נשיא-דורנו הי' המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף
נהוג לקשר כל הענינים עם נשיא-דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובמיוחד שבימים אלו הוא יום הנישואין שלו ב' השמות של כ"ק מו"ח אדמו"ר ("יוסף", "יצחק") מרמזים ושייכים להגאולה העתידה; ומכיון ש"הנשיא הוא הכל", הרי מנשיא-דורנו נמשך כך בכאו"א מהדור, שיש לו שני שמות אלו ובאופן של שם אחד. שלכן מובן בפשטות שלדורנו זה ישנה הרשות לתבוע [ובכתיבה ע"פ שו"ע וע"פ התורה וע"פ מנהג ישראל דנשיאי ישראל, ועוד יותר - ע"פ מנהג הנשיא של דור זה עצמו] מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה
ובנוגע לעניננו: לא רק בעניננו כענין כללי, אלא כענין פרטי כיון ש"הנשיא הוא הכל", וכמוסבר ג"כ בהלכות מלכים להרמב"ם הטעם לזה - "שלבו הוא לב כל קהל ישראל" מכיון שהוא אשר יוציאם ואשר יביאם, ובו תלויים החיים והקיום של כל העם, וגם בפרטיות מזונות העם קשורים עם הנהגת המלך, שעליו לדאוג שכל אנשי המדינה שבדורו יהי' כל הדרוש להם לפי השג יד המלך - הרי בודאי נתקבלה התביעה מיד כשמינוהו לנשיא. ובפרט שנשיאותו נמשכה שנים רבות (משנת תר"פ עד שנת תש"י - שלשים שנה, ש"המלכות נקנית בשלשים מעלות")
ומה שמתחילים לטעון: היתכן, הרי "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז (לעת"ל) ימלא שחוק פינו" (תהלים קכו, ב. וראה ברכות לא, א) - הרי נשיא-דורנו ענינו "אז" (בגימט' שמונה) דור השמיני להבעש"ט והוא הכריז בעצמו "לאלתר לגאולה", וציוה, וחזר על כך, והורה לפרסם: ש"הנה זה בא", "מראה באצבעו ואומר זה", (לא רק אחר כתלנו, שאפשר לראותו מסדק בכותל), וצריך רק להוסיף ב"עמדו הכן" כיון שכבר צחצחו הכפתורים. ומה שבעוה"ז לא שייך שחוק - הרי מפורש בפסוק, שכמה דברים אמורים - כשמדובר רגע קודם גילוי משיח צדקנו, אבל מכיון שנשיא-דורנו הי' המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף, במילא יש (לא רק רשות ל"ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה", אלא ישנם כל הענינים ד"יוסף" ו"יצחק
ועפ"ז מובן זה שנשיא-דורנו דרש מהחסידים בדורו שיעמדו בתנועה של שמחה גדולה בלי הגבלות, [אע"פ שהוא עצמו עבר מאסר שהי' קשור עם שלילת החיים, כידוע הפס"ד בראשונה, שאח"כ החליפוהו בגלות - שקשה עוד יותר מהעדר החיים (ואפי' כשכבר היתה הגאולה ואפי' בשבת שחא"ז), שדייקו שיברך ברכת הגומל מיד בהגיעו לפטרבורג שהיתה פעם עיר-הבירה של כל המדינה, ממילא ג"כ של אותו שונא אז - הרי עדיין היתה סכנה]. והוא ממשיך אותה תנועה לדורו אחריו, לאנשים נשים וטף - החל מאלו שנמצאים כאן בעזרת-הנשים ובעזרת האנשים, וכן הילדים הקטנים, והם לוקחים איתם את האנשים נשים וטף שבכל העולם כולו.
ובפרט שזהו דור הגאולה, שנעשה תו"י "יוסיף אדנ-י שנית ידו" וממשיך בפסוק "ומאיי הים", דקאי במיוחד על ארצות הברית (בה אנו נמצאים), חצי כדור התחתון. וכן קאי על אויסטראליא - שבחצי כדור התחתון עצמו היא תחתון שבתחתון, ולאותו חלק העולם שלחו שלוחים שהם יפיצו שם נגלה דתורה ופנימיות-התורה, והענין דמעשים טובים יחד עם עבודת התפלה, שעי"ז נעשה ענין משולש "מקדש אדנ-י כוננו ידיך". ובפרט שבודאי הם פעלו את השליחות בכל התוקף, שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש, [כפי שמוסיף במקום אחד בלקו"ת], ומפרשים שהכוונה היא שהוא בדיוק כמו האדם - אדמה לעליון, ששלוחו עם כל ה"שטערעם" שבמלה זו, כולל הענין ד"חלק אלוקה ממעל ממש"
וכפי שנשיא דורנו השתדל - והולך ומשתדל ומוסיף בזה - שיתוסף לכאו"א גם בגשמיות, נוסף ע"י שמתוסף ברוחניות. ועוד והוא העיקר, שצ"ל דוקא נשמה בריאה בגוף בריא, ושניהם יחד בלי הפסק, ח"ו, ותוסף בבריאות גוף והנשמה ביתר שאת ויתר עז.
