שוטר בחיים לא יעצור אותך בנימה מסוג: 'די... אתה בלתי נסבל'!!!

כידוע: מי שמדבר באמצע חזרת הש"ץ גדול עוונו מנשא!! את זה כולם יודעים לצטט וזה גם מרוח על לוחות המודעות... אבל אם תשים לב: אף אחד עדיין לא הסביר לי למה... בינינו... מה כ"כ נורא?? מהי הקדושה המיוחדת שיש בחזרת הש"ץ שזה חמור יותר מכל דבר אחר??

אז אני אפתיע אותך!!!! ואני מציע שאדרבה... בא נלך הפוך!! במקום להסביר עד כמה חמור לדבר בחזרת הש"ץ... ההיפך! בא נראה אותך מלמד זכות למה כ"כ קשה לנו לשתוק בחזרת הש"ץ... בא נראה אותך מנמק ברהיטות ובהיגיון למה אני צודק בזה שכ"כ קשה לי לשתוק בחזרת הש"ץ... קדימה... אני נותן לך לחשוב על זה דקה וחצי......... כן... מה יש לך לומר?? מאוד מאוד פשוט!!!! הרי כל המושג של חזרת הש"ץ... בשביל מי זה נועד??

בשביל אלו שלא יודעים להתפלל... נכון?? אז יופי... אני במקרה יודע להתפלל... ואני הרגע!!! הרגע סיימתי תפילה שבלחש!!! זהו... אני כבר 'מפולל', אלא מאי? יש כמה שלא יודעים... בסיידר... אז אלו שלא יודעים... שהם ישתקו... שהוא יקשיבו לש"ץ ויגידו אמן... ואילו אני?!? תנו לי לחיות... מה אתם רוצים ממני?? אני כבר סיימתי!! (זה בדיוק כמו שסיימתי להתפלל ומישהו מסמן לי צענטער, בא להתפלל... מה אני עונה לו? לא... התפללתי... אני כבר 'מפולל', אז אותו דבר כאן) כן!!!! תתפלא לשמוע... אבל כעת, כשאני בשנת אבילות, פתאום נפל לי האסימון, שכל יום אני פה על תקן של 'עבודות שירות'!! אני עושה חזרת הש"ץ... בשביל מי? בשביל אלו שלא יודעים ?!?

סליחה... שישלמו!!! שישלמו לי... שישלמו לכל העשרה אנשים שנאלצים פה לעמוד דום ולשתוק בשבילם... שישלמו לנו גם את השמירת סדרים בכולל שהפסדנו בגלל החזרת הש"ץ שאנו נאלצים כל פעם מחדש לשמוע שוב ורק בגללם... אה... מה אתה אומר?? הנה לך סיבה מאוד הגיונית למה מאוד קשה לנו לשתוק בחזרת הש"ץ... (אני כמובן לוקח בחשבון שעד רגע זה לא חשבת על הזוית הזו, אבל בינינו... זה לא משנה, כי גם אם לא ידעת להגיד במילים האלו אבל אליבא דאמת זה הטיעון... כי בסופו של דבר החוסר סבלנות שלנו בחזרת הש"ץ זה יושב על תחושת המיצוי בשבילי חזרת הש"ץ זה 'סתם' חזרה, ולכן יש תחושה טבעית של חוסר עניין... שבמילים אחרות זה- מה אני אשם שיש כאלו שבשבילם צריך לחזור שוב..) עד כאן שימשתי כעורך דין שמייצג אותנו!!! יופי... כעת- אחרי שהבנו את עצמנו... (שזה דבר חשוב מאוד לכשעצמו) תכל'ס... כעת מתעצמת השאלה בייתר שאת: אם כך למה מי שמדבר בחזרת הש"ץ גדול עוונו מנשא??

והתשובה היא כך: אני אגיד את זה במשפט אחד ואח"כ אסביר:

לדבר בין ברכה לאכילה, זה הפסק!! לדבר בין גאולה לתפילה זה אסור!! מי שמדבר במקומות האלו עבר על איסור!!! לא פחות, אבל גם לא יותר... אבל מכאן ועד 'גדול עוונו מנשא', הדרך ארוכה, כי 'גדול עוונו מנשא' זה אומר ש... שיש פה נימה אישית... נימה של תסכול... די... אתה בלתי נסבל... אי אפשר איתך... לך מכאן... כלומר: לדבר בחזרת הש"ץ זה לא כ"כ איסור!!! (פשוט וברור לי שמי ששואל מפני הכבוד באמצע ברכת יוצר אור, זה יותר חמור, כי זה אסור מדינא) לש"ץ אסור לדבר באמצע ברכה, אבל אני?!? לי אין איסור באופן רשמי... אז אמנם אסור- זה לא אסור!!! אבל גדול עוונו מנשא, זה כן... אה... היית מאמין?? שיש דבר שהוא לא אסור ולמרות זאת גדול עוונו מנשא? אז זהו שכן!!! ואיפה שייך כזה דבר?? במה שנקרא ראש קטן!!! יש מושג שנקרא 'ראש קטן'!! אני תקני... אני איש חוק, לא עובר על איסורים... אבל אני מממזה לא בקטע... לא בעניין...

לדוגמא: תחשוב שאנחנו באירוע פטריוטי... כעת כל הקהילה או הישיבה ביחד רוצים ליצור גיבוש ועידוד כדי להתחזק ביחד (או לצאת בהתרמה וכדו') תחשוב שיש פה מישהו שכל כמה משפטים הוא שולח עקיצות... חשוב לו 'לדייק' את הדברים... ותוך כדי לזרוע משפטי נחיתות שאין פה כלום... והמצב 'באקאנטים', זה מפוצץ!!! הנה לך דוגמא של 'גדול עוונו מנשא', מילא היית מחרים את האירוע ולא מגיע... מילא היית מכבה את האור, בסדר... היינו בסוף סולחים לך... אבל להיות יחד איתנו באירוע של העצמה, ואתה תוך כדי מוביל מהלך נגד ומתריס...?? אל תתפלא אם זה יגרור התפרצות לא נעימה של תסתלך מפה לכל הרוחות...

ובכן: כלפי מה הדברים אמורים??? יש מושג יהודי שנקרא בית כנסת. ויהודי אמור לבא לבית הכנסת להתפלל במנין... למה?? אז תמיד חשבתי שיש דין של קדיש, קדושה, ברכו, יש דין של קריאת התורה, יש גם סתם ככה עניין להתפלל בציבור... וגם יש עניין להתפלל דווקא בבית הכנסת... אז זהו!! שכל מה שאמרתי עכשיו זה חיוור... חיוור וחלש מאוד... כי כל הערכים שהזכרתי עכשיו זה בקושי דינא דגמ'... זה ממש על גבול של 'עניינים...' וכי יש חובה גמורה להגיד כל יום יהא שמיה רבה וקדושה?? נו נו... (אולי מישהו יצליח להוציא לי איזה דיוק במ"ב שמשמע ממנו שזו חובה) להגיד שחובה להתפלל במנין? זה בוודאי לא... וכי חובה להתפלל בביהכנ"ס?? גם מאוד קשה להגיד... אז זהו!!! שאכן כן... כל המושג של בית כנסת ותפילה במנין וקדיש וקדושה... מאוד קשה להצמיד לזה את המילים חובה, ואסור, וחייב... אבל!!!! כאן מגיע האבל הגדול!!!

תנסה לרגע לדמיין את כלל ישראל בלי בית כנסת וג' תפילות במנין???

תנסה לדמיין יהודים שלא נפגשים 3 פעמים ביום סביב קדוש קדוש קדוש? אז אני רוצה להודיע לך: אם לא היה לנו בית כנסת וג' תפילות במנין... לא היה נשאר מכלל ישראל שריד ופליט!!! שמעת?? לא היה נשאר זכר!! קח את השחרית הכי אפרורי ומפהק שאני ואתה נפגשים ואומרים: ברוך ה' המבורך לעולם ועד... ותדע לך שבזכות זה אני ואתה נשואים ליהודיות ולא לגויות!!!! שמעת מה שאני אומר לך?? ההמשך בעמוד 3-4 בגיליון זה...

איך יכול להיות שיש כוחות זרים שיכולים לפעול נגד רצון ה'??

יש גמ' בסנהדרין (סז:): אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמם כשפים?? שמכחישים פמליא של מעלה!! מה פירוש?? קורה שבשמים נגזר בר"ה שפלוני יחיה באושר ועושר... אלא שלפתע מגיעה איזה מכשפה ועושה לו ככה ככה ככה ומשנה תכניות ויכול להזיק לבן אדם למרות שבשמים נגזר אחרת, ואז הגמ' מיד שואלת: והרי מסופר על ר' חנינא שמכשפה אחת רצתה להזיק לו בכישוף והוא צחק ואמר לה: לא יעזור לך כלום: כתוב 'אין עוד מלבדו'!! ואפילו לדבר כשפים?? במילים אחרות ר' חנינא שר לה "ידעתי כי הנני בידך לבד וכו", ואם ככה שואלת הגמ': איך ר' יוחנן אומר שיש מקום לכשפים להכחיש ולבטל גזירת עליון? עונה הגמ': שאני ר' חנינא דנפיש זכותיה- יש לו הרבה זכויות!!! בקיצור: מה יוצא מכאן??

שאין הכי נמי, עקרונית קיימים כל מיני כוחות בעולם שיש להם מרחב לפעול גם נגד גזירת שמים... וכאן צריך זכויות... לר' חנינא יש זכויות ולכן המכשפת לא יכלה עליו... אבל אם אין מספיק זכויות זה יכול להיות בעייתי... והשאלה זועקת עד לב השמים: באמת איך זה יכול להיות?? וכי חשיד קוב"ה שמאפשר לכוחות זרים לעשות דינא בלא דינא??

אז כמובן שהנושא הוא די רחב... אבל כעת אתמקד בעיקר ביריעה זו...

הביאור בזה הוא כך: עוד מעט יש בחירות... ובבחירות כידוע יש חוקים וכללי משחק מאוד נוקשים!! ולפעמים מדובר בקרב על חודו של קול ואין פה חכמות... בסוף יום המספרים אומרים את שלהם, עכשיו ככה: אחד מחוקי ספירת הקולות זה שאם בקלפי ספציפית התגלו זיופים וקולות כפולים... אוטומטית פוסלים את כל הקלפי... שזה אומר: שיכולה להיות קלפי שיש בה עשרות אלפי קולות וכולם לפתע הלכו לטימיון... אלו כללי המשחק!! והנה!! קרה לא פעם ולא פעמיים שהייתה מפלגה שכמעט עברה את אחוז החסימה.. והיה חסר לה מאות או עשרות קולות בודדים... אבל מה לעשות!! יקוב הדין את ההר!! ואז כמו תמיד מתעוררת הטענה: רגע... הרי היו כמה קלפיות שנפסלו... ולמפלגה שלנו היה שם מאות קולות, ו... ואם רק לא היו פוסלים את הקלפי הזו היינו עוברים... אם כך זה לא הגון, כי יש לנו את הקולות הנדרשים, ומה אנחנו אשמים שהקלפי נפסלה??

נו... מה עונים להם?? נכון!! אתם צודקים שיש לכם שם קולות, ואתם גם צודקים שאתם לא אשמים שהקלפי נפסלה... אבל!!! זה לא משנה!! היות וחלק מכללי המשחק זה הקלפיות שנפסלות... אז זה נהפך להיות חלק מהשקלול של מספרי הקולות... וזה אומר שכל מפלגה שרוצה לעבור את אחוז החסימה צריכה לקחת בחשבון שא"א להיצמד ממש ממש למינימום, כי חייבים לקחת ברזרבה את הבלאי והפשלות של הקולות שנאבדים, כך שזה לא נכון לומר שהיה לכם מספיק קולות כי לא!! לא היה לכם!! לא היה לכם את המרווח והרזרבה הנדרשת בשביל הבלאי והנסורת של הקולות האבודים... (ככה זה בכל דבר, אף בן אדם לא יוצא לדרך עם כסף מדויק... תמיד צריך להצטייד עם רזרבות... כי ככה זה)

עד כאן המשל... וכעת נחזור לעניינינו: בדיוק כמו שבבחירות אסור להיצמד לשקל וצריך להצטייד עם רזרבות... ככה זה גם בעבודת ה'... כל עובד ה', בשביל להתניע קדימה צריך זכויות... השאלה כמה?? אז אני לא יודע כמה... מה שבטוח: לא מומלץ להיצמד למינימום!! מומלץ מאוד להצטייד עם רזרבות... תרבה בזכויות... תשריין לעצמך בצד תכנית חסכון עם מטענים של זכויות על כל צרה שלא תבא... ההמלצה היא שלא להגיע לקרב יותר מידי צמוד בין הזכויות לחובות כי... כי בדיוק כמו שבבחירות יש קולות שנאבדים כי זה חלק מכללי המשחק... אז גם בעבודת ה'... זה לא צחוק... זה מגרש רציני לכל דבר... ויש כוחות מסוימים שמסתובבים בעולם שיש להם רשות לזנב מפה ומשם... תפתח מחזור של ר"ה ותתחיל לעבור 'ליישר עוגות...' זה חלק בלתי נפרד מהבלאי... ולכן צריך תמיד להצטייד עם רזרבות של זכויות... כשאותה מכשפה ניסתה לאיים על ר' חנינא שהיא תפסול לו כמה קלפיות ו'תכחיש' את הסיכוי שלו לעבור את אחוז החסימה... ר' חנינא צחק עליה... יש לי עשרות מיליונים של קולות... אני בין כך הולך להיות מפלגת שלטון!!! (צדיק מושל ביראת אלוקים) העקיצות שלך לא מזיזות לי... אבל היהודי הבינוני שהולך על השקל ונצמד לאחוז החסימה של ספרם של בינוניים... אצלו זו בעיה... אצלו מספיק התכווצות קטנה והוא יוצא מהתמונה... הבנת את התשובה??

זה שכשפים כביכול מכחישים כח של מעלה... אין הכוונה שמישהו פה יכול לשבש תוצאות בחירות.. אלא מאי?? חלק בלתי נפרד מחוקי הבחירות שיש קולות שעלולים להיאבד והם 'מכחישים' את הכח של המפלגה וממילא לא נותר לך אלא מראש לשקלל את זה בהיערכות ולדעת שצריך להצטייד מראש ברזרבות של זכויות... אחרת יש כאלו שמזנבים בך...

ואני רוצה לעצור רגע ולגעת בנקודה לא פחות חשובה: יש כאלו שחושבים שעבודת ה' זה כמו הילדים שבאו להיבחן אצל גדול הדור, שכבר שבועיים לפני כן ניתן לנסח את הכתבה שגדול הדור התפעל מאוד מהידיעות שלהם... אז זהו שיש כאלו שחושבים שככה זה גם עבודת ה'... זה משחק מכור מראש... זה קצת מאתגר... צריך טיפה להזיע... אבל עזוב... בסוף כולם יקבלו תעודת הצטיינות... אז זהו שלא!!! זה סיפור רציני!! יש פה מלחמה!! הקב"ה שלח אותנו לעשות סוף לחרפה ולחוסר אימון שצברנו מול ה'... למגרש מר... יש פה מאבק לא חובבני... יש פה שחקנים משני הצדדים, ואם מישהו פה ירדם בשמירה השני בסוף יקח... לכן לטעמי, המושג של הבחירות זו אחת הדוגמאות הכי מוצלחות... כי אם תשים לב בדור שלנו כל פוליטקאי יכול לקשקש מה שהוא רוצה בלי שום צורך לעמוד במבחן תוצאה... והמקום היחיד שנאמן למבחן התוצאה ללא כחל וללא שרק זו תוצאות הבחירות... שם כולם מבינים שאין פה מה לשחק... זה רציני...

צריך לדעת שגם בעבודת ה'... זה לא צחוק!!! זה עסק רציני לכל דבר!! ה' שלח אותנו לעולם מורכב שיש בו עירבוב אור חושך... שקר ואמת... וזה כל הטריגר!!! כל הפונציאל העצום שיש כאן בעבודת ה' זה רק בגלל תנאי העבודה הכ"כ מורכבים והחיכוכים על בסיס קבע מול שלל 'פרצופים' פחות רצוים!! וצריך לשקלל גם את הבלאי ואת הקולות האבודים ואת פריצות הסייבר של הכשפים וכו'... אבל רגע רגע... בעצם למה זו בעיה שלי? למה אני אשם שהם עשו לי את זה?? מה פירוש למה... זו עבודת ה' שלך!! זו מפלגה שלך!! זה העסק שלך!! ובעל עסק שהולך לעשות את כל הקופה לעצמו, הוא גם צריך לקחת את מלא האחריות על הגב שלו... בקיצור: זה עסק רציני!!! צריך לשקלל שלל סיטואציות... כן אדוני... אתה באמת רוצה להיות בעל ההטבה... תתפוס את המושכות חזק... כי לא יוותרו לך... בקיצור:

כמו כן: נותרה כמות מוגבלת של החוברת 'אני לאלול' ניה כל אחד יקח את זה לאן שהוא רוצה, אם כעת אלול אז נא לשריין עוד כמה זכויות מהצד... ולמי שהקושיה הזו הטרידה אותו... דע לך שזה מטופל.. כעת נגענו רק בחלקיק תשובה. מה שבטוח: מי שעבר את אחוז החסימה זו מפלגה פרטית שלו!! בעל ההטבה ההיא. (עוד מילה אחת: לאלו שחוששים מכישופים, תנוח דעתכם, מאז שהאינטרנט פרץ לעולם, הכישופים קיבלו בית ושקעו בתהומא רבה של הרשת, כך שהעולם נקי ואכמ"ל)

(המשך-) די... תבין עניין... תהיה איתנו...

ושוב?? (מספיק קשה לי לעשות חזרות על מה שלמדנו שמדבר בחזרת הש"ץ?? מה קרה? למה גדול עוונו בזמן שעבר, אז לחזור כל יום על אותו דבר? מה... אני יענקלה הכויינס??) ומה שהכי קשה לי ש'מכניסים' השטיבלאך... תנסה לדמיין שכל אחד מתפלל אתה בבית... ואנחנו נפגשים רק בועד בית... במכולת ו... ואולי גם בפריימריז של אגודה ודגל וזהו... אם ככה זה היה... לא היה יהודי אחד שומר תורה ומצוות!! חושב שבאת ??...לשחרית ??מנשא לי את זה בתוך התפילה? כאילו תופסים אותי בכח... תבין: אין לי זמן!!! לא התכוונתי להגיע פה ליום שכולו תורה... רציתי להתפלל ולגמור... נו... מה התשובה??? הההלו... יש לך טעות... מהאירוע שלשמו התכנסנו... תבין עניין!!! הרי כפי שסיכמנו התאספנו כאן בביהכנ"ס לא בשביל להתפלל...?? מה פתאום!! נכנסת כעת למרכז הפיקוד והביצוע של יתגדל ויתקדש שמיה רבה והמבצעים שבו אנחנו מתאספים מידי יום ומפקחים מהשטח לוודא שיש לקב"ה עם נבחר שממליך כאן בבית הכנסת זה מתבצע יידישקייט!! אותו... במילים אחרות: בית הכנסת הוא המעטפת שמבטיחה את המשכיות היידישקייט!! ולכן צריך להביע נכונות ואחריות פטריוטית לדאוג שעד אחרון נדחי ישראל יקבל כאן את הערכה והמעטפת הרוחנית היומית שלו... ובשביל זה יש לנו בין הייתר חזרת הש"ץ!!! שלא נועדה בשבילך... אלא בשביל היהודי שלא יודע להתפלל... אבל תהיה פה!! צריך את הנוכחות שלך כאן באירוע!!

אתה לא מסכים איתי?? נשמע לך מוזר?? בבקשה... תנסה לקלף את כל בתי הכנסיות... את כל ההווי של השטעטלה היהודי שסביב כולם היו אוכלים נבלות וטרפות!! מי שמבין את האסטרטגיה הזו מבין... ומי שלא... על זה נאמר 'כשתגדל תבין...' זאת אומרת: ההווי של בית הכנסת... זה לא דאורייתא ולא דרבנן, בקושי אפשר לקרא דינא דגמ'... אבל זה היציקה של כל היידישקייט!! כל היידישקייט שלנו נזקף לשחרית מנחה ומעריב האפרוריים האלו...

עד כאן ברור?? אז דבר ראשון: עצם המסר הזה לכשעצמו הוא מאוד חשוב... כי בינינו... הרבה פעמים אני מגיע לבית הכנסת ויש תחושה כזו ש... שאני לא עושה פה כלום... אני מכריז 'יהא שמיה רבה מברך', ואני לא לגמרי מבין איפה זה בדיוק פוגש אותי בחיים... איפה אני מבצע את זה???? אני מכריז בדרמטיות בברוך שאמר את התכניה של הבוקר הזה: 'ברוך.. המהולל בפה עמו, משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו, ובשירי דוד נהללך... ונמליכך ונזכיר שמך מלכנו', ולפעמים אני חושב לעצמי בלב... רגע רגע: אולי ננמיך ציפיות... כי תשמע... לפי ההכרזה הנלהבת שלי בברוך שאמר זה נראה שאני וחברי הולכים פה הבוקר לעשות מעמד נורא הוד של אתכנשו... 'נהללך ונשבחך ונפארך', ובסוף... בסוף אתה יודע איך זה נראה?? עוד איזה שחרית עייף ומפהק...

פה טמון ה'גדול עוונו מנשא'!!! למה אתה לא מחובר לרעיון הכללי...

---תכל'ס: כלפי מה הדברים אמורים??

אנחנו כעת בחודש אלול... ועוד מעט מגיע ר"ה ואני מסתכל לי בלוח שנה וחשכו עיני, שוב ר"ה ספטמבר, נו... מי יתזכר ויתאם איתו שההלו... יש תאריך חל בשבת!!! כמה שאני מנסה לעבוד על עצמי.. את זה קקקקשה לי... כי מה לעשות שקבלתי חינוך טוב ולימדו אותי שהליגע'ר תקיעת שופר זה מכרה זהב... ולמעלה בקודש הייליגע ד' המינים... ורגע שזה חל בשבת אז אין!!! אין לנו שופר וד' המינים דאורייתא וזה כואב לי!! ומה שהכי צובט לי בלב... זה שהכל בגלל היהודי הזה שיש חשש שמא יטול בידו ויוליכנו ד"א ברה"ר... היהודי הזה מהלך עלי אימים!!! הוא לקח לי כבר כמה תקיעות שופר, כמה ד' המינים... והוא ממשיך!!! ולא זו בלבד אלא השנה הספקתי להכיר את היהודי הזה מעוד כמה צמתים... הנה... אני בשנת אבילות... וכל יום אני עושה פעמיים חזרת הש"ץ רק בשבילו... (אגב: אפילו תודה רבה הוא לא אמר לי) כל יום אני צריך להגיד ר' ישמעאל אומר.. כדי שהיהודי הזה יפתח ספר... תגיד לי: מה אני עוד אמור לעשות בשבילו?? (אגב: יש לי עוד רשימה ארוכה של דברים שאני מנוע לעשות בגללו ואכמ"ל) נו... מה עושים איתו?

אז זהו שלא!!!! לא הבנת!!! עצם המפגש היומיומי הזה שוב ושוב מול 'ברוך ה' המבורך לעולם ועד,' הוא מבצע יידישקייט בפועל!!! עצם המעמד שמתאספים עשרה אנשים ג' פעמים ביום סביב 'קדוש קדוש קדוש' וה' ימלוך לעולם ועד... זה ביצוע של--- יהא שמיה רבה מברך'! זה שהמפגש הזה לא מרגש ולא דרמטי ונשמע מאוד יבש ואפרורי... זה לא מפריע לו לשמש מערך הבקרה שאחראי על כל שלוחות היידישקייט.. וזו הסיבה שאם תשים לב... יש הרבה קטעים בתפילה שהם כאילו לא קשורים... לדוגמא: כל בוקר, בתחילת התפילה 'תקנו לומר איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם... (לשון הטור ושו"ע) רגע... למה אני צריך להגיד את זה כל בוקר?? מה זה קשור לתפילה?? 'כדי שיזכה כל אדם ללמוד כל יום מקרא משנה וגמרא...' רבש"ע: אני אברך!!! אני כבר לומד כל היום גמ', שעל גמ' נאמר שהיא בלולה מהכל... מה אני צריך 'איזהו מקומן' ורבי ישמעאל?? מה אני אשם שיש יהודים שלא פותחים ספר כל היום, לכן יש לי פה משניות וגמרות שחוזרות על עצמם כל יום אותו דבר שוב

התשובה היא: כפי שהקדמתי... גדול עוונו מנשא זה שפראך של תסכול... זה לא עניין של איסור וחומרת עבירה... זה כעס על בן אדם שמתנהג בניתוק וניכור מהאירוע שלשמו התכנסנו... תבין עניין!!! הרי כפי שסיכמנו התאספנו כאן בביהכנ"ס לא בשביל להתפלל...?? מה פתאום!! נכנסת כעת למרכז הפיקוד והביצוע של יתגדל ויתקדש שמיה רבה והמבצעים שבו אנחנו מתאספים מידי יום ומפקחים מהשטח לוודא שיש לקב"ה עם נבחר שממליך כאן בבית הכנסת זה מתבצע יידישקייט!! אותו... במילים אחרות: בית הכנסת הוא המעטפת שמבטיחה את המשכיות היידישקייט!! ולכן צריך להביע נכונות ואחריות פטריוטית לדאוג שעד אחרון נדחי ישראל יקבל כאן את הערכה והמעטפת הרוחנית היומית שלו... ובשביל זה יש לנו בין הייתר חזרת הש"ץ!!! שלא נועדה בשבילך... אלא בשביל היהודי שלא יודע להתפלל... אבל תהיה פה!! צריך את הנוכחות שלך כאן באירוע!!

אז נכון... אתה כבר סיימת להתפלל... אבל אז מה... זה בית שלך? זה בית של ה'... וה' עדיין לא סיים... ה' לא סיים עם היהודי הפשוט שיקר לו... ואנחנו לא יוצאים מכאן עד שלא נסגור את הקצוות... לוודא שאחרון נדחי ישראל יצא מכאן עם ערכת היידישקייט שה' מחכה לה ממנו...

אז ככה: כעת יש לי ברירה... או להמשיך להתעצבן... או לנסות להבין את הסיפור שלו!!! מה הקסם של היהודי הזה... שחז"ל כ"כ מוכנים לבא לקראתו ולא זו בלבד אלא גם מפעילים ומגייסים אותי בשבילו??

אז אין ברירה אלא להבין את התמונה הרחבה והאסטרטגית הזו!!!

אם עד היום, כשהגיע ר"ה הייתי עסוק בלקנות מקום! אני עסוק בעצמי! אני צריך מקום הכי טוב כדי שאוכל להתפלל הכי טוב... אם בזה מתחיל ונגמר הר"ה שלי... אז תשמע... יום הדין הגיע... אמנם ב"ה הסתדרתי עם מקום טוב בביהכנ"ס... אבל מה עם מקום טוב בספרן של צדיקים? ה' יעזור... זוחלים ורועדים... בפרט שיש פה את היהודי הזה שכבר תפס לי את המקום של השופר והלולב... אז ירחם ה' המרחם, יהי רצון שיהיה לי ישוב הדעת במקום שלי ושאני אצליח להתפלל טוב... ואז, אם אזכה להתפלל 'תפילה שלימה' ה' יתן שנה טובה אמן.

עד כאן מסלול אחד!!! אבל באותה מידה אפשר לצאת מה'מקום'!!! לגשת בתפיסה שונה לגמרי... שאם חז"ל אמרו לא לתקוע, אז אנחנו כן תוקעים!!! אמנם לא תוקעים בשופר... אבל תוקעים בעצם החז"ל!!! אנחנו צריכים להתאמן על היהודי הזה ש- בו אנחנו הולכים לתקוע...

היהודי הזה מסמל את האחריות האיסטרטגית שיש לנו בעבודת ה'...

בא נהיה כנים... הד"ל היראים שבהם מאוד חזקים בהרגש הזה!!! זה הקו והערך שהכי מוביל אותם בעבודת ה'... דא עקא שהם לוקחים את זה לשירות בצבא למען עם ישראל... (בשבילי לשמוע דתי לאומי איך הוא מדבר על הגיוס לצבא בעיניים בוערות של גילוי אחריות ציבורית ונכונות לשמור ולהגו למען אחרון נדחי ישראל כולל השמאלנים... אני באופן אישי שומע פה נקודת אור שקצת חסרה לי אצלנו... דא עקא שכגודל ההתרגשות ככה גודל האכזבה לאן הם לוקחים את זה... לשירות בצבא... ממש בגדר הודו נהפך עליו למשחית... ואני יודע שאני הולך לחטוף על השתי שורות האלו מאותם שאם דעת אין להם הבדלה מנין...) ואנחנו צריכים לקחת את ההרגש העוצמתי והעמוק הזה ל'שירות' במקום הנכון!!! אני משרת בבית הכנסת... אני בשירות של האומה היהודית למען כבוד שמים!! אני עומד על משמר (-לא ארצנו אלא-) היידישקייט בלקחת כבוד שמים לאורך כל השנה... מי צריך שופר ואין לו?? מי שבית הכנסת מתבטא אצלו בזה שהוא קנה מקום וזהו!!! בזאת הסתיים האירוע, אבל מי שניגש לביהכנ"ס באיסטרטגיה של הבנה שכאן מקום הביצוע של המלכת ה' בפועל... הוא בליגה אחרת!! הוא בכלל לא בצד הנתבע... הוא חלק מצוות התובעים מלכות שמים!!! עד כאן ברור??

ובכן: כעת גילוי נאות!!! כל מה שכתבתי כאן, אני לא אוחז בזה בגרוש! ממש לא!! כמדומני שלאחוז בזה ממש, זו מדרגה ממש גבוהה...

רק מה? אני כן יכול לציין בסיפוק שלכה"פ זכיתי לראשונה להיאחז בכזו הבנה... לפחות הבנתי את זה... וזה גם הרבה מאוד!! סו"ס אני קולט שהשחרית מנחה מעריב שלנו זו תמונה הרבה יותר נרחבת... ואם אני רק אמשיך על המהלך הזה, זה משנה את כל ההסתכלות... אם עד עכשיו הייתי קצת עצבני ודרוך בתפילה כי אני כל הזמן רב עם

עצמי לכווין, ולהתרכז... אז לא!!! כעת אני קולט שהמעמד של התפילה כמות שהוא, הוא האירוע!!! כשאני אומר יהא שמיה רבה... נכון שצריך לכווין!! אבל אני בעיקר מדבר על מה שקורה כאן.. עכשיו: שוב!! הנושא שהוזכר כאן הוא באמת בגובה... הוא באמת הסתכלות של רוממות שאני ואתה לא בהכרח לא אוחזים שם... אבל מה לעשות... השנה לא שאלו אותנו... השנה לא הולך להיות תקיעת שופר בר"ה... ולמה?? כי חז"ל העמידו אותנו בפני עובדה שאנחנו צריכים לתקוע בשופר של אותו יהודי... אני מכין אותך מראש: אוטוטו מתקרב ר"ה ויהיה את היהודים החרדתיים שידעו לשחזר שפעם אחרונה שר"ה חל בשבת זה היה שנת התשפ"ד שאחרי הגיע הטבח בשמ"ת... והרי 'כל שנה שלא תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה', אז זהו!!! שאנחנו לא באמת חוששים מזה מהסיבה הפשוטה, אמותי בתוך בית המדרש)??

לפי סדר הדגלים והחודשים, חודש אלול שייך שבט גד!!! שבט גד מתייחד בגדודיות!! שבט גד מייצג את הנאמנות למערכת... המיומנות של גד זה להיות חייל במלכות ה' ולקבל הוראות מגבוה!! שבט גד הכי נאמנים למשה רבינו ולכן הוא גם נקבר בנחלתם ויהושע בן נון סומך על שבט גד בעיניים עצומות... מפרק א' ביהושע ועד סוף 14 שנים שכבשו וחילקו בני גד לא זזו מידו של יהושע, והם אלו שחידשו את המושג מורד במלכות חייב מיתה (עיין יהושע א') גם כשדוד המלך בורח מאבשלום וכל עם ישראל מפנה אליו עורף... לאן דוד המלך בורח?? למחניים!!! לנחלת גד!! לגד יש נאמנות ואחריות ציבורית... להבין שיש פה תמונה רחבה ואיטרטגית ולהסכים להיכנס תחת אחריות ציבורית.

אני יכול להגיד בנימה אישי, לי באופן אישי קשה עם גד!! כי אני יהודה בכל נשמתי... אני שייך לכח היחיד... אני אנטי ממסדי, קשה לי מאוד להיות מוכתב למערכת... אבל לכן מה?? לכן אני אברח מראש השנה?? ראש השנה זה מערכת!! בר"ה המלך רוצה את כל העם שלו ביחד!!! שיעשו כולם אגודה אחת, אז אין לי ברירה... גם אני מחויב לתפילה במנין, גם אני מחויב להיות מאותם עשרה שמגוייסים בבית הכנסת בחזרת הש"ץ לתת מענה ליהודי שלא יודע להתפלל... את כח היחיד שלי אני אשמור לרגעים שבהם אני מוצא את עצמי לבד... יש לי מספיק רגעים כאלו שה' רוצה אותי בגודל טבעי שלי... בלי הקביים של המערכת... אבל ביום יום אני משרת קבע בבית הכנסת!! מתוך מחויבות אישית לכלל ישראל!! אני מבין שיש דברים שאני לא יכול לעשות כי אני פה בשירות... כן... בחור אלטער... נכון שאתה כבר עצמאי... המשגיח כבר יודע שלא מעירים לבחור בגיל שלך... אבל אז מה... אתה צריך לשרת!!! זה מצפון אישי שלך... יש פה בית מדרש!! מקום שמגדלים בו תורה... ואמורים להיות פה חיילים בבית הזה... מה יש לך לומר להגנתך בענין הזה? האם אתה וחברך, יצא לכם פעם להשתמש בכובד המשקל שלכם כבחורים מבוגרים כדי ליצור משוואה נוקשה וחסרת פשרות של עמידה נחרצת על פרצות רוחניות... (החל מעישון סיגריות חמש דקות לפני השקיעה בע"ש וכלה ב'כלים מכלים שונים' 'על הרצף', לא להיות מנותק תקשורת מגודל שעל זה נאמר 'היו שריה כאיילים' מה איל זה, ראשו של זה בצד זנבו של זה, כך ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיח זה את זה... ישנה התעוררות שיכולה להתחיל רק מהקומה של הפנימיה, אל תחכה שזה יגיע מלמעלה...) כוחותינו שבשטח!! החיילים שיכולים להגיע בר"ה ולהצדיע... ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך..

פרק ב': הכבשה של מעשר בהמה שהפתיעה בנשימותיה האחרונות...

תקציר: בשבוע שעבר ר' חצקל יצא עם שיירה של מעשר בהמה לירושלים יחד עם מביאי הביכורים של עירנו, אלא שאז הוא הבחין בכבשה שהולכת מידי לאט ומתברר שהיא מסוכנת!!! בהתחלה התאמצנו לתת לה צאנס לשרוד את הדרך כדי להקריב, אבל המצב כעת רק מחמיר, וכעת מסתמן שלא תהיה ברירה אלא לעצור איתה בצידי הדרך ולהמתין בסבלנות שתשיב את נפשה לבוראה... זה לא נעים, מדובר בנבלה שצריכה קבורה כדין קדשים, ויענקי נבחר לעבודה השחורה, לעצור כאן איתה עד שזה יקרה, לבנתיים השיירה ממשיכה, אבא ואמא נפרדו מיענקי, אמא ציידה אותו בבגדי החלפה מטומאת נבילה, להתראות נוה יעקב- 054-8500615 רכב יענקי, נקווה שעוד בערב הזה נהיה מאחורי זה ואתה עוד תספיק את השיירה לפני הבוקר... עד כאן...

ואכן נפרדנו מיענקי... המשכנו ללכת עוד ארבע שעות ואז הגיע שעה תשיעית- שליש יום, והגיע הזמן לעצור ולנפוש עד מחר בבוקר... אבא הלך ללון בעומקה של הלכה בבית המדרש המאולתר... ואילו אמא כל הזמן חושבת על יענקי, איפה הוא... מה קורה עם זה... איפה זה אוחז... אמא תפסה עמדת צפיה אחורית, וכל כמה דקות שוב סוקרת את האופק... אולי... אולי יענקי בדרך... שעה תשיעית... עשירית...

ואז!!! ממש סמוך לשקיעה... לפתע!!! הנה... אני מזהה אותו... זה יענקי... אני רואה אותו מרחוק... הוא מגיע... מעניין מאוד: זה קרה יותר מידי מהר!! היינו בטוחים שיש לכבשה הזו עוד כמה שעות לחיות, ואז היא רק תמות... ואז הוא יצטרך לקבור אותה... ואז הוא יצטרך לרוץ לטבול, ולהחליף בגדים, וקיוינו שלכה"פ עד מחר בבוקר הוא ידביק אותנו... לא האמנתי שעוד לפני השקיעה אני רואה אותו מדביק אותנו.

יענקי הלך והתקרב... והשקיעה יחד איתו... ואז בדקות האחרונות... רגע לפני שהחשיך אמא זיהתה שיענקי סוחב משהו כבד... הוא נשרך מידי לאט... מה יש?? מה יכול להיות? אמא הזעיקה את הילדים... רוצו מהר לקראת יענקי, נראה לי שהוא צריך עזרה... חלפה חצי שעה ויענקי מופיע כולו מחויך!!!

אמא שאלה אותו: מה זה השק הזה שיש לך בידיים?? יענקי צוחק וצוחק... אל תשאלו מה קרה...

עשיתי כדבריכם, תפסתי לי פינה בצד עם הכבשה... התיישבתי לי איתה בשעותיה האחרונות, ידעתי שמחכים לי כעת כמה שעות טובות!!! אני לא ממהר לשום מקום... התחלתי לגרוס את כל המימרות ששמעתי מדייני גזירות אדמון וחנן בן אבישלום.. מידי פעם בדקתי מה שלום הכבשה... נתתי לה קצת לשתות... לבנתיים הכל היה רגוע... ואז לפתע!!! ללא הודעה מוקדמת!! הופיע שם שור ענק ממדים... קרניו מצופות כסף וכו'... הוא היה נראה בהחלט זחוח, סו"ס הוא קיבל הרבה כבוד, וכנראה לא מצא חן בעיניו לראות כבשה שוכבת בצד במרה שחורה... והוא התקרב אליה ונתן לה בעיטה!!! בשניה האחרונה זינקתי עליו ודחפתי אותו... אחרת היא הייתה מתה במקום... אבל תכל'ס, הוא הספיק לתת לה מכה הגונה... אני בודק את הכבשה ומה אני מגלה?? שבר רגל!! שבר מובהק... לייתר בטחון רצתי לחפש בקי במומין... ותוך רגע הוא אישר שהיא בעלת מום מובהקת!!!

וכאן בבת אחת נכנסתי למירוץ נגד כיוון השעון... ההלו... יש לי פה כבשה שעד הרגע היא הייתה קדשי מזבח ומסוכנת ולא יכולתי לעשות איתה כלום... אבל כעת שנפל בה מום, אני יכול להזדרז לשחוט אותה!!! אם אני מספיק לשחוט אותה לפני שהיא מתה... חסכתי פה טומאת נבילה... והרווחתי כאן בהמת חולין שאפשר להאכיל עם רב.. אבל אם אני קצת מחכה עוד טיפה... לך תדע... זה עניין של רגעים... בפרט כעת שהיא חטפה מכה... בקיצור: טסתי וחיפשתי מהר מהר מישהו שיש לו סכין שחיטה... (לא חלמתי שאצטרך סכין, אני הצטיידתי רק עם מעדר של קבורה) מצאתי מישהו עם סכין... נעמדתי בריכוז ובדקתי את הסכין בצפורן ובשר הלוך ושוב ובג' רוחות הסכין... וחזרתי בריצה לכבשה... ו... וב"ה אני רואה שהיא עדיין נושמת... כעת זה נראה שזה ממש הנשימות האחרונות... השתדלתי לשמור על קור רוח כדי שהשחיטה תהיה כראוי... ושחטתי שני סימנים עם הוורידים... ואז!!! מיד עקבתי אחריה בדריכות... ו... והנה... יש פירכוס... גם יד... גם רגל... גם פשטה ידה וגם החזירה!!! מזל טוב... נשמתי לרווחה... הספקנו!! המבצע הסתיים בהצלחה!!! (כן... כששוחטים בהמה מסוכנת, יש דין מיוחד שצריך לוודא שהיא הייתה חיה בשעת השחיטה, ולכן צריך לבדוק שהיא פירכסה ביד או ברגל, דהיינו שהושיטה יד והחזירה, שזה מראה סימן חיים, שהיא נשחטה כשהיא חיה) סיים יענקי ואמר: אז הנה אני פה!!! עם בשר חולין לערב הקרוב לבריאות לכל מאן דבעי... ושוב אמא בבישולים על אם הדרך... אמא הכינה טשולנט בשרי מושקע עם בשר כבש, מוגש ללומדי התורה בבית המדרש הנייד לעולי הביכורים... יאכלו ענוים וישמחו...

אמנם יש לציין שאבא היה קצת עגום... סו"ס שתי קדשי מזבח ירדו מהרשימה... אמא רצתה לרומם את המצב רוח של אבא והזכירה לו.. אתה זוכר את הסיפור עם הכבשה שכמעט ילדה לנו פה באמצע הדרך.

אבא חייך ועיניו הצטעפו.. היו ימים... הכל התחיל מזה שפעם היינו עניים מרודים... היינו בדחקות ממש גדולה... ולא תאמינו, כשאני ואמא עלינו לירושלים בשנים הראשונות לא היה לנו כסף אפילו לקנות כבש אחד של חגיגה!! (מה הפלא שאבא שלנו כ"כ רגיש לעניים) כל פעם היה נס אחר... אז באחת השנים כשעלינו לרגל... פתאום באמצע הדרך מישהו עמד והציע לי לקנות כבשה מאוד מאוד בזול!!! אמרתי לו: מה הבעיה שלה?? והוא ענה לי: החסרון היחיד שלה שהיא מעוברת וממש עומדת ללדת!! אני דווקא התלהבתי... מה הבעיה?? מה איכפת לי שהיא מעוברת... אדרבה...?? והוא התחמק... תכל'ס... אתה רוצה אותה או לא?? קפצתי על המציאה כמוצא שלל רב!! ויצאתי ממנו שמח וטוב לב... וכבר התחלתי להשתעשע בדמיוני, אם היא תספיק ללדת לפניך המשך מדגם הפרקים מהתאריכים כדלהלן: עוד לפני פסח... אז אולי הוולד יהיה זכר, ואז אני ארויח שהוא יהיה עולת ראיה והיא תהיה חגיגה בדרך פגשתי את חבר שלי יא תשרי- מוצאי יו"כ, לך אכול בשמחה לחמך... וסיפרתי לו עם ברק בעיניים על העיסקה... הוא רק שמע שהיא מעוברת ו... והוא התחיל ל... להשתעל... מה קרה? מה הבעיה?? י"ב תשרי- הפיזותרפיה הדחופה בד' ימים שבין יו"כ לא!! אין שום בעיה.. רק בהמה מעוברת זה משהו שעלול להתפתח להרפתקאה!!! חלפו יומיים של הליכה וכבר הספקתי לסוכות להבין...

פתאום הכבשה נעצרה באמצע הדרך וחשכו עיני... הוציא העובר את ידו!!! אוי אוי... אם ככה אנחנו בצרות... ולמה? כי ברגע י"ג תשרי- הסוכה ה'מקושטת' ביותר בירושלים. שהעובר הוציא יד, זהו!!! המשמעות היא שהיד טריפה... (ובשר בשדה טריפה, כל מה שיצא חוץ למחיצתו הוא טריפה, ובשביל העובר להוציא יד ט"ו תשרי- ליורם יש פעמיים אלול, השופר זה ד' המינים זה נקרא לצאת חוץ למחיצתו) אמנם חוץ מהיד, הכל בסדר... העובר ניתר בשחיטת אמו, אבל היד נשארה טריפה, והעובר הוא מגע טריפה, ומטמא את הקודש... אף כהן לא מחפש להיכנס להרפתקאה הזו!!! סיים אבא את סיפור הנוסטלגיה ואמא סיכמה ואמרה: מה שבטוח... והיה ראשיתך מצער ואחריתך תשגה מאוד, כיום אנחנו זוכים להביא איתנו 19 מעשר בהמה... ואבא כמובן הוסיף: פחות 2...

עיניך לנוכח יביטו... לבך יהגה אימות...

ברשותך קורא יקר: התחדש לי וורט מרגש מהרהורי ליבי, ואני מרגיש צורך לשתף.. כידוע: החיי הוא בזבז רק 30 שנה על ריק... אבל גם להזיע מאה שנה, ולאגור מילארדים... ולסחוב אשליה במשך 120 אדם מביא ברכה מיוחדת ומרגשת שהאבות נהגו לברכך את הבנים בערב יום כיפור!!! שנה... ואחרי ככלות הכל, בסוף למות!!! על כזה אחד מתבטא שלמה המלך: אמרתי טוב ממנו הנפל) והתבוננתי: מה מיוחד דווקא בברכה הזו שכלל ישראל ראו לנכון לייחד אותה לערב יום כיפור ? ? אז זהו!! שזו הברכה היחידה וזו גם הקללה היחידה...

חשבתי לומר כך: כל אבא מאחל לילדים שלו שיהיה להם הכי הכי טוב... במה?? במה שהם הברכה היחידה: אשר תשמעו בקול ה', והקללה היחידה אם לא תשמעו נו... אם ככה, אז מה צריכים... כל אחד והסיפור שלו... אבא הרי יודע מה קורה עם הילדים שלו... אז אצל שלוימי יש קרה פתאום בכי תבא שזה נהיה 98 קללות??? בעיות כלכליות... הלב של אבא כואב איתו ומאחל לו מכל הלב שתגיע רווחה כלכלית... ויענקי העניין הוא כך: היות והקללה האחת והיחידה היא תעסוקה והסחת דעת בלתי פוסקת סביב מאוד רוצה לשדרג ולהתרחב ואבא מפרגן לו... מאחל לו שיצליח כבר למצא דירה, בקיצור: כל ענייני העולם הזה... אז בפרשת כי תבא, התורה בסה"כ יורדת לפרטים איך זה עובד... איך אפשר אחד ומשאלת הלב שלו... אבא איתו.. מאחל לו שיצליח. להעסיק בן אדם במשך כל החיים שלא ימצא אפילו רגע אחד לחיי הנצח...

אבל!!! בערב יום כיפור כל אחד מאיתנו ניגש לאבא...

אבא... הפעם אני רוצה לבקש ממך ברכה מיוחדת!!!

ופה יש נקודה מעניינת: יש לי שאלה פשוטה: כתוב בתורה 98 קללות!!!

הרי יום אחד יגיע מאה ועשרים... ואתה כבר תסתכל עלי מעולם האמת. וגם אז!!! גם אז אני והשאלה זועקת: איך בן אדם אחד יכול לעבור כ"כ הרבה קללות בחיים?? לדוגמא: ידבק ה' בך אשתוקק לקבל ממך ברכה... ואני בטוח שגם אתה תרצה אז לברך אותי... דא עקא שאז ? ! ? את הדבר עד כלותו אותך!!! מיד אח"כ כתוב יככה ה' בשחפת וגו' ורדפוך עד אבדך... ואח"כ אז כבר לא תוכל לברך אותי!! (קיי"ל: אין שלטון ביום המוות, ולכן מתים לא יכולים לברך, כמו שכתוב וזאת שוב כתוב: יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר עד השמדך!!! אני לא מבין: אם כתוב שהדבר יכלה הברכה אשר ברך משה לפני מותו... רק לפני ולא אחרי, וכמו שכתוב: לא המתים יהללוקה.. ואנחנו נברך...) לכן אבא, אותך... אז זהו... זכרונו לברכה... הבן אדם מת במגיפת דבר... אבל לא!! מתברר שהוא ממשיך אנא ממך!! כעת בערב יום כיפור כשאנחנו לבושים כבר בלאו הכי בבגדי מתים- בקיטל... אני לחיות... המשיך לשחפת וקדחת ודלקת עד... עד אבדך... כתוב שזה ירדוף אותו עד אבדון... נו... רוצה שתברך אותי- מה שתרצה לברך אותי כשתהיה שם בעולם האמת!!! ומיד אח"כ הוא שוב קם לתחיה, אחרי הדבר שכילה, והשחפת והקדחת שהאבידו אותו, אח"כ כשתהיה בעולם האמת... לו יצוייר שיאפשרו לך לברך אותי... מסתמא הברכות שלך יהיו קצת יתן ה' את מטר ארצך אבק עד!!! עד השמדך... רבש"ע: איך בן אדם יכול גם להתכלות בדבר גם שונות... כי בעולם האמת, גם המשאלות הם יותר אמיתיות, אז אבא... תנסה לחשוב, כשתהיה להיאבד בשחפת ואח"כ גם להישמד מהמטר של האבק וכו'?? בעולם האמת, מה תרצה אז לברך אותי... ותברך אותי את הברכה הזו כבר עכשיו!!!!

אז לא תאמין מה התשובה... אני מכין אותך מראש: ברגע הראשון זה ישמע לך די עקום!!! אבל אם תעמיק ותתבונן בזה, אולי תסכים איתי...

בערב יום כיפור אבא שוכח הכל... שוכח פרנסה, שוכח בריאות, שוכח את ההשקעות, ביטוח הרי כך: למען האמת ה-98 קללות... לא בטוח שזה נראה קללות... לאומי, טופס 4... שוכח את כל הפיציפקעס, והוא מתחיל לברך: ויהי חשקך בתורה ומצוות, עיניך יתכן שכלפי חוץ זה מצטייר כ-98 הצלחות!!! 98 הישגים!!! 98 סיכולים!!! לצורך העניין אני לנוכח יביטו, פיך ידבר חכמות, לבך יהגה אימות, ידיך יעסקו במצוות, רגליך ירוצו לעשות רצון אדגים לך את זה בניסוח מוכר בדורנו: לפניך נאום ראש הממשלה (בסיכום קדנציה איקס) אביך שבשמים וכו' וכו'... מה הביא אותי להרגש הזה?

פתאום נזכרתי שאוטוטו מגיע עיו"כ, וכל שנה הייתי מגיע להתברך מאבא שלי ועכשיו...?? מה כשהתפרצה מגיפת הקורונה, פעלנו בנחישות לעצור את מעגל ההדבקה ולקדם חיסון ואכן יהיה?? ואז חשבתי לעצמי, רגע... לו יצוייר שאבא שלי כעת היה יכול לברך אותי... מה הוא היה ניצחנו את הדבר עד הסוף!!! מחיאות כפיים סוערות... והוא ממשיך: מברך???

ברכה אחת ויחידה!!!! בני היקר: עזוב הכל... שים הכל בצד... זרוק את הכל... תכנס לבית המדרש אלא שאז התפרצה שחפת... צוותות ההצלה עבדו ללא ליאות, הפעלנו טכנולגיות משוכללות ותצלול שם דוך.. אל תבזבז דקה אחת על עוה"ז... אל תסיח דעת שניה אחת מתורה... תהיה עד שהתגברנו על האיום... זו הייתה משימה רחבת היקף שגבתה מחיר דמים כבד, ואז ניצחנו ממוקד מאה אחוז רק רק רק ברצון ה'... עזוב עזוב... שום דבר אתה לא לוקח איתך חוץ מתורה את השחפת!! לאחמ"כ הגיעה הקדחת והדלקת השדפון והירקון, הפעלנו את כל הגורמים ומעשים טובים... נכון?? נכון זו תהיה הברכה של אבא שלי?? הרלוונטיים, כוחותנו פעלו ללא לאות ביבשה ובים ובאויר במבצע חילוץ שהסתכם ב-800 מיליון דולרים, ושוב הבאנו לנצחון!!! (מחיאות כפיים סוערות) ואז!!! פקדה אותנו מכת בצורת קשה, אז זהו!!! משם הלכתי להציץ בברכת האב של ערב יו"כ ומה אני מגלה לתדהמתי?? שאבא שלי השמים נהיו נחושת והארץ ברזל, ואז קידמנו את מערכת ההתפלה המשוכללת בעולם, זה היה לא חיכה לעולם האמת!!! בדיוק מה שהוא היה מברך אותי השנה מעולם האמת, זה מה שהוא כרוך בהיטל המים שעלה למדינה דמים מרובים, ואז אכן ניצחנו את הבצורת!!! כל ההישגים בירך אותי שנה לפני כן... לא נותר לו אלא לעשות- אחד אפס!!! אני כבר הקדמתי... האדירים האלו נעשו במשמרת שלי... ושוב מחיאות כפיים סוערות.. עד כאן נאום הבחירות של לא משנה מי...

יש קשר בין פרשת כי תבא לפרשת ראה... בשניהם כתוב ברכות וקללות, אבל בכל זאת יש שים לב: תשעים ושמונה קללות... במילים אחרות זה 98 תעסוקות!! הבדל!!! בפרשת כי תבא יש ברכות וקללות... אבל בתחילת ראה אין ברכות וקללות... מה יש אם הגיע מכת דבר עד כלותו אותך!! עד ולא עד בכלל... כי בסוף בסוף הצלחנו להתגבר עליו... כן??? ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה!!! וקללה!!!! בראה יש רק ברכה אחת!! ורק קללה ו... ומיד עברנו לקללה הבאה... שגם עליה בסוף סימנו וי וניצחנו אותה וחוזר חלילה... כן... אם את!!!! תשים לב: מדינת ישראל מציגה המון הצלחות... אבל המכנה המשותף בין כולם כמעט ללא יוצא מן הכלל... שכל ההצלחות מתמקדות בסיכול איומים!!! כלומר: סיכלנו סיכון אחד בהצלחה מהי הברכה האחת?? את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם... מטאורית, ומיד עברנו לסיכון הבא, שגם אותו בסוף סיכלנו, וכעת יש שני הישגים, ואח"כ הגיע ומהי הקללה האחת?? והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם... עוד סיכון ועוד ועוד ואת כולם סיכלנו, אבל בשורה התחתונה... מי שקצת פיקח קולט שאנחנו נו... איך אתה מסביר את זה? איך יכול להיות שבפרשת ראה יש רק ברכה וקללה אחת... ואילו עומדים באותו מקום... אתן לך דוגמא עצובה: תרפ"ט ותשפ"ד... מה המכנה המשותף בפרשת כי תבא לפתע קללה אחת הצמיחה 98 קללות... תכל'ס, יש קללה אחת או 98 ביניהם?? בתרפ"ט היה טבח של אספסוף ערבי, ו-87 יהודים מתו, וחלפו כמעט מאה שנים קללות??? וב-תשפ"ד היה שוב טבח ורק 1500 יהודים מתו... נו... אז אם אני אשאל בציניות, אם ככה... מה עשיתם במשך מאה שנים?? מה יענו לי?? הוי... שתהיה בריא... בתרפ"ט לא הצלחנו לסכל התשובה היא: כן!! אליבא דאמת יש רק ברכה אחת ורק קללה אחת!! כי מי שמחובר שום איום!! הערבים נכנסו וטבחו ללא הפרעה, אבל בתשפ"ד... אנחנו כבר מדינה עם כיפת לאמת האבסולוטית מבין כמו אבא שלי שנמצא כעת בעולם האמת... אבא שלי כעת ברזל, עם חץ 1... חץ 2... חץ 3... עם גדר רואה יורה... יש אינספור איומים שסוכלו עם עליונות לא מוכן לברך אותי שום ברכה... רק ברכה אחת ויחידה: שב ותלמד... תעשה מצוות... אווירית וטכנולוגיות הכי משוכללות, והכל נכון... ותכל'ס... סוף סוף במבחן התוצאה מתרפ"ט אל תבזבז דקה אחת על העולם הזה... אם אני אלך לקבר של אבא שלי שיתפלל לה' ועד תשפ"ד אנחנו עומדים על אותה משבצת!! שאני רוצה לשפץ ולהרחיב וליהנות מהחיים...?!? תסלח לי... אני מפחד שהוא רק כל ההבדל הוא שר' דוב לנדו הספיק לאורך השנים האלו ללמוד את כל התורה כולה ולסגל 'יפריע' לי!! (כן... עצה טובה לכל מי שיש לו הורים בשמים, אם יש לך משאלות לב חומריות, לטובתך!!! אינסוף תורה ומעש"ט... והרמטכ"ל בן גילו קיבל ריפוי בעיסוק, מפטריוט, לכיפת ברזל, ומשם אל 'תדבר' על זה עם ההורים בקבר, הם עלולים לצאת עעעליך מהקבר... כן... כמו שכשהיית ילד ואכלת לקלע דוד, ומשם לחץ 1 2 3 וכעת הוא אוחז בטיל מצרר שזו הקללה בתורנותה להעסיק את מי סוכריות והרסת את השיניים ההורים 'הפריעו' לך, הם עלולים 'להפריע' גם עכשיו... ממילא בכל מה שנוגע שעזב אורחות חיים, והקללה תדאג להעסיק אותו... לחומריות ונהנתנות אל תתחיל איתם... אל תבקש מהם שיהיו 'מליצי יושר' בנושא הזה, כבר היו דברים האם הבנת את התשובה?? מקודם שאלתי: איך יכול להיות שבן אדם אחד יעבור 98 קללות? התשובה היא: לא!! נראה לך שביבי חטף 98 תיקים? מה פתאום!! הוא התגבר וסיכל 98 מעולם שביקשתי מההורים שלי שיהיו מליצי יושר לרבה בחידר שירד לי מהווריד, והם היו בהחלט מליצי תיקים... הוא סיים עם הקורונה, ואח"כ עם עזה, ומשם עם לבנון ומשם איראן, וקח בחשבון יושר שרק ימשיך ככה. אמנם רבש"ע זה סיפור אחר, זה מידת 'ויתייצב עמו שם', איפה שאתה) שאת כל זה הוא עשה בהצלחה מרובה... ותכל'ס... בשורה התחתונה יש לנו עסק עם בן אדם בן 75 שכל חייו עסוק... במה?? בלסכל איומים!!! מאוחר... זה הכל!!

אין עיוות יותר גדול מהסיכומים של העיתונים מה קרה בשנה שעברה, כי שם כתוב מי ובאותה שעה יושב אברך במיר, ולמד את כל הש"ס והשתלם ב-48 קנייני תורה הרויח הכי הרבה כסף ומי הפסיד, והאמת האבסולוטית היא שהברכה הכי גדולה שמי ומגדלתו ומרממתו על כל המעשים וזכה וזיכה את הרבים וניצל כל יום של הווה לתרגם שהצליח לבזבז כמה שפחות זמן והיה פנוי לתורה ומצוות, והקללה הכי גדולה זה מי אותו לנצח... אל תצפה שלאברך הזה יהיו השגים כ"כ מרשימים כמו לצבא... כי שבזבז המון המון זמן יקר... על מה? לא כ"כ משנה על מה... אם זה על עסקים מצליחים אבא שלי לא סיכל שום איום, ולא המציא שום מערך הגנה... אבל בזמן הזה הוא פשוט חובקי עולם או על סתם קווי נייעס... אין הרבה הבדל ביניהם (כמובן שקווי נייעס זה יותר ישב ועסק בתורה... וזה מה שהוא איחל לי, וזה גם מה שאתה תאחל לבניך: יהי רצון קללה כי אם כבר להיות מקולל לפחות תרויח כמה שקלים על הדרך) הצד השווה ביניהם, שאת שיהיה לך שקט תעשייתי ותנצל אותו ל-ברכה אחת היא לך אבי!!! עיניך לנוכח יביטו, שניהם הוא לא לוקח איתו לנצח נצחים... פיך ידבר חכמות ולבך יהגה אימות ידיך יעסקו במצוות, רגליך ירוצו לעשות רצון אביך (תבין: אין קללה יותר גדולה ממיליונר שגלגל מליארדים וחי 120 שנה באושר ועושר ו... ובסוף אחרי הכל... שבשמים... החלום שלי ושלך זה להגיע ביום מן הימים לעולם האמת ולהגיד: ידעתי!!! תנחש מה קרה לו?? הוא מת... אין אדם מקולל ממנו!! כי תבין: מילא הוא היה מת בגיל שלושים... לפחות הבנתי עניין!!! אחד אפס...