הציל אברך מרדת שחת
הציל אברך מרדת שחת
באמצע הדרך עבר בעיר קאריץ, ושמע שיש שם רבי, בספר מעשיות שיחות צדיקים הלא הוא הרה"ק הרבי ר' פנחס (עמוד כז) מובא, מעשה מקאריץ זי"ע, והלך אליו, ואז היה באיש אחד צעיר לימים, מושלם ראש חודש, והכינו שם סעודת בכל המעלות, שלא היה לו במה ראש חודש, וכאשר בא האברך לפרנס את עצמו ואת בני ביתו, הנ"ל לביתו, נתן לו הרה"ק ועלה בדעתו לנסוע לארץ מצרים מקאריץ שלום, ואמר לו שיטול ללמוד שם כישוף, ונסע מביתו. גם הוא את ידיו לסעודת ראש חודש, וכן עשה האברך ורחץ את אחר כך הלך לעיר אחת, ושאל ידיו לסעודה. לאנשים מהו שם העיר?! ואמרו לו שזהו עיר 'קאריץ', ונזכר ויהי כאשר אכל האברך הנ"ל אשר שם היה רבי, והלך לבית הרגיש בבני מעיו, והיה הרבי, ובבואו לבית הרה"ק צריך להתפנות לנקיית גופו, והלך מקאריץ היו יושבים עוד בסעודה מהשולחן החוצה, וחיפש עד הנ"ל, בסעודת ראש חודש, ונתנו שמצא שם בית הכסא, וראה להסעודה את הרוטב, ואמר לו שם מדריגות בעומק הארץ, וירד הרה"ק היכן היית?! והיכן התעכב עד שהגיע לעומק הארץ, ובא עד עתה?! ואז שאלו האם עוד לאיזה יער, ובאו גזלנים ושדדו מתחשק לו ללמוד חכמת אותו ולקחו את כל אשר לו, הכישוף?! ואז הבין שכל התלאה והצליח להמלט מידם, ואחר כך שנדמה לו שעברו עליו במשך פגעו בו חיילים שומרי גבולות, כמה שנים, לא היו רק בדקות ובקשו ממנו את 'הפאס' (תעודת מועטות, ונסע האברך לביתו, מעבר) שלו, ולא היה לו, ולקחו ונעשה בעל תשובה, וגם הבטיח אותו להיות בין אנשי הצבא לו הרה"ק מקאריץ שיזכה לפרנסה ובעלי המלחמה, והיה שם חמש טובה, וכן הוי, זכותו הגדול יגן שנים. עלינו ועל כל ישראל אכי"ר.