סליחות

סליחות

חודש אלול - אשרינו

חודש של אהבת עולם

האר"י ז"ל אומר כי מהות חודש אלול מתגלה בראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי" (פרי עץ חיים ושער הפסוקים). שעניינו ביטוי לאהבת ה' אלינו ולאהבתנו אליו שמתגלה בחודש זה. שיא האהבה הוא בראש השנה שבו אנחנו קוראים בהפטרה "אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד" (ירמיהו לא). על זה כותב רבי חיים ויטאל "לְרַמֵּז כִּי בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הקב"ה מִתְרַצֶּה עִם יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲשֶׂה דּוֹד לָהֶם לְקָרְבָם בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא קָרוֹב לְקוֹרְאָיו בְּחֹדֶשׁ זֶה". "וְנֶהְפַּךְ הקב"ה יְדִיד וְאוֹהֵב אֶל הָאָדָם הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה" (עץ הדעת טוב - כי תצא).

באלול מחדשים את הברית עם ה'

בחודש זה אנחנו פותחים כל יום את הסליחות בתפילה לחידוש הברית ביננו לבין הקב"ה במילים "רַחֲמָנָא אִדְּכַר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא" – ריבונו של עולם, זכור את הברית של אברהם האהוב, של יצחק, של יעקב וכו' "בְּדִיל וַיַּעֲבֹר" בזכות י"ג מידות של ויעבור. חידוש הברית נעשה על ידי התפילה, כאמור "וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" (שמות ב כג). כך היה במצרים וכך אנחנו מתפללים גם היום לזעוק את ה' לחדש את הברית שמביאה את הגאולה.

לכן "ג מידות ברבים

וכיון שאנחנו מדברים על חידוש הברית בין ה' לבין עם ישראל, הברית נכרתה עם העם "הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית, נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם. וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ" (שמות לד י). לכן אומרים את הי"ג מידות בעשרה אנשים לפחות. (עי' שו"ת הרשב"א חלק א סימן ריא) "מסתברא לי שכל שאומרן דרך תפילה ובקשת רחמים אין נאמרין ביחיד וכדבר שבקדושה הן". כדברי הרשב"א פסק גם בתרומת הדשן (סימן ח'. דרכי משה תקסה ה). וכך פסק גם השו"ע "אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות דרך תפלה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם; אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא, אומרם".

עיקר הסליחות – להתפלל על הגאולה

הקיום המלא של ברית האבות הוא בגאולה. "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם". כך כתב באגרות הרמ"ז (טז) שעדיף להתפלל על גלות שכינה ועל חורבן הבית יותר מכל הסליחות שאדם אומר על חטאיו "כי הוא הוא עצם הסליחה והתפלה היותר מקובלת לפני המקום, כי השעה צריכה לכך והזמן מזומן לכל איש נאמן לבלתי ישכח אהבת ירושלים וחבת ציון, וגדול זכותו נוכח פני עליון".

סליחות ביחד עם ה'

סליחות - אתערותא דלתתא

חובת סליחות לא נאמרה בגמרא או בדברי חז"ל. כל מי שמציין את מקורה מתאר כי כך מנהג ישראל וכך היא לשון הרמב"ם והשו"ע והטור. וגם בימינו רואים את בעלי התשובה מתעוררים מעצמם לומר סליחות לאלפים ולרבבות, אע"פ שאף אחד לא דחק בהם לקום בשעות אשמורת הבוקר לסליחות, זה בוער בתוכם. וזה עיקר הגאולה שעם ישראל חפץ לדבק בקב"ה בחינת "השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" דהיינו שכנסת ישראל תחפץ קרבת לה' יתברך בלי שום כפיה כלל.

הארת פנים דלתתא כנגד הארת פנים דלעילא

בשם האר"י הקדוש נאמר כי יש לומר בסליחות י"ב פעמים אלפא ביתא כנגד י"ב סוגים שונים של הארת פנים שמתקיימים בחודש אלול שנאמר בו: "אני לדודי ודודי לי" (עיין פרי עץ חיים ר"ה הקדמה שער כד). משמעות העניין היא שאלוקים מאיר לנו פנים בחודש זה באופנים שונים, וכשהחמה מאירה פנים – גם הלבנה מחזירה את אורה. לכן אנו מתפללים כנגד כל אותן בחינות שונות של הארת פנים ומתפללים עליהן (עיין שו"ת תורה לשמה תקכג. מתחיל ב"רחמנא" ב"עתיק דוכרא").

סליחות כסדרן

לכן היה אומר מו"ר הרב זצוק"ל, כי אם אין מניין בשעה שמתחילים את הסליחות, יתפללו כסדר שבתחילה אנו מזכירים את י"ג מידות שהיא הברית שה' כרת עמנו על גאולה שלמה ויזכירו את הברית שמוזכרת בתפילת "רחמנא". ויאמרו י"ג מידות בטעמים, וכשיהיה מניין יאמרו ג' פסוקים וחצי קדיש ואחר כך ימשיכו (לבוש וא"ר תקפא). אבל לא יהפכו את הסדר של הסליחות לומר קודם את סוף הסליחות ואחר כך את י"ג מידות. כי אנחנו מתפללים לפי סדר התפילה של מעלה.

אשמורת הבוקר – בהתאם לעת רצון העליונה

כיוון שהסליחות שלנו מקבילות לשפע האלוקי שבחודש הזה, חשוב לכוון גם את השעה של התפילות, כמו שכתוב בסימן א' בשו"ע וכך כתב בהלכות סליחות "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים" (שו"ע תקפא ס"א). כן כתב הרמ"א שאומרים סליחות באשמורת הבוקר, כן הוא מנהג הגאונים וכן כתב הרמב"ם "ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום" (הלכות תשובה ג ד).

כ"כ מהרח"ו בשם האר"י (שער הכוונות תחילת דרושי ראש השנה) "ענין הסליחות של בני ספרד באשמורת הבוקר ליל חודש אלול עד יום הכיפורים. העיד לי ה"ר יונתן סאגיש שהוא ראה למורי האר"י ז"ל שהיה אומר מלה במלה עם הציבור" באשמורת הבוקר. וכתב המג"א (סק"א) "שהקב"ה שט בלילה בי"ח אלף עולמות, ובשלש שעות אחרונות שט בעולם הזה והוא עת רצון". ודייק כי "בחצות ראוי לבקש רחמים על כנסת ישראל ועל בניה כו' ובסוף הלילה יבקש צרכיו".

סליחות לפני חצות לילה

לכן כתב בשער הכוונות בדרושי תפילת ערבית (דרוש א): "גם דע כי בחצות [בחצי] לילה הראשונה אין ראוי לומר כלל שום סליחות ולא להזכיר י"ג מדות דויעבר, זולתי בליל יום הכפורים". "גם אין ראוי לומר שום קינה ולא לעורר שום בכיה על חורבן הבית רק אחר חצות כנזכר בזוהר פעמים רבות פרשת ויקהל. כי בחצות הלילה אז מתעוררת הבכייה למעלה על חורבן בית המקדש ואז זמנה האמיתית".

הורדת שפע שובע חסד אל עליון למען יכנס לפנים משורת הדין

ובתשובת מהר"ם זכותא כתב על המתפללים סליחות קודם חצות לילה "כי הלא בכל ארץ אשכנז ופולניא וארצות המערב וארץ תוגרמה ואחרון חביב בארץ ישראל תוב"ב אין אחד שינהגו ככה". והסביר על פי חכמי הקבלה "כי הלא נודע לכל רואי שמש שהזכרת תלת עשר מכילן דרחמי הוא הורדת שפע שובע חסד אל עליון למען יכנס לנו לפנים משורת הדין וזמנו ההגון הוא ביום או קרוב אליו שאז שערי החנינה נפתחים כמד"א (תהלים מב ט) יומם יצוה ה' חסדו. אבל בלילה הוא עת הסתרת האור ושעת שלטון ממוני הדין פחד לילה ודבר באופל יהלך ב"מ".

מנהג מרן הרה"ג אליהו זצוק"ל

כן היה מנהגו של מרן אבא זצוק"ל לומר סליחות באשמורת הבוקר תמידים כסדרן יום יום. ולא היה אומר בחצות לילה אע"פ שאפשר לומר סליחות אחר חצות, ועוד כתב הרה"ג משה הררי שליט"א בספרו מקראי קודש כי מרן אבא זצוק"ל הורה לו שעדיף לומר סליחות לפני תפילת מנחה מאשר בבוקר לאחר תפילת שחרית משום שהסליחות ענינן לעורר את האדם לתשובה וכך התפילה בכוונה יותר עכת"ד.

ה' מֶלֶךְ - פעמיים כי טוב

כן פירשו המקובלים הטעם לכך שאנו אומרים פעמיים בתפילה ובסליחות "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". והביאו ב"בית יוסף" (נ): "ומה שאומרים אותו פעמיים נראה שהוא על פי מה שכתב בתיקונים (תיקון ע', דף קל"ד ע"ב) כשבא לפרש הסודות הנרמזים בשבח זה אמר ובגין דא כפל לון תרין זימנין". ומבואר ב"מתוק מדבש", כי אנו אומרים את המשפט הזה פעמיים כנגד המלכת ה' בעולמות היותר עליונים, ומתוך כך אנו רואים את התגלות מלכות ה' גם בעולם שלנו. ויהי רצון שנזכה לראות מלכות ה' בעליונים ובתחתונים במהרה. אמן.

תלמידי חכמים, הראשונים לומר סליחות

מי לנו גדול ממשה רבינו שאמר סליחות ותחנונים על ישראל

כתב רבי משה בן מכיר בספרו סדר היום (נ"ז): "אל יאמר החכם או הדיין למה אבטל לימודי כדי להשתתף עם הצבור בסליחות ותחנונים, יתפללו המה ואני על משמרתי אעמודה עוסק בלימודי, כי תלמוד תורה כנגד כולם. חלילה לבעל נפש לומר כן, כי אף על פי שתלמוד תורה אין ערוך אליו, אבל יש עתים וזמנים שצריך להתעצם מאוד בתפלה ותחנונים, וזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, ואדרבה מוטל על התלמידי חכמים והזקנים שבדור להעתיר ולבקש רחמים מלפני השי"ת על עם ה' ונחלתו, כי הם המגינים על הדור ותפלתם מתקבלת ברצון".

וכך כתב הכנסת הגדולה אורח חיים (סימן תרכ"א), בשם רבנו ישעיה אחרון ז"ל, הובא בשלטי גבורים (פרק קמא דברכות), אותם תלמידי חכמים שעוסקים בתורה בבית הכנסת ביום הכפורים בשעה שהצבור מתפללים, ומשתמטים מלהתפלל אותם תפלות וסליחות ותחנונים עמהם - לא יפה עושים. ומי לנו גדול ממשה רבנו שכל כולו היו תורה שקיבל מסיני והעבירה לעם ישראל ובימים אלו מסר את נפשו בתפילה למען עם ישראל?

מתקבצין לפני ועומדין לפני באגודה אחת

ומקורם בתנא דבי אליהו זוטא (פרק כג) כתיב "הָיָה דָּוִד יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִהְיוֹת חָרֵב וְהַקָּרְבָּנוֹת יִהְיוּ בְּטֵלִין בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה דָּוִד מִצְטַעֵר עַל יִשְׂרָאֵל בַּמֶּה יִהְיֶה כַּפָּרָה לַעֲוֹנֹתֵיהֶן. וְאָמַר הקב"ה לְדָוִד בְּשָׁעָה שֶׁהַצָּרוֹת בָּאוֹת עַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶן יַעַמְדוּ לְפָנַי יַחַד בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְיִתְוַדּוּ עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְפָנַי וְיֹאמְרוּ לְפָנַי סֵדֶר סְלִיחָה וַאֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתָם. וּבַמֶּה גִּלָּה אוֹתָן הקב"ה זֹאת? אָמַר ר' יוֹחָנָן: הקב"ה גִּלָּה זֹאת בְּפָסוּק (שמות לד) 'וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא וְגוֹ'. מְלַמֵּד שֶׁיָּרַד הקב"ה מִן עֲרָפֶל שֶׁלּוֹ כְּשָׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְגִלָּה לוֹ לְמֹשֶׁה סֵדֶר סְלִיחָה".

תלמיד חכם - אל יזוח דעתו עליו מלהתפלל על ישראל

עוד כותב שם אליהו הנביא אזהרה גדולה. "א"ל הקב"ה לְמֹשֶׁה, אִם יִהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם בְּדוֹר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִידֵי חוֹבָתָן אַל יָזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו מִלְּהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא יִסְתַּכֵּל בִּי שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם שֻׁתָּף עִמִּי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית וְיָרַדְתִּי וְגִלֵּיתִי סֵדֶר סְלִיחָה לְמֹשֶׁה. וְכֵן מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֹוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִידֵי חוֹבָתָן. וּכְשֶׁהוּא מוֹצִיא אוֹתָן - אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שָׂכָר טוֹב. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִין לְפָנַי וְעוֹמְדָן לְפָנַי בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְאוֹמְרִים לְפָנַי סֵדֶר סְלִיחָה אֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כ) ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ".

ראוי ונבון להם ביותר להיות המה ראשונים לכל דבר שבקדושה

על כן כתב במטה אפרים (תקפא) שת"ח לא יפרוש מהציבור. וכ"כ במשנה ברורה (תריט סז) ואין לתלמיד חכם לעסוק בתורה ולהשמיט מלומר התפלות והסליחות עם הציבור. וכן הוא באלף המגן (ס"ק כד) "והנה רבים מבעלי תורה הורו היתר לעצמן למנוע מלומר בכל ימי הסליחות וכו'". "ולכן ראוי ונבון להם ביותר להיות המה ראשונים לכל דבר שבקדושה ולהשתתף עם הצבור בעת אמירת הסליחות או תהלים ומהם יראו שארית ישראל וכן יעשו". וכ"כ בטור ברקת והביאו החיד"א בברכי יוסף.

וכך היה נוהג מו"ר הרב זצ"ל שכל ימיו היה עומד בתפילה על כלל ישראל ועל כל יהודי ויהודי להושיע לו מצרתו. לקיים מה שאמר בתנא דבי אליהו זה. וכך גם היה נוהג לקום כל ימיו לתפילה עם הנץ החמה. ובכל חודש אלול היה קם לסליחות לפני עלות השחר, ולא היה פוטר עצמו בשום תואנה. למרות העול הגדול של הציבור שהיה מוטל על כתפיו בדיינות ובהיותו רב ראשי לישראל, ולמרות שהיה מסתובב בכל הארץ בכל חודש אלול להרבות תורה ויראה, לא הפסיד סליחות אפילו לא יום אחד.

סדר הסליחות

סדר הסליחות כסדר התפילה

כתב הלבוש (תקפא סעיף א) סוד גדול על סדר הסליחות שהוא כנגד התפילה. "אַף עַל גַּב שֶׁבְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵין אוֹמְרִים תִּתְקַבַּל אֶלָּא אַחַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁכֵּן הוּא מַשְׁמָעוּת לְשׁוֹן צְלוֹתְהוֹן שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תְּפִלָּה, וּסְתָם תְּפִלָּה רָצָה לוֹמַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שָׁאנֵי סֵדֶר הַסְּלִיחוֹת שֶׁנִּתְקְנוּ כֻּלָּם עַל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁל כָּל הַיּוֹם, כִּי הַפְּסוּקִים שֶׁקֹּדֶם הַסְּלִיחוֹת הֵם כְּנֶגֶד פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, וְהַסְּלִיחוֹת עִם הי"ג מִדּוֹת שֶׁאוֹמְרִין בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת הֵם בִּמְקוֹם תְּפִלַּת י"ח, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא י"ג מִדּוֹת, ואח"כ נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם כְּמוֹ אַחַר כָּל הַתְּפִלּוֹת וּמְסַיְּמִין וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע, לְכָךְ אוֹמְרִים אַחֲרֵיהֶם קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבַּל כְּמוֹ אַחַר גְּמַר כָּל תְּפִלּוֹת הַשָּׁנָה".

י"ג מידות – סדר תפילה

ומה שכתב כי סדר י"ג מידות הוא עיקר סדר התפילה מקורו בגמרא (ראש השנה יז ע