הבן דומה לאביו
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרָה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וגו' וְיִסְרוּ אתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם (כא, יח).
הבן דומה לאביו
תמיד כדרך ה' במסילה העולה בית א-ל. אבל אם בא לבית הכנסת ולבית המדרש ואינו מתפלל בפיו, רק עומד כעץ נדהם וכאלם לא יפתח פיו, אז גם בנו העומד אצלו, יתדבק עצמו במעשה אבותיו שלא להתפלל וכדומה.
הרה"ק ממונקאטש זי"ע בספרו תפארת בנים מבאר, דהנה מי שיש לו בנים כשתילי זיתים סביב לשלחנו, והולכים עמו לבית הכנסת או לבית המדרש, אם רואים המה שאביהם מתפלל כראוי בקול נעימה ובכוונה, אז גם הם יתלהב בהם רשפי אש דקדושה, ויערב להם להתפלל כראוי, וממילא גם כאשר יגדלו, הולכים וכן בתהלוכות הבית, שאם רואה הבן שאביו ואמו לא ידקדקו ויזהרו במצות ה' לברך כדת של תורה, ברכת הנהנין וברכת המזון, וברכת אשר יצר, וקריאת שמע שעל המטה וכדומה, אז אף אם אביו ואמו יסרוהו בדברים ללמוד ולהתפלל ולברך ברכת המזון, לא ישמע להם, כיון שרואה שאביו ואמו בעצמם מתרשלים בזה.
'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', שצריך האדם להתפלל בקול בכדי לעורר את השומעים והסובבים אותו, שגם הם יתלהבו להודות ולהתפלל להשי"ת.
ומביא סמך לדבריו שהנהגת האדם בעצמו גורם להשפעה לאחרים העומדים בסביבתו, מדברי האר"י הק' זי"ע לפרש הכתוב (תהלים קמה, כא) 'תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', דהיינו תהלת ה' ידבר 'פי', וכי למה צריך להתפלל בפה ובקול, הלא השי"ת יודע מחשבות בני אדם?! אלא וזהו שרמז הכתוב, 'כי יהיה לאיש בן סורר ומורה', דהיינו שעוזב את דרך התורה ר"ל, עיקר הסיבה הוא, משום 'איננו שומע בקול אביו ובקול אמו', שלא שמע בקול אביו ואמו בשעת התפלה וברכת הנהנין וכיוצא, 'ויסרו אותו ולא ישמע אליהם', שדברי המוכיחים לא יועיל בקרבו כלום, אלא שהוא יתנהג בעצמו כפי שראה אצל הוריו.
