לקט פירושים משיעור בפרשת השבוע

הרב שלמה לוונשטיין שליט"א

לקט פירושים משיעור בפרשת השבוע שנמסר בבית הכנס "קהל חסידים" בשכונת רמת אלחנן בני ברק ביום חמישי בשעה 21:30

פרשת כי תבא שנת תשפ"ו

"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה... וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵוִי וְהַנֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (כו, א-יא)

הַשַּׁךְ מֵבִיא אֶת הַמִּדְרָשׁ הַנֶּעֶלָם הַדּוֹרֵשׁ אֶת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַפָּרָשָׁה עַל פְּטִירַת הָאָדָם:

וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה – לְאַחַר פְּטִירָתוֹ מַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְקַבֵּל אֶת הַ"נַחֲלָה" הַמַּגִּיעָה לוֹ, הַיְנוּ הַשָּׂכָר עַל פָּעֲלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה – אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה הָאָדָם כָּאן בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ... וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.

וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, פֶּרֶשׁ הַתּוֹסָפוֹת (מְנָחוֹת קי ע"א), שֶׁמִּיכָאֵל הַמַּלְאָךְ מַקְרִיב אֶת נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים עַל הַמִּזְבֵּחַ הָעֶלְיוֹן. וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶנָא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ.

וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי – "אֲרַמִּי" הוּא יֵצֶר הָרַע, "אֹבֵד אָבִי" – שֶׁהֶחֱטִיא אֶת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יְדֵי זֶה וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה – אֵלּוּ אוֹתָם נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים שֶׁעָלֵינוּ לַעֲבֹר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲשֶׁר בָּאוּ עָלֵינוּ בְּסִבַּת חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן.

וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעַט – בְּיַלְדוּתוֹ עוֹשֶׂה הָאָדָם מְעַט מִצְווֹת, אַךְ וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָדוֹל עָצוּם וָרָב – כְּשֶׁמִּתְבַּגֵּר הוּא עוֹשֶׂה מִצְווֹת לָרֹב, עַד שֶׁנִּהְיֶה עָצוּם וָרָב.

וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה – הַנִּסְיוֹנוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה קָשִׁים הֵם. וְאֵיךְ אָנוּ פָּעַלְנוּ?

וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ – שֶׁאִלְמָלֵא עוֹזֵר הַקָּבָּ"ה לָאָדָם, אֵין הוּא יָכוֹל לְבַדּוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרַע.

וּמֶה הָיְתָה הָעֶזְרָה? – וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.

וַיְבִיאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה – עַתָּה סוֹף סוֹף הִגַּעְנוּ לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְאַמְתַּחְתֵּנוּ – רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִי ה', וְהִנַחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ.

וּבְסוֹף כָּל הַתַּהֲלִיךְ הִגִּיעַ הַזְמַן לִשְׂמֹחַ עִם הַשָּׂכָר שֶׁנְקַבֵּל: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ ["בֵּיתֶךָ" הַכַּנָּנָה לַגּוּף] אַתָּה וְהַלֵּוִי [– הַיֵּצֶר הַטּוֹב] וְהַנֵּר [הוּא יֵצֶר הָרַע] אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.

"וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ" (כו, ג)

אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁבְּיָמֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁהוּא (רש"י)

מַה הַחְדּוּשׁ בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י? וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעַת הָאָדָם שֶׁעָלָיו לָלֶכֶת לְבֵית קְבָרוֹת וּלְהָבִיא מִשָּׁם כֹּהֵן שֶׁחַי לִפְנֵי שְׁנֵי דּוֹרוֹת?!.. הֲרֵי בָּרוּר שֶׁהַכַּנָּנָה לַכֹּהֵן שֶׁחַי בַּיָּמִים הָהֵם!

הַתְּשׁוּבָה הִיא, אוֹמֵר הַטַ"ז בְּסִפְרוֹ "דִּבְרֵי דָוִד", שֶׁהִנֵּה עַל הַפָּסוּק "וַיִּפְחַד יִצְחָק" (בְּרֵאשִׁית לא, מב) מוּבָא בְּרַשִׁ"י: "לֹא רָצָה לוֹמַר אֱלֹקֵי יִצְחָק', שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם"

וְהִנֵּה כָּאן כָּתוּב: "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקֶיךָ" – קוֹרְאִים אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה עַל הַכֹּהֵן הַזֶּה! הָיָה נִתָּן אֵפוֹא לַחְשֹׁב כִּי דָּבָר זֶה שַׁיָּךְ רַק בְּכֹהֲנִים מְרֹמָמִים מִדּוֹרוֹת קוֹדְמִים, וְלֹא בְּכָל כֹּהֵן.

עַל זֶה בָּא רַשִׁ"י וּמְחַדֶשׁ: "אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁבְּיָמֶיךָ" - גַּם לוֹ הִנְּךָ יָכוֹל לוֹמַר: "לַה' אֱלֹקֶיךָ".

"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךְ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה (כו, טו)

הָרַב מְנַחֵם שַׁפִּירָא זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "מאזְנֵי צֶדֶק", מְפָרֵשׁ פָּסוּק זֶה עַל פִּי הַקְדָּמָה שֶׁשָּׁמַע מֵאָחִיו הָרַב מָרְדְּכַי זַצַ"ל:

הִנֵּה בִּתְפִלַּת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" מְבַקְשִׁים אָנוּ שְׁתֵּי בַקָּשׁוֹת רְצוּפוֹת: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ" וְ"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכוֹר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ". וּמַה פֶּשֶׁר הַסְמִיכוּת שֶׁבֵּין שְׁתֵּיהֶן?

אֶלָּא, שֶׁבַּסְפָרִים הַקְדוֹשִׁים מְבֹאָר, שֶׁאִם יַעֲנִישׁ הַקָּבָּ"ה אֶת הָאָדָם עַל חֲטָאָיו עַל כִּי מִדַּת הָאֱמֶת הַצְרוּפָה, מִיהוּ הָאָדָם וּמִיהוּ הַקָּבָּ"ה הָעֹנֶשׁ יִהְיֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. עַל כֵּן מַעֲנִישׁ הַקָּבָּ"ה אֶת הָאָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, שֶׁהוּא רַק אָדָם, מִלְשׁוֹן אֲדָמָה.

זוֹ, אִם כֵּן, בַּקָּשָׁתֵנוּ: "פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנו", אֲבָל גַּם אָז, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים, יִזְכֹּר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ" וְאַל תָּדוּן אוֹתָנוּ לְפִי מַדְרֵגָתֵנוּ הָאֲמִתִּית.

לְפִי זֶה, מַמְשִׁיךְ הַ"מאזְנֵי צֶדֶק", תּוּבַן גַּם הַבַּקָּשָׁה הָאֲמוּרָה כָּאן בַּפָּסוּק: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךְ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל", אֲבָל יַחַד עִם זאת, "וְאֵת הָאֲדָמָה" – זְכֹר כִּי אָנוּ רַק בְּנֵי אָדָם, "זָכוֹר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ".

"אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" (כז, טז)

מַקְלֶה אָבִיו – מְזַלְאֵל, לְשׁוֹן וְנִקְלָה אָחִיךָ (רש"י)

דַּי לוֹ לָאָדָם שֶׁיְזַלְאֵל בְּאָבִיו, כְּדֵי לְהִקָּרֵא "אָרוּר", וְאֵין הוּא זָקוּק לְמַעֲשִׂים גְרוּעִים מִכָּךְ.

מוּבָא בְּ"יַלְקוּט מֵעַם לוֹעֵז" בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יוֹנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר שְׁנֵי אַחִים רָבִים זֶה עִם זֶה, וְשׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, הֲרֵי הֵם גּוֹרְמִים עַל יְדֵי זֶה צַעַר לַאֲבִיהֶם, וּבְמַעֲשֶׂה זֶה עוֹבְרִים הֵם עַל "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ".

אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים רַק כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיהֶם בַּחַיִּים, אֶלָּא אַף לְאַחַר מוֹת הוֹרֵיהֶם. מְרִיבוֹת בֵּין הַבָּנִים מְהַוּוֹת זִלְזוּל בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַהוֹרִים.

רָאוּי לִזְכֹּר זאת, כַּאֲשֶׁר מִתְעוֹרְרִים חִלּוּקֵי דֶעוֹת כָּלְשֶׁהֵם בְּנוֹגֵעַ לְכַסְפֵּי יְרֵשָׁה – אֵין אֵלּוּ רַק מְרִיבוֹת וּמַחְלוֹקוֹת עַל נוֹשְׂאִים כַּסְפְּנִים, אֶלָּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עוֹבְרִים כָּל הַנּוֹגְעִים בַּדָּבָר עַל "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ"!

"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" (כח, ו)

בִּבְרָכָה זוֹ שֶׁיִּתְבָּרְכוּ הַבְּרִיּוֹת וְיִשְׂמְחוּ בְּבוֹאוֹ שֶׁל אָדָם לְבֵיתָם הִתְבָּרֵךְ רַבִּי אַבְרָהָם עַנְתָּבִּי זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל אֲרָם צוֹבָא, כְּפִי שֶׁמּוּבָא בְּסֵפֶר אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, וּבִרְגִישׁוּתוֹ וְטוּב לִבּוֹ הִשְׂכִּיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְרָכָה זוֹ לְצֹרֶךְ הֲטָבָה לִיהוּדִי קְשֶׁה יוֹם מֵאַנְשֵׁי קְהִלָּתוֹ.

הַדָּבָר אֵרַע כַּאֲשֶׁר הִלֵּךְ לוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ יְהוּדִי מְמָרֵר בְּבָכִי.

"מַה לְּךָ, רַבִּי יְהוּדִינִי", נִפְנָה רַבִּי אַבְרָהָם וּשְׁאָלוֹ בִּדְאָגָה.

"לָוִיתִי סְכוּם גָּדוֹל לִסְחֹר בּוֹ, וְהִפְסַדְתִּי בְּמִסְחָרִי" – שָׂח לוֹ הַיְהוּדִי – "הַמַּלְוֶה תָּבַע אוֹתִי לְדִין תּוֹרָה, וְכָעֵת יָצָאתִי חַיָּב בְּדִינִי... מָה אֶעֱשֶׂה, וְאֵין בְּיָדִי מְאוּמָה לְשַׁלֵּם?".

הָרַב בֵּרֵךְ אוֹתוֹ, הִתְעַנְיַן בְּזֵהוּתוֹ שֶׁל הַמַּלְוָה, וּבְקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא אֵלָיו לְמָחֳרַת הַיּוֹם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם, מִיָּד לְאַחַר הַתְּפִלָּה, בַּקֵּשׁ הָרַב מִבְּנוֹ, רַבִּי יִצְחָק זַצֵ"ל לְלַוּוֹתוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הַמַּלְוֶה.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶת הָרַב הֶהָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, מְלֻוֶה עַל יְדֵי בְּנוֹ, עוֹמֵד בְּפֶתַח בֵּיתוֹ לֹא הָיָה קֵץ לְהִתְרַגְּשׁוּתוֹ.

"יִכָּנֵס, כְּבוֹד הָרַב, יִכָּנֵס! בְּרוּכִים הַבָּאִים! אֵיזוֹ זְכוּת וְכָבוֹד הִיא לִי!"

"זְכוּת? אֵיזוֹ זְכוּת"... הִפְטִיר הָרַב.

"זְכוּת גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה", הִתְלַהֵב הֶעָשִׁיר.

"מַכִּיר אֲנִי אֶת גַּזְמוֹת הַסּוֹחֲרִים", חִיֵּךְ הָרַב.

"בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים" – הִנִּיחַ הֶעָשִׁיר יָדוֹ עַל לִבּוֹ – "כָּבוֹד עָצוּם וְרַב הוּא לִי!"

"כַּמָּה הוּא שָׁוֶה לְךָ, כָּבוֹד זֶה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גְרוּשׁ?".

"הַרְבֵּה יוֹתֵר!" קָרָא הֶעָשִׁיר, "אֲנִי מַעֲרִיךְ אוֹתוֹ בְּאֶלֶף דִּינָרִים!"

"הֲבֶאֱמֶת וּבְתָמִים תְּדַבֵּר?", פִּקְפֵק הָרַב.

"וַדַּאי, בְּהֵן צֶדֶק!".

"אִם כָּךְ, הָבֵא נָא אֶת שְׁטַר הַחוֹב שֶׁל פְּלוֹנִי הֶעָנִי. הֲלֹא יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁמָּטָה יָדוֹ וְאֵין בְּיָדוֹ לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ !"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים מִהֵר הֶעָשִׁיר וְהֵבִיא אֶת הַשְׁטֶר, וּלְנֶגֶד עֵינָיו קְרָעוֹ הָרַב, וְהִנִּיחַ אֶת הַקְרָעִים בְּחֵיקוֹ. "עַכְשָׁו", אָמַר, "עֲרֹךְ נָא אֶת הַשֶּׁלְחָן לְפַת שַׁחֲרִית, וְנַצְדִּיק אֶת מְחִיר הַבִּקּוּר!"...

תּוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת נֶעֱרַךְ שֶׁלְחָן כְּיַד הַמֶּלֶךְ, הָרַב וּבְנוֹ הֵסֵבּוּ לַסְעֶדָּה, וּבְמַהֲלָכָהּ הִשְׁמִיעוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְאִירִים וְרַעְיוֹנוֹת הַמּוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב, בְּנוֹסֶף לִבְרָכוֹת רַבּוֹת שֶׁהִמְטִיר הָרַב עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, שֶׁלֹא הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר אֶת אָשְׁרוֹ.

כְּשֶׁשָּׁב הָרַב לְבֵיתוֹ, כְּבָר הִמְתִּין לוֹ הֶעָנִי. מְהֵר הָרַב, נָתַן אֶת קִרְעֵי הַשְׁטָר בְּיָדָיו וּבֵרֵךְ גַּם אוֹתוֹ בְּהַצְלָחָה מְרֻבָּה.

"וְרָאוּ כָּל עַמִּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ" (כח, י)

"כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ" – תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ (בְּרָכוֹת ו ע"א)

רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל הַמִּלִּים "שֵׁם ה' נִקְרָא" הֵם: שִׁי"ן. וְזאת – אוֹמֵר "אִגֶּרֶת הַטִּיּוּל" – לָרְמֹז כִּי הָאוֹת שִׁי"ן שֶׁבַּתְּפִלִּין שֶׁל ראשׁ – הִיא זוֹ שֶׁתַּפְחִיד אֶת הַגּוֹיִים.

זאת וְעוֹד, הָאוֹת ש', שֶׁהִיא בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, נִמְצֵאת עַל הַתְּפִלִּין, לִרְמֹז כִּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יָמִים בְּשָׁנָה מַנִּיחִים תְּפִלִּין.

כֵּיצַד?

יֶשְׁנָם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים בְּשָׁנָה. מִתּוֹכָם אֵין מַנִּיחִים תְּפִלִּין בַּיָּמִים הַבָּאִים: חֲמִשִׁים וּשְׁתַּיִם שַׁבָּתוֹת, שְׁנֵי יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם אֶחָד שֶׁל יוֹם כִּפּוּר, אַרְבָּעָה יָמִים בְּסֻכּוֹת – יוֹמַיִם רִאשׁוֹנִים וְיוֹמַיִם אַחֲרוֹנִים [כַּוָּנָתוֹ לְיוֹמַיִם שֶׁל חוּל הַמּוֹעֵד], וְכֵן אַרְבָּעָה יָמִים בְּפֶסַח – יוֹמַיִם רָאשׁוֹנִים וְיוֹמַיִם אַחֲרוֹנִים, וּשְׁנֵי יְמֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת. סַךְ הַכֹּל – שִׁשִׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים.

נִשְׁאֲרוּ, אֵפוֹא, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יָמִים שֶׁבָּהֶם מַנִּיחִים תְּפִלִּין.

"בַּשֶּׁבִי" (כח, מא)

עַד כַּמָּה חָמוּר הוּא עֹנֶשׁ הַשָּׁשֶׁבִי, וְעַד כַּמָּה חַיָּב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדוֹ, כְּדֵי לְסַיֵּעַ בְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, נוּכַל לִלְמֹד מִן הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, הַמּוֹפִיעַ בַּסֵּפֶר "מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה":

בַּעֲיָרָה הַסְמוּכָה לִפְרֶשְׁבּוּרְג נִמְצְאוּ בִּידֵי הַשָּׁלְטוֹנוֹת שְׁטָרוֹת כֶּסֶף מְזֻיָּפִים בְּתוֹךְ בַּיִת הַשַּׁיָּךְ לַקְהִלָּה הַיְהוּדִית. לְאַחַר חִפּוּשִׂים נוֹסָפִים אַף נִמְצְאָה בְּמָקוֹם מְכוֹנַת הַדְפָּסָה.

הַשִּׁלְטוֹנוֹת, אֲשֶׁר שָׂשׂוּ עַל הַמְּצִיאָה כְּמוֹצְאֵי שָׁלָל רַב, מִהֲרוּ לְהַשְׁלִיךְ לְבֵית הַפֶּלֶא אֶת רָאשֵׁי הַקְהִלָּה וַאֲנָשִׁים נוֹסָפִים אֲשֶׁר שִׁמְשׁוּ בָּהּ בְּתַפְקִידִים מֶרְכָּזִיִּים.

חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת סְפוּרוֹת וְצַעֲקָתָם שֶׁל הַנְּמַקִים בַּכֶּלֶא הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר". הוּא נִכְנַס מִיָּד בַּעֲבִי הַקּוֹרָה, וּבְיַחַד עִם רָאשֵׁי קְהִלָּתוֹ נִסָּה לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֲצוּרִים.

"אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ כַּאֲנָשִׁים יְשָׁרִים וַהֲגוּנִים", טֶעַן בְּבִטָּחוֹן, "וַאֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ אָשֵׁם".

כְּשֶׁהִבְחִינוּ הַשָּׁלְטוֹנוֹת בִּרְצִינוּת דְּבָרָיו נַעֲנוּ וְאָמְרוּ: "אִם כֵּן, נִגַּשׁ נָא לְרַבָּהּ שֶׁל הַקְהִלָּה, וּנְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהִשָּׁבַע עַל יַשְׁרוּתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, וְאִם אָמְנָם יַעֲשֶׂה כֵּן – מִיָּד יְשֻׁחְרְרוּ כֻּלָּם".

שָׁלַח הַחֲתַם סוֹפֵר" לְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְרַב הַמָּקוֹם, אוּלָם פָּנָיו שֶׁל הַלָּה הִתְכַּרְכְּמוּ – הוּא חָשַׁשׁ מְאֹד מִשְׁבוּעָה כָּזוֹ, שֶׁכֵּן יָדוּעַ, כִּי הָעֹנֶשׁ עַל שְׁבוּעַת אֶמֶת אַף הוּא גָּדוֹל מְאֹד.

כְּשֶׁנּוֹדַע עַל כָּךְ לַ"חֲתַם סוֹפֵר", הוּא הִזְדַּקֵּף מְלֹא קוֹמָתוֹ וְזָעַק: "יְהוּדִים מֵשְׁלָכִים לַפֶּלֶא בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת, נְשׁוֹתֵיהֶם רְעֵבוֹת לַלֶּחֶם וְאֵין מִי שֶׁיְפַרְנְסֵן, וּכְבוֹדוֹ דּוֹאֵג לְנוֹחִיּוּתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא?... יַאֲמִין לִי, יְדִידִי הַיָּקָר, כִּי בְּעֵינֵי השמייית, גָּדוֹל שִׁמְרוּרָם שֶׁל יְהוּדִים מִבּוֹר פֶּלֶא, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר תַּעֲנוּנָיו שֶׁל הָרַב בָּעוֹלָם הַבָּא...."

"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה" (כח, מז)

אִם לְרֶגַע אֶחָד יְהַרְהֵר הָאָדָם אוֹדוֹת הַזְכוּת הָעֲצוּמָה בִּהְיוֹתוֹ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וּמְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ, הֲרֵי שֶׁמִּיָּד הָיָה מִתְמַלֵּא בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, אוּלָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן, אֵין הוּא חָשׁ אֶת הַשִׂמְחָה בַּעֲבוֹדָתוֹ.

כָּתַב קֹהֶלֶת (קֹהֶלֶת יב, א): "וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֲךָ בִּימֵי בַּחֲרוּתְךָ".

וּבֵאֵר הַחֲתַם סוֹפֵר": בְּתֵבַת "בּוֹרְאֲךָ" נִתֵּן לִקְרוֹא ג' מִלִּים: בְּאֵרְךָ, בּוֹרְךָ וּבוֹרְאֲךָ, וּשְׁלֹשׁ הַמִּלִּים הַלָּלוּ רוֹמְזוֹת לְמַה שֶׁאוֹמֶרֶת הַמִּשְׁנָה (אָבוֹת ג, א): "דַּע מֵאֵין בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לְתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן".

בְּאֵרְךָ – כְּנֶגֶד מֵאַיִן בָּאתָ".

בּוֹרְךָ – כְּנֶגֶד לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ".

בּוֹרְאֲךָ – כְּנֶגֶד לִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לְתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן".

וְהִנֵּה, בְּעוֹד שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל מֵאַיִן הוּא בָּא, וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ – אֵין הַדְּבָרִים מְשַׂמְּחִים כְּלָל וּכְלָל, מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן לִפְנֵי מִי הוּא עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, הֲרֵי שֶׁעָלָיו לִשְׂמוֹחַ מְאֹד.

זֶה מַה שֶׁטָּעַן הַנָּבִיא לִפְנֵי עַם יִשְׂרָאֵל: "אוֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בּוֹרוֹת בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים" (יִרְמְיָהוּ ב, יג), בִּמְקוֹם לְהִתְחַזֵּק מִהְיוֹתָם עֲבָדַי וּמִהְיוֹתִי בּוֹרְאָם, הֲרֵיהֶם מַצִּיבִים לִפְנֵיהֶם אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים: בּוֹרוֹת וּבְאֵרוֹת...

וְהַתּוֹצָאָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת הִיא אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה"!

עִנְיָנִים מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מָתוֹק הָאוֹר" עַל סֵפֶר תְּהִלִּים חֵלֶק רִאשׁוֹן

"לַמְנַצֵחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹקִים" (יד, א)

מִזְמוֹר יד וּמִזְמוֹר נג, שָׁנִים הֵם בְּנֻסְחָם לְמַעֵט הֶבְדֵּלֵי מִלִּים בּוֹדְדוֹת [וּכְגוֹן שֶׁכָּאן נֶאֱמַר שֵׁם הֲוָיָה וּלְהַכָּן שֵׁם אֱלֹקִים] וּבֵאֵר רַשִׁ"י, שֶׁאֶת שְׁנֵי הַמִּזְמוֹרִים אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עַל חֻרְבַּן שְׁנֵי בָּתֵּי הַמִּקְדָּשׁוֹת, מִזְמוֹר יד נֶאֱמַר עַל נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע שֶׁהֶחֱרִיב אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי נֶאֱמַר עַל טִיטוּס הָרָשָׁע שֶׁהֶחֱרִיב אֶת הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, וְאֶת שְׁנֵיהֶם מְכַנָּה דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם "נָבָל" - כִּי בְּטִפְּשׁוּתָם נִכְנְסוּ אֶל הַהֵיכָל לְהַחֲרִיבוֹ, וּוְאֵין גַּם אֶחָד מִכָּל חֵילוֹתֵיהֶן שֶׁמִּחָה בְּיָדָם. אַךְ לֹא מָצָאתִי מִי שֶׁעוֹמֵד עַל הַהֶבְדֵּלִים הַדַּקִים שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַפְּרָקִים.