זקן ואינו לפי כבודו אינו פטור ממצות 'מבשרך אל תתעלם'
לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שִׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַמְתָּ מֵהֶם וגו' (כב, א).
זקן ואינו לפי כבודו אינו פטור ממצות 'מבשרך אל תתעלם'
חז"ל דרשו (בבא מציעא ל, א) 'והתעלמת מהם', פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם, הא כיצד?! היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו, לכך נאמר 'והתעלמת מהם'.
מסופר שבאחד ממסעותיו של הגאון רבי עקיבא אייגער זי"ע, נזדמן לעיר אחת אשר שם התגורר אחד מקרובי משפחתו. והגאון רצה לסור אל מעונו ולדרוש בשלומו, אבל אנשי המקום שהכירו אותו, שהוא איש פשוט והדיוט, לא נחה דעתם שגאון הדור ישפיל כבודו לבוא לבקרו, וטענו לפניו כי אין הדבר לפי כבודו.
השיב להם הגאון, הנה שתי פעמים מזהירה התורה 'לא תוכל להתעלם', אחת במצות 'השבת אבידה', והשניה במצות 'מבשרך אל תתעלם', אבל יש חילוק בין שני האיסורים הללו, דבמצות השבת אבידה דרשו חז"ל פעמים שאתה מתעלם, כגון זקן ואינה לפי כבודו, אבל גבי 'מבשרך אל תתעלם' לא מצינו שחז"ל פטרו זקן ואינו לפי כבודו, ומכאן שאין הבדל בין אם הוא לפי כבודך ובין אם אינו לפי כבודך.
שהקב"ה פותח דלתי התשובה לכל איש, ואפילו לפשוטי ופחותי המון העם, בכדי שהם יוכלו לחזור בתשובה, לבל ידח ממנו נדח.
וזהו שאמר הכתוב 'לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים', דהיינו שלא תראה בעיניך נשמת אחיך נדחים ואין לה תקנה ח"ו, ועי"ז 'והתעלמת ממנו' לייאשו מתשובה, חלילה מעשות כדבר הזה, אלא אפילו 'אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו', היינו שהוא בתכלית הריחוק מקיום התורה והמצוות, מכל מקום 'ואספתו אל תוך ביתך' כמו שעשה רבי יוחנן לריש לקיש שקירבו לעבודת ה' (עי' בבא מציעא פד, א), והלל שהיה מגייר את מי שרצה לקבל כל התורה כולה על רגל אחת (שבת לא, א), וזהו 'עד דרוש אחיך אותו' פי' לסוף הוא ידרוש מאתך שתלמד אותו דרכי התשובה 'והשבתו לו' ותזכה להחזירו בתשובה שלימה, ואז שכרך הרבה מאוד.
