המלחמה תהא לשם נקמה ולא לשם תאוה
המלחמה תהא לשם נקמה ולא לשם תאוה
האור החיים הקדוש מדקדק בלשון אומרו 'כי תצא למלחמה על אויביך' וגו', צריך לדעת למה הוצרך לומר כל זה,
שלא היה צריך לומר אלא 'כי ישראל למלחמה, יהיה מטרתם תראה בשביה אשת' וגו', שהרי ביציאה למלחמה כדי שיוכלו ליהנות מדבר איסור, לזה התורה זהו העיקר להתיר אשת יפת תואר?! עוד קשה שאחר שאמר התנה ואמר 'כי תצא' שאם תהיה 'כי תצא למלחמה', לא היה צריך יציאתך, 'למלחמה' רק למטרה לומר 'על אויביך', שהרי דבר זה אחת לעשות מלחמה ונקמה מובן מאליו, שממילא כך הוא מאויביך שהם אויבי ה', על דרך הסדר שעושים מלחמה רק עם אומרו (תהלים קלט, כא) 'הלא משנאיך ה' אשנא וגו' לאויבים היו לי', ורק מחמת טעם זה תהיה יציאתך למלחמה, 'ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו', שאז תזכה לנצחו, אבל מזה אתה למד להיפך, שאם תהיה יציאתך לטעם אחר, אינו מובטח שיתנהו ה' בידו. אויבים?!
ומבאר דלפי שבא הכתוב להתיר יפת תואר שהיא אסורה שלא בשעת מלחמה, וגם התירו שאר איסורים (חולין יז, א), ומעתה יש לחשוש דכשיצאו בני
