כשיש אמונה אין פחד על הפרנסה

וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וגו' וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ (כח, סו).

הרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע מפרש כוונת הכתוב, דהנה אמרו חז"ל (ביצה טז, א) שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, ואם כן הרי פרנסת האדם קצובה לו מראש ועומדת תמיד לנגד עיניו, ומצד הטבע היה ראוי לאדם להיות שוקט ושליו במנוחה נכונה, ביודעו שפרנסתו מובטחת ומזומנת לו. ומכל מקום רואים אנו כי המציאות היא 'ופחדת לילה ויומם', שהאדם ירא ומפחד ואינו פוסק מלרדוף אחר הפרנסה תמיד, וכל זה הוא מחמת 'ולא תאמין בחייך', שחסרה לו האמונה במאמר חז"ל שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש.