רציתי לשאול

עם הרב מוטי גלבשטיין מנהל בית חב"ד מרכז נתניה

בחשבון הנפש של אלול

צריך לחטט בכל הנפילות שהיו לנו או עדיף לפתוח דף חדש ולהביט קדימה?

יהודי נכנס לרבי מליובאוויטש, והגיש לו מכתב שבו פירט רשימה ארוכה של חטאים שנכשל בהם. הוא סיפר שהיה בטוח כי יקבל דרך תיקון מפורטת על כל עבירה, כפי הראוי לה. להפתעתו, הרבי קרא את מה שכתב, ואמר לו: "כל זה הוא חרטה על העבר; מה עם הקבלה לעתיד?".

ודאי, חשבון הנפש מחייב הסתכלות על המקומות שבהם נכשלנו, על דברים שצריכים תיקון, להצטער עליהם ולחשוב מה נדרש לעשות כדי שלא להיכשל בהם שוב; אבל הדגש צריך להיות על המבט קדימה.

רבנו הזקן כותב בספר התניא (פרק כו) שאדם צריך לקבוע לו זמנים מיוחדים לחשבון הנפש, שבהם יתבונן "בגדולת ה' אשר חטא לו, כדי שעל־ידי זה יהיה ליבו נשבר באמת במרירות אמיתית", אך מייד לאחר מכן "יסיר העצב מליבו לגמרי ויאמין אמונה שלימה כי ה' העביר אל חטאתו ורב לסלוח".

בתפילת ערבית אנו מבקשים "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו". 'שטן מלפנינו' זה היצר שמנסה להכשיל אותנו בעבירה, ו'שטן מאחרינו' זה היצר שבא אליך אחרי שנכשלת בעבירה ואומר: 'הנה, שוב נכשלת, שוב נפלת, אינך יכול להצליח, אתה תיפול בזה שוב ושוב'. מזה עלינו להיזהר.

העיסוק המופרז בנפילות גם עלול להשתיק את המצפון – תחושת הכאב מעניקה אשליה כאילו יצאנו בזה ידי חובה.

יש כאן חבל דק העובר בין הצורך בחשבון נפש על העבר לבין הפניית הפנים קדימה, לעבר התיקון וקבלת החלטות טובות על העתיד. ההתמקדות צריכה להיות בפוטנציאל החיובי שלי וביכולתי להתנער באמת ולשוב בתשובה שלמה.