חול. בסיום האירוע חילק הרבי דולר לצדקה לכל הנוכחים.

תרפ"ז

בפעם האחרונה לפני יציאתו מרוסיה, אדמו"ר הריי"צ מבקר ב"אוהל" אביו אדמו"ר הרש"ב בעיר רוסטוב, עם בתו הכלה הרבנית חיה מושקא.

מספר ימים לפני ראש השנה חזר אדמו"ר הריי"צ לביתו שבלנינגרד, שם שהה עד עזיבתו את רוסיה בסוף חודש תשרי.

חי אלול

שס"ט

הסתלקות המהר"ל מפראג, הגאון הגדול המיוחס לדוד המלך. המהר"ל נפטר בגיל תשעים ושבע, ונטמן בעיר פראג. אדמו"ר הזקן הוא צאצא בדור שמיני למהר"ל, בן אחר בן.

יז אלול

תק"ג

חתונת הוריו של אדמו"ר הזקן - הרב הקדוש רבי ברוך והרבנית רבקה. החופה נערכה ביום שישי יז אלול, אבל אחד מהתנאים שהציב החתן היה שסעודת החתונה תיערך בח"י אלול.

נח"ת

נולד מורנו רבי ישראל הבעל שם טוב. אביו הרב הקדוש רבי אליעזר היה בן מאה, ואימו הרבנית שרה הייתה בת תשעים.

ביום ההולדת השישה עשר שלו, יצא הבעל שם טוב להתבודדות, קרא מזמורי תהלים ועסק בייחודי השמות הקדושים. ואז, כפי שתיאר הבעל שם טוב עצמו: "פתאום ראיתי את אליהו הנביא וחיוך על שפתיו, התפלאתי במאד שבהיותי לבדי זכיתי לגילויו של אליהו הנביא. הייתה זו הפעם הראשונה שזכיתי לראות את אליהו הנביא לבד, כי לפני זה ראיתיו כשהייתי ביחד עם הצדיקים הנסתרים".

תרנ"ז

אדמו"ר הרש"ב בחר את שמונה-עשר התלמידים הראשונים של ישיבת תומכי תמימים, ומינה עליהם כמדריך את המשפיע המפורסם רבי שמואל גרונם אסתרמן.

ביום ההולדת העשרים ושישה שלו, התגלה לבעל שם טוב הנביא אחיה השילוני, ובמשך עשר שנים גילה לו ולמד איתו את המאור שבתורה כפי שלומדים אותה בגן עדן. ואז, ביום ההולדת השלושים ושישה של הבעל שם טוב, הורה לו אחיה השילוני להתגלות בעולם כעושה נפלאות ומגלה עמוקות.

קה"ת

אדמו"ר הזקן נולד, בעיירה ליוזנא שברוסיה הלבנה, הסמוכה לעיר ויטבסק. נקרא בשם "שניאור זלמן", על שם סבו, אביו של רבי ברוך. שם המשפחה של אדמו"ר הזקן היה ברוכוביץ', ולפני כן היה שם המשפחה של הוריו פוזנר.

בלידתו של אדמו"ר הזקן התגשמה הבטחתו של הבעל שם טוב, שבעת סעודת יום הולדתו בשנה הקודמת, אמר לרבי ברוך, אביו של אדמו"ר הזקן: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

באותו יום שבו נולד אדמו"ר הזקן, היה הבעל שם טוב במצב רוח מרומם ושמח שהפליא את כל התלמידים. הבעל שם טוב התפלל לפני העמוד, וכולם התפלאו על ניגוני החג השמחים בהם התפלל ועל כך שלא אמר תחנון. אחרי התפילה הזמין הבעל שם טוב את תלמידיו לסעודת מצווה והיה בשמחה גדולה. בתוך הסעודה אמר: "ביום רביעי נתלו המאורות. ביום רביעי זה לסדר קומי אורי, ירדה נשמה חדשה לעולם שתאיר את העולם בתורה הנגלית והחסידות, ותהיה לו מסירות נפש על דרך החסידות ותצליח עד ביאת המשיח".

ביום ההולדת של גיל שלוש, גזז הבעל שם טוב את שערותיו של אדמו"ר הזקן, הניח את ידיו על ראשו ובירך אותו בברכת כוהנים.

כבר בחגיגת בר המצווה של אדמו"ר הזקן, גאוני הדור הכתירו אותו בתואר "רב תנא הוא ופליג".

תקע"ג

אדמו"ר האמצעי נוסע מקרמנצ'וג ומגיע לליובאוויטש, ואיתו אלפי חסידים.

ליובאוויטש הייתה עיירה קטנה, שהתגוררו בה אז כארבע מאות משפחות, שלוש מאות מהן יהודיות. העיירה הייתה מוקפת יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות, ולכן נעשתה מוקד משיכה לאנשים שרצו להתייחד עם נפשם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.

כעבור כחודשיים התיישב אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש במגורי קבע, והעיירה נעשתה עיר הבירה של חסידות חב"ד לתקופה של מאה ושתיים שנה, וארבעה דורות של נשיאי חב"ד: אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, שהשפיעו מליובאוויטש את תורת החסידות והעבודה שבלב ברחבי העולם.

תרנ"ז

יום התחלת הלימודים בנגלה ובחסידות בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.

בסעודת שבע הברכות של אדמו"ר הריי"צ, אמר אדמו"ר הרש"ב: "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידינו. ביום הרביעי למעשה בראשית נתלו המאורות. היום ח"י אלול, היום הקדוש, שלפני מאה תשעים ותשע שנים נולד הבעל שם טוב. בהתחלה זו בישיבה, שלעת עתה לא קראתיה בשם, מדליק אני את נר התמיד של המאורות שהבעל שם טוב והרביים הנחילו לנו, שתקויים ההבטחה של 'יפוצו מעיינותיך חוצה' וביאת משיח צדקנו".

תשכ"ב

הרבי קורא לחלק את לימוד התניא והשולחן-ערוך של אדמו"ר הזקן, ולסיים את הלימוד עד יום כ"ד טבת תשכ"ג - התאריך שבו צוינה שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן.

תשל"ד

באמצע ההתוועדות חילק הרבי לראשונה דולרים לכל המשתתפים, באמצעות ה'טנקיסטים'.

תשל"ו

הרבי הכריז על "מבצע אהבת ישראל".

מבצע זה הוא המבצע היסודי והשורש לכל שאר המבצעים. היסוד לפעולה עם הזולת בכל אחד מהמבצעים, הוא אהבת ישראל והאכפתיות הטמונה בנו כלפי כל אחד מבני ישראל מבלי להביט על מעמדו ומצבו.

בתור הצעה מעשית למבצע, ביקש הרבי מכל אחד להשתדל להיות שותף בקרן גמילות חסדים של עזרה לזולת.

יט אלול

תרל"ה

אדמו"ר הרש"ב חזר לליובאוויטש לאחר חתונתו.

ת"ש

אדמו"ר הריי"צ קובע את מגוריו בבניין 770 בשדרת איסטערן פארקוויי שבברוקלין, ניו יורק.

בכניסתו לבניין, ניגש הרבי קודם כל לבית הכנסת שבקומה הראשונה, ואמר: "יהי רצון שהתפילות יהיו בפנימיות, ושהן יהיו במתיקות של עבודה פנימית אמיתית". אחר כך נכנס לחדר האוכל, ישב במקומו ואמר שיחה.

כעבור יומיים נערכה חנוכת הבית של 770. אדמו"ר הריי"צ פתח את האירוע באמירת מאמר, ואחרי המאמר המשיך בהתוועדות שבמהלכה אמר כמה שיחות.

כא אלול

תרצ"ט

אדמו"ר הריי"צ עזב את אטבוצק, אליה הגיע ארבע שנים קודם לכן, בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה. בעוזבו את העיר, בכה הרבי מאד.

בגלל המלחמה נאלץ הרבי להישאר בוורשה שבפולין כשלושה חודשים, עד שעלה בידו להגיע לריגה שבלטביה.

תש"נ

לרגל מלאות יובל שנים לחנוכת בניין 770, הגיה הרבי מאמר חסידות "על שלושה דברים העולם עומד", שהוא ביאור על מאמר באותו דיבור-המתחיל, אותו אמר אדמו"ר הריי"צ במעמד חנוכת הבית בשנת ת"ש.