תורתך שעשועי
פרפראות וחידודים על פרשת השבוע
חידוד בפרשה
שבעים ושבעה:
היכן נזכר בפרשתנו, בחומש ו/או ברש"י: א. אנשים הבורחים לשבעה צדדים. ב. מצוה הנוהגת בסיום שבע שנים. ג. מצוה הנוהגת רק בשבעה פירות. ד. ששבעים אנשים הם מעט. ה. תרגום לשבעים שפות.
אהבת תורה
לזכות הוא עבורי לפרסם בגיליונכם דברים נשגבים ששמעתי מפי הגה"ח רבי אריה זילברשטיין זצ"ל, רב דחסידי גור בני ברק, שאמר בשם יבלחט"א הגה"ח רבי אברהם יוסף אירנשטיין שליט"א ששמע מפי כ"ק אדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זי"ע שאמר בשם אביו כ"ק אדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור זי"ע שהיה אומר: יהודי היודע היטב חומש ורש"י, הוא חשוב בעיני ואני משבחו כמו מי שיודע היטב שלחן ערוך יורה דעה וחושן משפט!... מסר את הדברים לאביו הגאון רבי שלמה זילברשטיין זצ"ל רבם של חסידי גור בני ברק, ואף הוא אישר את הדברים, שגם הוא שמע כן מפי קדשו של האדמו"ר ה"בית ישראל". והוסיף הגר"א זילברשטיין שבשעתו כששמע את הדברים והיו לחידוש בעיניו.
כמונח בקופסא
קריאת הפסוקים
בפרשתנו כתוב (דברים כח, נח-נט) וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ וגו'. באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה כותב רש"י שפסוקים אלו קוראים הדיינים בזמן מסוים. היכן הם דברי רש"י אלו? ואימתי קוראים פסוקים אלו?
תשובה:
רש"י דברים כט, כז: 'וְהִשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה' - אלו קורין הדיינים ביום תענית צבור, כשהם מקללים את ישראל, ואין אומרים 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם' על קללות, אלא קורין אותם בלא ברכה. וכן הוא אומר (דברים כח, נח) 'אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתְבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ', וגו' (דברים כח, נט) 'וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם נֶאֱמָנִים וְרָעִים', וגו' (דברים כח, ס) 'וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ', וגו' (דברים כח, סא) 'גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעֲלֵם ה' עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ', וגו' (דברים כח, סב) 'וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ', וגו' (דברים כח, סג) 'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָּא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ', וגו' (דברים כח, סד) 'וְהֵפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ', וגו' (דברים כח, סה) 'וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ', וגו' (דברים כח, סו) 'וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ', וגו' (דברים כח, סז) 'בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לִבְבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה', וגו' (דברים כח, סח) 'וְהֵשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה'.
יוסיף דעת
כיצד התקיימה ה'בת קול'?
רש"י כותב בפרשת השבוע על הפסוק (כו, טז) וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם - בַּת קוֹל מְבָרֶכֶתּוֹ: הֵבֵאתָ בִּכּוּרִים הַיּוֹם, תִּשְׁנֶה לְשָׁנָה הַבָּאָה', ויש להקשות: א. אם כן, כל מי שהביא ביכורים לא ימות לעולם, כי בכל שנה תצא בת קול ותאמר שיזכה להביא לשנה הבאה! ב. כיצד נחרב בית המקדש, הרי בשנה האחרונה בוודאי היו יהודים שהביאו ביכורים ובת קול אמרה שיזכו להביא גם בשנה הבאה! וצריך עיון.
קטן היודע
שאלות מחכימות מתוך הפרשה
- כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הַאִם הָיָה לָהֶם יַיִן לְקִדּוּשׁ?
- הַאִם יֶלֶד אוֹ בָּחוּר יָכוֹל לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעַת רַבּוֹ?
- הַאִם חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא זְמַן שֶׁל שִׂמְחָה?
- אָדָם מְפְנָּק, בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב הַאִם יֹאכַל דָּבָר מָאוּס?
חידודים בתיבות ופסוקי הפרשה
- בְּפָרָשַׁת הַבִּכּוּרִים מוֹפִיעוֹת כָּל אוֹתִיּוֹת הא"ב, מִלְבַד אוֹת אַחַת, מַהִי הָאוֹת הַחֲסֵרָה?
- הֵיכָן בְּפָרָשָׁתֵנוּ פָּסוּק שֶׁבַּמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ כָּתוּב פְּרִי מִשִׁבְעַת הַמִּינִים?
- הֵיכָן בְּפָרָשָׁתֵנוּ 7 מִלִים רְצוּפוֹת בְּפָסוּק אֶחָד הַמַּתְחִילוֹת בָּאוֹת ו'?
פתרונות
פרשת שופטים
יוסף דעת - עיר מקלט לעתיד לבוא?!על הכתוב בפרשת שופטים (יט, ט) וְיַסַפְתָּ לְךְ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה, כותב רש"י: שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען ושלש לעתיד לבא', ויש לתמוה, אימתי יהיו תשעה ערי מקלט יחד בבת אחת, הרי כל הטעם שבגלעד צריך שלש ערי מקלט, הוא משום שיש שם הרבה רוצחים במזיד (כמבואר ברש"י במדבר לה, יד), ואם כן, לעתיד לבוא שיתבטל יצר הרע (סוכה נב, א), שוב לא יהיו רוצחים במזיד בגלעד, ולא יצטרכו שם לשלש ערי מקלט, וצריך עיון.
להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו למערכת על ידי לומדי תורה שבכתב: א. יש זמן של עולם הבא שאז יתבטל היצר הרע, ויש זמן של ימות המשיח שכתב הרמב"ם שעולם כמנהגו נוהג ויצר הרע בינינו, ואז יהיו תשעה ערי מקלט. וכעין זה תירץ השל"ה הק' שכל ההצלחות הגדולות, של ביטול היצר, לא יהיו תיכף בביאת הגאולה, רק בהמשך זמן שתתרבה. ב. אמנם לא יהיו אז מזידים, אבל כיון שכבר התייחדו ערי מקלט בעולם הזה, יישארו כך ולא יתבטלו, כי מצוות התורה אינן בטלות. ובמנחת חינוך כתב כעין זה, שסדר חלוקת ערי מקלט הוא גזירת הכתוב, וזאת התורה לא מוחלפת גם כשבטל הטעם הנגלה. ג. במשכיל לדוד כתב שצריך גם אז את הערים בשביל הגרים שיתווספו לישראל לעתיד לבוא, שלא יגיעו למדרגה הזאת שלא ישלוט בהם היצר. ד. על פי מה שכתבו המפרשים שבגלעד שרצחו במזיד איבדו את הרגש לחיי בני אדם, וממילא לא נזהרו משגגות והיו שם הרבה שגגות, ודבר זה אולי ישאר גם לעתיד לבוא שתושבי המקום אף שלא יהרגו במזיד, אבל לא ייזהרו משגגות, כי רגילים הם מהעבר שלא להיזהר משוגג. ה. יש מהראשונים שכתבו שהאוויר והמקום בגלעד גרמו שיהיו רוצחים במזיד ובשוגג, וזה יהיה שייך גם כאשר לא יהיה יצר הרע שהמקום יגרום להריגה בשוגג. ו. החיד"א כתב בשם שבט מוסר שכל אלו שהרגו בשוגג בימינו שאין לנו ערי מקלט, יצטרכו לגלות לעתיד לבא ולכן יצטרכו להוסיף ערי מקלט. ז. באלשיך הק' כאן כתב שכוונת הכתוב כאשר הגאולה תהיה באופן של 'אם זכו אחישנה' צריך ערי מקלט, ולא יתבטל היצר הרע, ואף שרובם זכו והם צדיקים, אבל מועטים לא יהיו צדיקים והם ייהרגו בשוגג למרק חטאיהם. אבל אם היו על זמן בעתה, אזי ישארו רק אשר קדוש יאמר לו, אז לא יצטרכו ערי מקלט כלל כי כל הראוי למות בעונו ימות בחבלי משיח. ח. בבכור שור כתב שאין הפסוק מדבר מל עתיד לבא, אלא על זמן שיקיימו ישראל מצוות התורה ויזכו לארץ ג' עממים ואז עדיין יהיה יצר הרע ויהיה שייך רוצחים. ט. אין ההכרח שכל תשעה ערי מקלט יהיו בבת אחת, אלא שבסך הכל במשך הדורות היו תשעה ערי מקלט.
חידוד בפרשה - ידיים:היכן נזכר בפרשת שופטים, בחומש ו/או ברש"י: א. יד שנשמטה. ב. תשלום דמי יד. ג. מצות רחיצת הידיים. ד. איש הנמסר בידיו של איש אחר. ה. אדם אומר לחבירו 'אין לך בידי כלום'.
תשובות:א. דברים יט, ה, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן, וברש"י: לשון ונשמטה ידו. ב. דברים יט, כא: וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד, וברש"י שהכוונה על ממון. ג. דברים כא, ו: יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה. ד. דברים יט, יב: וְנָתְנוּ אתוֹ בְּיַד גּאֵל הַדָּם וָמֵת. ה. רש"י דברים יט, טו: תן לי מנה שהלויתיך אמר לו אין לך בידי כלום.
כמונח בקופסא - מי ישמשני?בפרשת שופטים נאמר (דברים כ, טז) לֹא תְחַיֶה כָּל נְשָׁמָה. באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה, כותב רש"י על פסוק זה: 'אם תאמר אם כן במה אשתמש? בעבדי איני מושל, באומות איני נוחל, שהרי הזהרתני, לא תחיה כל נשמה, אלא מי ישמשני?'. היכן הם דברי רש"י אלו? ומי באמת ישמש את ישראל?
תשובה:בפרשת בהר, רש"י ויקרא כה, מד: 'ועבדך ואמתך אשר יהיו לך - אם תאמר אם כן במה אשתמש. בעבדי איני מושל, באומות איני נוחל, שהרי הזהרתני (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה, אלא מי ישמשני. מאת הגוים - הם יהיו לך לעבדים'.
פשוט טעם גן עדן
שלום וברכה לאוהבי תורה - מפעל תורה שבכתב! אני חושב שהתואר הכי חשוב בעולם הוא מה שכתבתי כאן 'אוהבי תורה', אין לכם מושג מה המפעל שלכם עושה לאלפי אנשים בעולם היהודי, ממש פלאי פלאים לראות השקעה עצומה ומופלאה כל כך. אני אישית זוכה ללמוד חומש ורש"י כבר שנים ארוכות ב"ה, אבל המפעל הפך את הלימוד למשהו אחר לגמרי: הקביעות היומיומית, המבחנים הגורמים ללימוד מעמיק יותר, ההגרלות שמעניקים עידוד, הגיליונות השופכים אור חדש על הפרשה. הטעם המיוחד שיש כל היום אחרי לימוד ועשיית המבחן, הוא טעם אחר לגמרי מאשר יום בלי זה. ברצוני לציין לשבח בעיקר את המבחן המסכם שהיה על שלשת החומשים בראשית שמות ויקרא, 30 שאלות בלולות מכל החומשים, היה זה פשוט טעם גן עדן לראות שיש לי ידיעות נרחבות בכל החומשים האלה. שלי ושל כל כלל ישראל - שלכם הוא. יצחק מיכאל ד.
זוכים בהגרלות בזכות התורה בפרשת ראה
זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות
נבחנים קבועים - 100 ₪ח: הרב מרדכי שיף - ירושלים, סקווירא | הבה"ח אסף כהן - בני ברק, דעת חיים | הרב אברהם ישעיה וייסמן - מודיעין עילית, מנחת זאבן סיכום יומי - 200 ₪: הרב יוסף קמינר - מודיעין עילית, רצופות | הרב יעקב סבורסקי - ירושלים | הבה"ח שלמה זלמן אונא - מודיעין עילית, תורת אהרון | הרב חיים פרנס - בית שמש, בית יצחק | הרב מאיר ברקוביץ - עפולה, ויז'ניץ | הרב יהושפט עמנואל קוגל - ירושלים, קול שמעון | הרב מרדכי אלימלך רוטנברג - ירושלים, ברסלב | הרב חיים יוסף יודלביץ - מודיעין עילית | הרב יעקב מארטש - ירושלים, שומרי החומות | הרב מרדכי פיירשטיין - ירושלים, סאטמר | הרב דניאל מרק - בית שמש, קנין הדף | הרב שלמה יצחק שטרן - בני ברק | הרב יוסף פרידמן - בית שמש, עמלי תורה | הרב מרדכי לוי - בני ברק, רצופות | הרב אהרון איבגי - ירושלים, תפארת ישראל | הרב שלמה רוטמן - ירושלים | הרב אביתר זילברשטיין - בני ברק, בית הלל | הרב נתן גפנר - ביתר עילית, כולל עיון | הרב שמואל צבי הערש - קרית גת | הרב יחיאל מיכל הלפרין - פתח תקווה, מיר | הרב דוד יצחק קריטנברגר - ירושלים, עטרת חזקיהו | הרב משולם זושא נייגרטן - ביתר עילית, באיאן | הרב יעקב רוזן - ירושלים, יצחק | הרב יונתן שהרבני - בני ברק, אדרת אליהו | הרב נתנאל מנת - רכסים, כנסת באיאן | כמונח בקופסא - 150 ₪: הרב משה לינק - ביתר עילית | הבה"ח יצחק רוזן - ירושלים, מאור עיניים | חידוד בפרשה - 100 ₪ח: הרב מרדכי טברסקי - בני ברק | הרב אליהו אליעזר פורטנוי - רחובות | יוסיף דעת - 100 ₪ח: הבה"ח בנימין רוזנפלד - בית שמש | הרב אריאל יוסף פריימן - רבבה | מבחן גמרא - ש"ס ובלכתך בדרך: הרב אורי גמליאל - רחובות, הליכות חיים | מבחן הפטרה - סט נ"ך: הרב שמעון יצחק דזלדוב - בית שמש, פני מנחם | מבחן שבועי 500 ₪ח: הרב אלימלך קופשיץ - מודיעין עילית, ובחרת בחיים | הרב פנחס מנחם בניש - דימונה, יחי ראובן | הרב שלום מאיר קולמן - בני ברק, עטרת שלמה | הרב שמואל טורצין - ירושלים, מבצר התורה
זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים
נבחנים קבועים - 50 ₪ח: הבה"ח חיים גווירץ - ביתר עילית, באיאן | יניק וחכים כמר יוסף שלום עידה - בני ברק, תשב"ר | סיכום יומי - 50 ₪: יניק וחכים כמר חיים שאול דויטש - בני ברק, אור זורח | יניק וחכים כמר חיים יהודה ורשנר - מודיעין עילית, אור התורה | הבה"ח שלמה הררי רפול - ביתר עילית, קול יעקב | יניק וחכים כמר חיים רייזמן - אשדוד, בעלזא | הבה"ח אליהו הרשטיין - בני ברק, היכל שמואל | הבה"ח אברהם אורי גרביאן - ירושלים, נתיבות מרדכי | הבה"ח ישי שרגא - בית אל, שער השמים | הבה"ח יוסף חיים בלום - עפולה, צעירים | יניק וחכים כמר שמואל פרקש - אלעד, קהילות יעקב | הבה"ח ישראל פייל - מודיעין עילית, ויזניץ | הבה"ח שלום סקסיק - בית שמש, מאור התורה | יניק וחכים כמר יצחק זאב שפירא - ירושלים, עץ חיים | יניק וחכים כמר מנחם מנדל קרויזר - ירושלים, תולדות יעקב יוסף | יניק וחכים כמר יוסף שלום ברטלר - בני ברק, פרדס כץ | הבה"ח יעקב בלוי - ירושלים, עץ חיים | הבה"ח אלחנן קיי - מודיעין עילית, היכל יוסף | יניק וחכים כמר דוד זילבר - ירושלים, מנחת חינוך | יניק וחכים כמר אליהו בלעיש - ירושלים, מכינה לישיבה | יניק וחכים כמר חיים יצחק שפירא - ביתר עילית, | יניק וחכים כמר יצחק זאב עטר - בני ברק, תורת אמת | יניק וחכים כמר יוסף אלבז - בית שמש, יקירי ירושלים| כמונח בקופסא - 50 ₪ח: הבה"ח יעקב ישראל מאר - בית שמש, כנסת מרדכי | חידוד בפרשה - 50 ₪: יניק וחכים כמר יחזקאל ברס - בית שמש, נודע בשערים | מבחן שבועי - 100 ₪ח: יניק וחכים כמר מנחם מנדל קלצקין - מודיעין עילית, מאה שערים | יניק וחכים כמר רפאל וינר - בית שמש
ההכנה הראויה ביותר לימי הרחמים והסליחות!
סגלה לתשובה שלמה
"עֵצָה הַיָּעוּצָה לְאָדָם שֶׁנַפְשׁוֹ חָשְׁקָה לָשׁוּב בתשוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שילמד כָּל הַשָּׁנָה סֵפֶר מִשְׁנָה תּוֹרָה, וּבָזֶה יִתְעוֹרֵר לָבו לתשובה. וזה אֶפְשָׁר לָרְמֹז כָּאן, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה אֵלֶּה שֶׁבְּסֵפֶר זֶה, דְּבָּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר". (הרה"ק רבי שמחה בונם מפרשיסחא זי"ע)
לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב':
02-500-2018 ארה"ב: 1518-9881-351 | מאנגליה: 4433-0613-0131 לקראת ימי הרחמים והסליחות, ממשיכים בעוז בלימוד כל ספר 'דברים - משנה תורה' אשר נודע בסגולתו | אל תפספס את האור, אל תישאר מאחור! מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי לפניות, תגובות והערות: [email protected]
