ביקורת עצמית ומוסר תמידיים מביאים לתשובה שמעתי ממרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל שאמר כי העצה בחודש אלול היא לזכור שעכשיו אלול, כי אם זוכרים שהיום אלול זה כבר משפיע מאד, וממילא נזכרים שצריכים לעסוק בדרכי התשובה.
והיינו שעל ידי שזוכר את אלול יבוא לעסוק במחשבות והתבוננות המביאים לתשובה, כפי שסיפרתי פעם, כי אברך אחד אמר לי שהתחיל לחשוב בכל יום שלוש מחשבות של מוסר, מחשבות קצרות שאינן לוקחות הרבה זמן, מחשבה אחת על מצבו בתורה, כיצד הוא לומד והאם הוא לומד כראוי, ומחשבה שנייה על מצבו בתפילה, האם הוא מתפלל ומכוון כמו שצריך, ומחשבה שלישית כיצד הוא בענייני מידות טובות שבין אדם לחברו, האם הוא פוגע ומצער אחרים או לא.
וסיפר לי אדם אחד שפעם עשה טובה למישהו, והלה אמר לו כי ניכר עליו שאינו עושה את הטובה מתוך אהבת הבריות או מאהבת חסד אלא לשם מצוה, שהוא מחפש לעשות מצוה ומצא דרך לקיים את המצוה על ידי שעשה עימו טובה, אבל לא מפני שהוא דואג לו ומחפש את טובתו אלא לשם מצוה, וזה היה נכון וכאב לו מאד, מדוע באמת אין בו אהבת הבריות, וקיבל את ההערה, והתחיל לחשוב על זה והשתנה מאד, כשיש לאדם הבנה והרגשים כאלה, זה נקרא תשובה.
כשעוסקים בביקורת עצמית זוהי תשובה, וזהו סדר המוסר הקבוע בישיבות חצי שעה בכל יום, ושמעתי על אחד מבני הישיבה שלא היה לומד מוסר כלל, ובמשך הזמן חשב שכדאי ללמוד מוסר, והתחיל ללמוד בספר העיקרים שמדבר מענייני האמונה, והוא לומד בזה בכל יום בסדר המוסר, ומרגיש טעם בזה, וזה משנה את כל החיים שלו, ומאז שהתחיל לעסוק בזה, כל התפילה וכל המחשבות שלו הם אחרות לגמרי, זהו זכירת ה' יתברך, שזו הדרך המעולה ביותר לתשובה כמ"ש רבינו יונה בשער ב'.
למעשה, יש לנו דרכים להתחזק ולזכות לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!
