חידוד בפרשה
שבעים ושבעה:
היכן נזכר בפרשתנו, בחומש ו/או ברש"י:
- א. אנשים הבורחים לשבעה צדדים.
- ב. מצוה הנוהגת בסיום שבע שנים.
- ג. מצוה הנוהגת רק בשבעה פירות.
- ד. שבעים אנשים שהם מעט.
- ה. תרגום לשבעים שפות.
יוסיף דעת
כיצד התקיימה ה'בת קול'?
רש"י כותב בפרשת השבוע על הפסוק (כו, טז) וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם - בַּת קוֹל מְבָרַכְתּוֹ: 'הֵבֵאתָ בִּכּוּרִים הַיּוֹם, תִּזְכֶּה לְהָבִיא לַשָּׁנָה הַבָּאָה'. ויש להקשות:
- א. אם כן, כל מי שהביא ביכורים לא ימות לעולם, כי בכל שנה תצא בת קול ותאמר שיזכה להביא לשנה הבאה!
- ב. כיצד נחרב בית המקדש, הרי בשנה האחרונה בוודאי היו יהודים שהביאו ביכורים ובת קול אמרה שיזכו להביא גם בשנה הבאה!
וצריך עיון.
כמונח בקופסא
קריאת הפסוקים
בפרשתנו כתוב (דברים כח, נח-נט) אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ. וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ וגו'. באחת הפרשיות בחמשה חומשי תורה כותב רש"י שפסוקים אלו קוראים הדיינים בזמן מסוים.
היכן הם דברי רש"י אלו? ואימתי קוראים פסוקים אלו?
וציץ ופרחים
שאלות מפרשיות מתוך הפרשה
- א. מָתַי יִשְׂרָאֵל הַלָּזֶה, הַאִם הָיָה לָהֶם יַיִן לְמָזְגָם?
- ב. הַאִם יֶלֶד אוֹ בָּחוּר יָכוֹל לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעַת רַבּוֹ?
- ג. הַאִם חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא זְמַן שֶׁל שִׂמְחָה?
- ד. אָדָם מְפֻנָּק, בִּהְיוֹתוֹ רָעֵב הַאִם יֹאכַל דָּבָר מָאוּס?
קטן היודע
חידודים בתוספת וחיסור הפרשה
- א. בְּפָרָשַׁת הַבִּכּוּרִים מוֹפִיעוֹת כָּל אוֹתִיּוֹת הָא"ב, מִלְּבַד אוֹת אַחַת, מַהִי הָאוֹת הַחֲסֵרָה?
- ב. הֵיכָן בְּפָרָשָׁתֵנוּ פָּסוּק שֶׁמַּתְחִיל בָּרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ כָּתוּב פְּרִי בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים?
- ג. הֵיכָן בְּפָרָשָׁתֵנוּ 7 מִלִּים רְצוּפוֹת בְּפָסוּק אֶחָד הַמַּתְחִילוֹת בְּאוֹת ו'?
פתרונות
פרשת שופטים
יוסיף דעת - עיר מקלט לעתיד לבוא?!
על הכתוב בפרשת שופטים (יט, ט) וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה, כותב רש"י: 'שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען ושלש לעתיד לבא', ויש לתמוה, אימתי יהיו תשעה ערי מקלט יחד בבת אחת, הרי כל הטעם שצריך שלש ערי מקלט בגלעד, הוא משום שיש שם הרבה רוצחים במזיד (כמבואר ברש"י במדבר לה, יד), ואם כן, לעתיד לבוא שיתבטל יצר הרע (סוכה נב, א), שוב לא יהיו רוצחים במזיד בגלעד, ולא יצטרכו שם לשלש ערי מקלט, וצריך עיון.
להלן תקציר של חלק קטן ונבחר מתוך אלפי התשובות שנשלחו למערכת על ידי לומדי תורה שבכתב:
- א. יש זמן של עולם הבא שאז יתבטל היצר הרע, ויש זמן של ימות המשיח שכתב הרמב
ם שעולם כמנהגו נוהג ויצר הרע קיים. וזהו כעין מה שכתב השל"ה הק' שכל ההצלחות הגדולות, של ביטול היצר, לא יהיו תיכף בביאת הגואל, רק בהמשך זמן שתתרבה.
ב. אמנם לא יהיו אז מזידים, אבל כיון שכבר נתייחדו ערי מקלט בעולם הזה, יישארו כך ולא יתבטלו, כי מצוות התורה אינן בטלות. ובמנחת חינוך כתב כעין זה, שסדר חלוקת ערי מקלט הוא גזירת הכתוב, וזאת התורה לא מוחלפת גם כשבטל הטעם הנגלה.
ג. במשכיל לדוד כתב שצריך גם אז את הערים בשביל הגרים שיתווספו לישראל לעתיד לבוא, שלא יגיעו למדרגה הזאת שלא ישלוט בהם היצר.
ד. על פי מה שכתבו המפרשים שבגלעד שרצחו במזיד איבדו את הרגש לחיי בני אדם, וממילא לא נזהרו משגגות והיו שם הרבה שגגות, ודבר זה אולי ישאר גם לעתיד לבוא שתושבי המקום אף שלא יהרגו במזיד, אבל לא יזהרו משגגות, כי רגילים הם מהעבר שלא להיזהר משגגה.
ה. יש מהראשונים שכתבו שהאוויר והמקום בגלעד גרמו שיהיו רוצחים במזיד ובשוגג, וזה יהיה שייך גם כאשר לא יהיה יצר הרע שהמקום יגרום להריגה בשוגג.
ו. החיד"א כתב בשם שבט מוסר שכל אלו שהרגו בשוגג בימינו שאין לנו ערי מקלט, יצטרכו לגלות לעתיד לבא ולכן יצטרכו להוסיף ערי מקלט.
ז. באלשיך הק' כאן כתב שכוונת הכתוב כאשר הגאולה תהיה באופן של 'זכו אחישנה' צריך ערי מקלט, ולא יתבטל היצר הרע, ואף שרובם זכו והם צדיקים, אבל מועטים לא יהיו צדיקים והם ייהרגו בשוגג למרק חטאיהם. אבל אם היו על זמן בעתה, אזי ישארו רק אשר קדוש יאמר לו, אז לא יצטרכו ערי מקלט כלל כי כל הראוי למות בעונו ימות בחבלי משיח.
ח. בבכור שור כתב שאין הפסוק מדבר מלעתיד לבא, אלא על זמן שיקיימו ישראל מצוות התורה ויזכו לארץ ג' עממים ואז עדיין יהיה יצר הרע ויהיה שייך רוצחים.
ט. אין ההכרח שכל תשעה ערי מקלט יהיו בבת אחת, אלא שבסך הכל במשך הדורות היו תשעה ערי מקלט.
חידוד בפרשה - ידיים:
היכן נזכר בפרשת שופטים, בחומש ו/או ברש"י:
- א. ידה שנשמטה.
- ב. תשלום דמי יד.
- ג. מצות רחיצת הידיים.
- ד. איש הנמסר בידיו של איש אחר.
- ה. אדם אומר לחבירו 'אין לך בידי כלום'.
תשובות:
- א. דברים יט, ה: וְנָדְחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן, וברש"י: לשון ונשמטה ידו.
- ב. דברים יט, כא: וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד, וברש"י שהכוונה על ממון.
- ג. דברים כא, ו: יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה.
- ד. דברים יט, יב: וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת.
- ה. רש"י דברים יט, טו: תן לי מנה שהלוויתך אמר לו אין לך בידי כלום.
כמטמון בקופסא - מי ישמשני?
בפרשת שופטים נאמר (דברים כ, טז) לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. באחת מפרשיות החומש חומשי תורה, כותב רש"י על פסוק זה: 'אם תאמר אם כן במה אשתמש? בעבדי איני מושל, באומות איני נוחל, שהרי הזהרתני, לא תחיה כל נשמה, אלא מי ישמשני?'. היכן הם דברי רש"י אלו? ומי באמת ישמש את ישראל?
תשובה:
בפרשת בהר, רש"י ויקרא כה, מד: 'ועבדך ואמתך אשר יהיו לך - מן הגוים - מהם תקנו עבד ואמה'. אם תאמר אם כן במה אשתמש. בעבדי איני מושל, באומות איני נוחל, שהרי הזהרתני (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה, אלא מי ישמשני. מאת הגוים - הם יהיו לך לעבדים'.
תשובות למדורי 'הקטן היודע' ו'יציץ ויזכיר':
קטן היודע:
- א. חסרה אות ס' (ראה בעל הטורים פסוק ו).
- ב. דברים כח, מ: זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ.
- ג. דברים כח, כב: יַכְּכָה ה' בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן.
יציץ ויזכיר:
- א. כן. דברים כט, ה: וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. כאמור בפרשתנו (דברים כט, ד-ה) ולא שתו יין במדבר.
- ב. לא. אין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמתו משנתו עד ארבעים שנה. רש"י דברים כט, ו.
- ג. כן. אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג. רש"י דברים כו, יא: ושמחת בכל הטוב.
- ד. כן. אדם מפונק ודעתו קצה בדבר מאוס, ימתק לו ברעבונו בשר בניו ובנותיו. רש"י דברים כח, נד: אף על פי שהיה ענוג ומפונק.