א"א לעולם להתקיים רק בטוב
א"א לעולם להתקיים רק בטוב
פעם אחת דרש הרה"ק מווארקא זי"ע אודות הרמאות בעניני המידות, שהחלבן נותן מים בתוך החלב, והסוחר מערב מלח בתוך הסוכר וכיוצא בזה. וסיים דברי קדשו: הלא הכתוב אומר על זה 'למען תאריכון ימיך', ומי הוא פתי אשר ישחק בעניני פקוח נפש?!
על כן החליט בדעתו ליסע אל הרה"ק לשאול את פי קדשו פשר הענין, אך הרה"ק לא השיב לו מאומה, רק שאל אותו: הגידה נא לי, האם המידות והמשקולות שלך מדוקדקים הם?! ענה האברך: אודה על האמת, כי לפעמים אין אני מדקדק כל כך במידות ובמשקולות, שהרי כל הקונים אצלי הם גוים.
אמר לו הרה"ק כעת נודע הדבר מדוע אין לך רווחים כלל, הרי נאמר מפורש בתורה, 'לא יהיה לך' בביתך איפה ואיפה, כלומר אם יש בידך משקולות ומדות בלתי מדוייקים, אזי 'לא יהיה לך' לא ישאר בידך כל רווח מכל עמלך, אך לעומת זאת כאשר יש לך 'איפה שלמה וצדק', כשמדותיך ומשקולותיך מדוייקים, אזי 'יהיה לך', כלומר יהיו לך רווחים מעסקיך ובביתך יהיה כל טוב.
בין הנאספים היה חלבן אחד, העוסק במכירת חלב, ונתעורר בקרבו הרהור תשובה כי לא טוב המעשה אשר הוא עושה למזוג מים בתוך החלב, וגמר בדעתו שמהיום והלאה ימכור חלב נקי בלי שום תערובת מים כלל, וכן עשה. ויהי ממחרת, באו הנשים וטענו לפניו כי החלב נשרף או נתקלקל טעמו.
חזר החלבן אל הרה"ק מווארקא והסיח לפניו את צערו, אשר מאז החל לנהוג בדרך הישר והאמת, התחילו כל הקונים לרנן אחריו שהחלב אינו טוב, אמר לו הרה"ק מווארקא: דע לך בני, כי מאז חטא עץ הדעת נתערבו טוב ורע יחד, ואין העולם יכול להתקיים בבחינת טוב לבד, לפיכך עשה נא כעצתי, שתכניס רק טיפה אחת של מים בתוך הכד, כדי לצאת ידי חובת ענין עירוב טוב ברע, וכן עשה, ומאז נשתכחו מלב הנשים כל הטענות הנזכרות לעיל, והכל בא על מקומו בשלום.
