ניצוצות - פירות ביכורים

מי הוא השבט הפותח במצות ביכורים? נפתלי. בקעת גינוסר ממהרת להוציא פירותיה - "הנותן אמרי שפר". ("אזנים לתורה" ויחי)

מצות עשה להביא ביכורים לבית המקדש יש לברך על הפרשת הביכורים. (כנה"ג יו"ד ס"א) ספק אם יש לברך. ("ישועות מלכו")

מותר לאכול מפירות השדה לפני הפרשת הביכורים, יש מצוה להפריש ביכורים, אך הביכורים אינם עושים את פירות השדה טבל כתרומות ומעשרות. (ביכורים ב' ג')

הפריש ביכורים ונחרב הבית, יניחם וירקבו כי צריך להביאם דווקא לפני הבית - "תביא בית ה' אלוקיך". הפריש ביכורים בזמן הזה, לא חלה עליהם קדושה. (רא"ש רא"ה – חזו"א זרעים ליקוטים ח' ד')

נטמאו פירותיו פטור ואינו מפריש ביכורים. מכל מקום אם קרא שם ביכורים עליהם, יש אומרים שקדושים. ("אחיעזר" ח"ב ל"ח ז')

ביכורים שנטמאו, טעונים שריפה. אבל אסור להסיק בהם תנור לתבשילו ולא מדליקים בהם נר. (יבמות עג: הגה' "חשק שלמה")

במשנה נכתב שביכורים נכסי כהן ויכול לקנות בהם קרקעות "והאישה בכתובתה כספר תורה". (ג' י"ב) לשון זה אינו מובן. הרמב"ם פירש, שיכול לקנות מהביכורים ספר תורה. ויש שניסו לבאר בדרכים אחרות, ועדיין לשון המשנה מאד דחוק. פירש ערוך השולחן פירוש שהוא חידוש: בתוספתא ביכורים מובא שהמוכר ספר תורה אינו רואה באותו ממון סימן ברכה לעולם. יש להבין מדוע קבעו דין זה של מוכר ס"ת במסכת ביכורים?! נראה כי זו כוונת המשנה, ללמדנו, שביכורים הם כספר תורה. אמת שמותר לכהן למכור ביכורים, אבל הוא לא יראה בממון הזה סימן ברכה, כמו במוכר ספר תורה! (ערוה"ש העתיד קמ"ב ב')

ביכורים נכסי כהן ויכול לקנות בהם קרקעות ולקדש אישה וקונה בהם ספר תורה. (רמב"ם ד' י"ד)

רבותא היא, שהייתי אומר שהתורה נתנה לכהן את הביכורים רק לצרכיו, לאכול ולשתות, אבל כל שלא תבוא לו הנאת הגוף לא התירה תורה, קמ"ל שאפילו ספר תורה, שפשוט שאין לאדם הנאה ממנו מותר לקנות מביכורים. (רע"ב)