פרשת ביכורים – הכנה לראש השנה
- עיקר העבודה בימים הנוראים - מידת היראה
- מכח ההודאה מגלים את החסד והטוב שהיו באתכסיא
- הראנו ה' חסדיך
- א-ל נקמות ה' - נקמה של רחמנות
- והשתחווית לפני ה' אלוקיך - ושמחת בכל הטוב
עיקר העבודה בימים הנוראים - מידת היראה
מובא בליקוטי הרי"ם (פר' ראה ד"ה ראה אנכי) 'יש לשבח השבתות והסדרות קודם ראש השנה, שהסדרות בעצמם פועלים לאדם ועוזרים אותו כל סדרה וסדרה לעמל שלה'. ויש לבאר מה סדר העבודה של פרשתינו, במה אנו צריכים לעמול בה לקראת בא ראש השנה.
והנה עיקר העבודה בימים הנוראים היא במידת היראה, וכפי שמצינו בתולדות יעקב יוסף (פר' קדושים ד"ה וההיפך הוא) שכתב 'לפי מה שקבלתי ממורי, מה שהזהירו חכמי הקבלה בכל מצוה תורה ותפלה שיהיה בדחילו ורחימו שהוא אהבה ויראה, מכל מקום בראש השנה היפך, שיהיה היראה יותר מן אהבה. מה שאין כן בשבת ויום טוב יהיה אהבה יותר מיראה'א.
והטעם לזה, מפני שעד החתימה בשעת נעילה, ספרי וספרי מתים פתוחים לפני מלכו של עולם, כמובא בגמ' (ראש השנה לב:). ואף שראש השנה נקרא מצד אחד 'יום חגנו' (תהלים פא ד), אך מצד שני הריהו 'יום הדין', כפי שנאמר בפסוק שלאחריו (פסוק ה) 'כי חק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב'. ובגמ' (ראש השנה ח.) מובא על דברי התנא 'באחד בתשרי ראש השנה לשנים. למאי הלכתא וכו'. רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (יא יב) 'מראשית השנה ועד אחרית שנה' - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה'. ופירש"י (ד"ה רב נחמן) 'רב נחמן בר יצחק אמר, ראש השנה לשנים דתנן הכא - לדין תנא. שהקב"ה דן בתשרי את כל באי העולם, כל הקורות אותם עד תשרי הבא'. עוד מובא בגמ' (שם טז.) 'בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג טו) 'היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם''.
ויש לומר, שההכנה לקראת ימי הדין היא הכרת הטוב וההודאה להקב"ה על חסדיו ונפלאותיו עמנו, ולטעם זה נקראת פרשת ביכורים בחודש אלול, כדי ללמדנו על חשיבות ההודאה ועל כוחה להפך את הדינים לרחמים וחסדים נגלים, וכמו שיובא להלן.
מכח ההודאה מגלים את החסד והטוב שהיו באתכסיא
מובא בתולדות אדם (פרשתן ד"ה ובאת) 'ונאמר 'הגדתי היום לה' אלוקיך', ופרש"י ז"ל על זה 'שאיני כפוי טובה'. ולכאורה היאך שייך לומר כזאת, ולמה לו להיות כפוי בטובתו של השי"ת. אלא כונת רש"י ז"ל בזה, שעל ידי מצות ביכורים תזכה להתגלות חסדי המקום ברוך הוא – שיהיה באתגליא ולא באתכסיא. ותיבת 'כפוי' מורה על דבר שהוא מקופל בתוך דבר אחר. או כמו הכופה כלי על פיה ומתכסה הדבר שיש בה.
והגם שהאמת שכל דבר הבא לעולם הם הכל חסדי ה', כנאמר (תהלים קו א) 'כי לעולם חסדו', ואף כשמתנהג עם העולם במדת הדין חלילה, יש בתוכו גם כן חסדי ה' – כדי למרק עונותיהם ולהביאם לחיי עולם הבא, אבל החסד הוא באתכסיא – שהוא מקופל בתוך הדינים. ורצון השי"ת הוא, שיהיו החסדים באתגליא. לזה נתן לנו המצוה הזאת של 'ביכורים', שעל ידה נוכל לזכות שיהיו החסדים באתגליא לכל'.
אמור מעתה, שעל ידי שאנו מכירים בחסדי ה' ומודים לו על נפלאותיו וטובותיו, אנו גורמים להתגלות החסדים, וזהו רצונו ית' – 'שיהיו החסדים באתגליא'.
הראנו ה' חסדיך
וזו העצה והדרך לכל מי שנושא על גבו חבילין דמעיקין, שיעמיק בלבבו שהדין מכסה את הרחמים והחסד, וממילא עליו להודות על כך - 'שאיני כפוי טובה', כלומר שאינו מקפל ומסתיר את חסדי ה' עמו. ועל ידי כך יזכה לראות באופן הנגלה את ישועת ה', בבחינת מה שנאמר (תהלים פה ח) 'הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו', וכאמור, שרצונו ית' לגלות את מידת חסדו וטובוג.
וכשנזכה לעתיד לבוא - בעת הגאולה, יתגלה לעין כל, הטובה הפנימית שהיתה עמנו לאורך כל תקופות הגלות, וכמו שאמר הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זיע"א בשם הרה"ק מראפשיץ זיע
