Skip to content
BET Journal

פנינים מהגאון ר' חיים קנייבסקי זצ"ל

  • Ki Savo
  • 5784
  • Hebrew
View printout

בערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי (כו, יג) נאמר במשנה (מע"ש פ"ה מ"ו): "נתתיו ללוי" - זה מעשר לוי, "וגם נתתיו" - זו תרומה ותרומת מעשר (לכהן).

ויש לעיין, הרי מצוות הביעור נוהגת גם במעשר ראשון וגם בתרומה, אם כן מדוע אצל לוי כתבה תורה בפירוש, ואילו הכהן רק נתרבה מתיבת "וגם"?

הנה יש חילוק בין כהן ללוי, כי סתם לוי הוא עני, וכלשון הפסוק (דברים י"ד כ"ז): ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך (ועיין ספרי שם, בכל מקום שאתה מוצא לוי הזה, תן לו). אבל סתם כהן הוא עשיר, כדאיתא בספרי (פ' ברכה) על הפסוק ברך ה' חילו: רוב כהנים עשירים הם. מעתה אתי שפיר: הלוי נכתב במפורש בתורה בפסוקים אלו של שנת מעשר עני, כי בדרך כלל הוא עני, וכנ"ל, וממילא מקבל גם מעשר ראשון וגם מעשר עני, אבל הכהן אינו עני, ואינו שייך לפרשה של מעשר עני, ומגיעה לו רק תרומה, לכן כתבתו התורה רק בריבוי.

הלבונה גדלה בשבא

"שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כולם משבא יבואו זהב ולבונה ישאו" (הפטרת פרשת כי תבוא, ישעיהו ס', ו)

צריך ביאור, למה כולם יבואו דווקא משבא?

ויש לומר בהקדם קושיא. הרי מצינו בגמרא (ע"ז י"ג ב) שאסור למכור לגוי לבונה, כי יקח את זה לעבודה זרה, ואם כן איך יקחו מהגויים לבונה, הרי היא של עבודה זרה? והנה מצינו שהלבונה מצויה בשפע וגדלה בשבא (ירמיה ו' כ'): 'למה זה לי לבונה, משבא תבוא' וכן מלכת שבא הביאה משם בשמים לרוב, כדאיתא במלכים (א' י' י) וכן ביחזקאל (כ"ז כ"ב) "רוכלי שבא ורעמה המה רוכליך בראש כל בושם" וגו'. ולפי זה ניחא: דווקא בשבא, שיש בה לבונה בשפע, אין הרוב לעבודה זרה, לכן 'זהב ולבונה ישאו'.

More in this printout

View the whole printout