הבעש"ט מעורר סוחרי הסוסים לתשובה
מסופר בקהל חסידים כי פעם אחת בימי חודש אלול, נכנס מרן הבעש"ט הק' זי"ע לבית מזיגה, וירא והנה יושבים שם אנשים מגושמים המשוקעים ראשם ורובם בעול הפרנסה, והיו מתבדחים ומתלוצצים בקול רם. מיד נתגלגלו רחמיו של הבעש"ט עליהם, ופתח פיו בחכמה בשיחה באותו ענין שעסקו בו, ויאמר להם: שאלה בפי אליכם יהודים, שמא תוכלו לבאר לי מה החילוק שבין סוס טוב ומהיר לבין סוס רע ועצל?!
אחד מן העגלונים אשר ישב שם הביט בו בעינים תמהות, ויאמר לו: וכי לא תדע שיש הפרש גדול ביניהם?! בשביל סוס טוב המלומד לרכוב ולדהור יתנו בשוק מאה אדומים ויותר, ואילו סוס כפרי כחוש ושדוף הראוי לעגלת איכרים דלה, אינו שוה אפילו עשרה אדומים.
והוסיף עוד הבעש"ט לשאול אותם, מה תועלת יש בסוס משובח שדמיו יקרים, שיכול לרוץ במרוצה גדולה כזאת, והלא אם יטעה הסוס בדרכו ויטה מן הדרך הישרה, הרי הוא עלול להתרחק מן הדרך הישרה הרבה יותר מן הסוס הזול כאשר יטעה?!
אנשי היריד נשתתקו, אף שהיו אנשים גסים, הרגישו כי רעיון נשגב טמון בשאלה זו, וצפו בכליון עינים לשמוע מענה פיו.
והוסיף הבעש"ט ואמר: שמעו נא דברי, יהודים יקרים, אמנם אמת הוא הדבר שהסוס הרץ מהר עלול לטעות בדרכו, אך בכל זאת מעלה גדולה יש בו, כי לאחר שטעה, הרי הסוס הטוב והמלומד חוזר לדרך הנכונה במהירות רבה.
והוסיף ואמר באהבה ושפה נעימה, הלא תבינו בעצמכם את הנמשל, יהודים יקרים וחביבים, אתם כלכם בני אברהם יצחק ויעקב, יש לכם יחוס נכבד וזכות גדול, אל תתייאשו יהודים, אפילו אם תעיתם מדרך הישרה, אל ירא לבכם, הניצוץ הקדוש עודנו צפון בקרבכם, אם רק תפנו בחזרה אל הדרך הישרה, ותיטיבו דרככם, תוכלו בחיפזון ובריצה להשיג הכל.
זאת היתה קריאתו של הנביא (ירמיה ג, כב) 'שובו בנים שובבים', גם כאשר אתם 'שובבים', אזי 'בנים אתם לה' אלקיכם', שובו יהודים, שובו בתשובה, כי הדרך לתשובה נפתחת לרווחה בחודש אלול.
ויהא רעווא שנזכה כולנו כאחד לתשובה שלימה מאהבה, וזדונותינו יתהפכו לזכיות, ונזכה כולנו כאחד כל עמך בית ישראל לכתיבה וחתימה טובה אכי"ר.
