הדרך שבה אנו חיים את היהדות, היא זו שתקבע אם גם ילדינו ירצו לחיות אותה
בין הקללות שבפרשת התוכחה נאמר: "ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך, כי לא שמעת בקול ה' אלוקיך לשמור מצוותיו וחוקותיו אשר ציווך. והיו בך ובזרעך לאות ולמופת עד עולם" (כח, מה-מו).
תמה המהרי"ל דיסקין, הרי אם נבין פסוקים אלו כפשוטם, תהיה זו הקללה הקשה ביותר. בדרך כלל יש סוף לכל תקופת רדיפות. היה סוף לאינקוויזיציה הספרדית, היה סוף לגזרות ת"ח ות"ט. אפילו לשואה היה סוף. אך כאן נראה לכאורה, שהפסוק אומר שהקללות יהיו איתנו ועם בנינו לעולם. כלום ייתכן הדבר?
אלא שיש לחלק את פסוק מ"ה לשני חלקים. החלק הראשון הוא: "ובאו עליך כל הקללות האלה... עד השמדך". בנקודה זו מופיעה אתנחתא בטעמי המקרא, המסמנת את סוף המשפט. לאחר מכן, מסביר הפסוק את סיבת העונש: "כי לא שמעת בקול ה' אלוקיך לשמור מצוותיו וחוקותיו אשר ציווך - והיו בך ובזרעך לאות ולמופת עד עולם". דהיינו, פסוק מ"ו מתייחס לחלקו השני של פסוק מ"ה!
התוכחה כלפי עם ישראל והטעם לעונש שקיבלו, הוא לפי שלא קיימו את המצוות באופן שיהיו אות ומופת לדורות. כך שגם הדורות הבאים ירצו להמשיך לקיימן.
מוסיף על כך האדמו"ר מטולנא זצ"ל: הסיבה לכך שקיום המצוות לא הותיר רושם על הדור החדש, מפורשת בפסוק הבא: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". קיום המצוות שלהם היה מתוך הרגל בלבד, עשייה טכנית וללא התלהבות. הילדים לא ראו שמחה, התרגשות או תשוקה בעבודת ה'.
אם חפץ אדם שילדיו ילכו בדרך התורה, עליו לעורר בהם רצון לכך. הדרך היחידה לעשות זאת, היא שהוא עצמו יקיים את המצוות בהתלהבות ובשמחה. רק כך יראו הילדים שמדובר במשהו בעל משמעות אמיתית.
המבחן של המחר
לאור רעיון זה, נוכל להבין טוב יותר את הפסוקים שבסוף הפרשה: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה" (כט, ג). שואל רש"י: כיצד ידע משה שדווקא עכשיו הם הבינו?
אלא שזה היה היום בו כתב משה ספר תורה ומסרו לשבט לוי, כפי שמסופר בהמשך (לא, ט). אז באו בני ישראל לפני משה, ומחו על כך: "יאמרו הלויים יום מחר: לא לכם ניתנה תורה!" החשש של בני ישראל שהם עלולים לאבד את התורה, הוא שהוביל את משה להכריז: "היום הזה נהיית לעם" - עכשיו אני רואה שבאמת הבנתם!
הגאון רבי נתן מאיר וכטפוגל זצ"ל, משגיח ישיבת לייקווד, מוסיף עומק לדברים. המילה 'מחר' המופיעה ברש"י, מזכירה לנו פסוקים אחרים כגון: "והיה כי ישאלך בנך מחר". כשרש"י משתמש במילה 'מחר' זוהי מילת קוד המתייחסת לילדים. כלומר, בני ישראל אומרים למשה: אם רצונך למסור את ספר התורה שכתבת רק לשבט לוי, נוכל לחיות עם זה. אבל 'מחר' - כלומר, ילדינו - שם תתחיל הבעיה. לשבט לוי תהיה תורה מוחשית להעביר לילדיו, ואילו לנו לא יהיה מה להנחיל לדור הבא!
אחרי שראה שבני ישראל חושבים על הנחלת התורה לילדיהם, יכול משה רבנו להכריז שיש להם "עיניים לראות ואוזניים לשמוע". מי שמבין שאת התורה והמצוות יש לקיים באופן שגם הדורות הבאים ירצו להמשיך בקיומם, מתוך שמחת הלב, ירד לסוף כוונתו של נותן התורה.
שם תתחיל הבעיה. לשבט לוי תהיה תורה מוחשית להעביר לילדיו, ואילו לנו לא יהיה מה להנחיל לדור הבא!
מלך על כל העולם / הרב אהרן לוי
לרוץ בשביל אחר
באחת השבתות של סמינר ערכים, בין הרצאה להרצאה, ניגש אליי איש צעיר עם כיפה על הראש, וביקש לדבר. הוא סיפר שקוראים לו רונן, שהוא התחיל לחזור בתשובה לפני שנתיים, ויש לו בעיה גדולה.
"לפני שהתחלתי את התהליך שלי, היא אמרה שהיא לא בעניין, אך תכבד את אורח חיי. סיכמנו עוד לפני החתונה שהיא תשמור על כשרות בבית, ועוד דברים שחשובים לצורת החיים היהודית, אך מה שמעבר - זה אני לא אדרוש ממנה.
"הבעיה היא, שמאז הפערים גדלו. כיום אני שומר שבת, והיא לא. וכאשר ביקשתי ממנה להצטרף לשמירת השבת היא אמרה, 'יש לנו סיכום, אני עומדת בו, תנהג כך גם אתה'. אך זה טורף אותי מבפנים כל שבוע, לראות אותה מחללת שבת. אני מדבר איתך על 'מחלליה מות יומת', אז איך אני יכול להגיד לעצמי 'אתה לא מתערב לה כי סיכום זה סיכום?' אני גם יודע כמה צער זה גורם להקב"ה, שגם אותו אני אוהב.
"בשביל זה הבאתי אותה לכאן, אני שומר בחוץ על הילדה רק כדי שהיא תיכנס להרצאות, ואני מתפלל בלב שבור שהיא תסכים לשמור שבת. אבל תעשה לי טובה, אני מתחנן בפניך, רק תדבר איתה".
מה ה' רוצה
"באת בזמן מעולה. בעוד כשבועיים יחול ראש השנה, חז"ל לימדו אותנו שאומנם זה יום הדין, אך את הדין הקב"ה עושה, לא אנחנו. התפקיד שלנו בראש השנה הוא להמליך את הקב"ה, ולבקש, שרק מה שהוא רוצה יקבע השנה את סדר היום שלנו, ולא מה שאנחנו רוצים".
"כשאתה מתפלל שרעייתך תתחיל לשמור שבת, למה אתה רוצה את זה? כדי שהחיים שלך יהיו נוחים יותר? כדי שהיא לא תענש על מעשיה? או משום שזה רצון ה' שאתה כל כך אוהב?
"אם זה בגלל הרצון שלך, אתה לא ממליך את רצון ה' על החיים שלך. אתה פשוט רוצה שהחיים יתאימו את עצמם לרצון שלך. אבל אם אתה רוצה בזה בגלל שאתה אוהב את ה', ומאמין שזה מה שהוא רוצה, במקום לנסות לשכנע אותה לשמור שבת, תשאל את עצמך, מה ה' רוצה שתכפה עליה לשמור שבת? ולמרות שאתה בטוח שהוא רוצה את מה שאתה רוצה, זה בכלל לא בטוח שזה מה שהוא רוצה. ויש לי גם ראיה".
מי בחר במי?
בתפילת ראש השנה אנו מתפללים מצד אחד: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים", ובכך ממליכים עלינו את הקב