נשיא-דורנו הי' המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף
נשיא-דורנו הי' המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף
נהוג לקשר כל הענינים עם נשיא-דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובמיוחד שבימים אלו הוא יום הנשיאות שלו.
ב' השמות של כ"ק מו"ח אדמו"ר ("יוסף", "יצחק") מרמזים ושייכים להגאולה העתידה; ומכיון ש"הנשיא הוא הכל", הרי מנשיא-דורנו נמשך כך בכאו"א מהדור, שיש לו שני שמות אלו ובאופן של שם אחד. שלכן מובן בפשטות שלדורנו זה ישנה השייכות לחנוכת הבית [ובתביעה ע"פ שו"ע וע"פ התורה וע"פ מנהג ישראל דנשיאי ישראל, ועוד יותר - ע"פ מנהג הנשיא של דור זה עצמו] מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
ובנוגע לעניננו: לא רק בענינו כענין כללי, אלא כענין פרטי כיון ש"הנשיא הוא הכל", וכמוסבר ג"כ בהלכות מלכים להרמב"ם הטעם לזה - "שלבו הוא לב כל קהל ישראל" מכיון שהוא אשר יוציאם ואשר יביאם, ובו תלויים החיים והקיום של כל העם, וגם בפרטיות מזונות הם קשורים עם הנהגת המלך, שעליו לדאוג שכל אנשי המדינה שנדורי יהי' כל הדרוש להם לפי הגש' והן המלך - הרי בודאי נתקבלה התביעה מיד כשמינוהו לנשיא. ובפרט שנשיאותו נמשכת שנים רבות (משנת תר"פ עד שנת תש"י - שלשים שנה, שי"המלכות נקנית בשלשים מעלות").
ומה שמתחילים לטעון: היתכן, הרי "אסור לאדם שימלא שחוק פיו"? (תהלים קכו, ב. וראה ברכות לא, א) - הרי נשיא-דורנו ענינו "אז" (בגימט' שמנה) דור השמיני להבעש"ט והוא הכריז בעצמו" לאלתר לגאולה", וציוה, וחזר על כך, והורה לפרסם: ש"הנה זה בא", "מראה באצבעו ואומר זה", (לא רק אחר כחלו, שאפשר לראותו ממש בכותל), וצריך רק להוסיף ב"עמדו הכן" כיון שכבר צחצחו הכפתורים. ומה שבעוה"ר לא שייך שחוק - הרי מפורש בפסוק, שכמה דברים אמורים - כשמדובר רגע קודם גילוי משיח צדקנו, אבל מכיון שנשיא-דורנו הי' המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף, במילא יש (לא רק רשות ל"ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה", אלא ישנם כל הענינים ד"יוסף ויצחק"!).
ועפי"ז מובן זה שנשיא-דורנו דרש מהחסידים בדורו שיעמדו בתנועה של שמחה גדולה בלי הגבלות, [אע"פ שהוא עצמו עבר מאסר שהי' קשור עם שלילת החיים, כידוע הפס"ד בראשונה, שאח"כ החליפוהו בגלות - שקשה עוד יותר מהעדר החיים (ואפי') כשכבר היתה הגאולה ואפי' בשבת שלאח"ז, שדייקו שיברך ברכת הגומל מיד בהגיעו לפטרבורג שהיתה פעם עיר-הבירה של כל המדינה, ממילא ג"כ של אותו שנגאל אז - הרי עדיין היתה סכנה]. והוא ממשיך אותה תנועה לדורו אחריו, לאנשים נשים וטף - החל מאלו שנמצאים כאן בעזרת-הנשים ובעזרת האנשים, וכן הילדים הקטנים, והם לוקחים איתם את האנשים נשים וטף שבכל העולם כולו.
ובפרט שזהו דור הגאולה, שנעשה תומ"י "יוסיף אדנ-י שנית ידו" וממשיך בפסוק "ומאי הים", דקאי במיוחד על ארצות הברית (בה אנו נמצאים, חצי כדור התחתון. וכן קאי על אויסטראליא - שבחצי כדור התחתון עצמו היא תחתון שבתחתון, ולאותו חלק העולם שלוחו שלוחים שהם יפיצו שם נגלה דתורה ופנימיות-התורה, והענין דמעשים טובים יחד עם עבודת התפלה, שעי"ז נעשה ענין משולש "מקדש אדנ-י כוננו ידיך". ובפרט שבודאי הם פעלו את השליחות בכל התוקף, שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש, וכפי שמוסיף במקום אחד בלקו"ת], ומפרשים שהכוונה היא שהוא בדיוק כמו האדם - אדמה לעליון, ששלחו עם כל ה"שטורעם" שבמלה זו, כולל הענין ד"חלק אלוקה ממעל ממש".
וכפי שנשיא דורנו השתדל - והולך ומשתדל ומוסיף בזה - שיתוסף לכאו"א גם בגשמיות, נוסף ע"י שמתוסף ברוחניות. ועוד והוא העיקר, שצי"ל נשמה בריאה בגוף בריא, ושניהם יחד בלי הפסק, ח"ו, ותוסף בבריאות הגוף והנשמה ביתר שאת ויתר עז.
(משיחת אור ליום ד', י"א אלול ה'תנש"א)
