שאלה: הייתי בשבעה וסיימנו את תפילת שחרית, היה ספר תורה בארון קודש נייד והזזנו אותו בסוף התפילה בשביל שיהיה איפה לשבת. הארון לא היה סגור טוב והספר נפל. צריך לצום?
תשובה: מי שראה ספר תורה שנפל, נהגו שמתענה, ויש נוהגים 40 תעניות, אבל בזמנינו שהציבור חלש, ובפרט מי שהתענית יכול לגרום לו ביטול תורה, נהגו להקל שבמקום להתענות יתן צדקה לעניים, ובפרט לתלמידי חכמים, והטוב הוא לפדות את התעניות, אלא בה"ב שזה סכום פחות [נניח כנגד כל יום מההתעניות 30 ש"ח, ולמעשה לא נהגו 40 תעניות יתן 40], ומי שיכול להתענות יום אחד תבוא עליו הברכה.
אמנם גם מי שראה יש לו כאן כמה קולות, יש סוברים שהמתענים זה רק מי שכביכול אשם בדבר, גבאי שלא הניח כראוי, המגביה שלא הניחו נכון וכדומה, ולא כל הקהל.
גם מי שהיה בבית הכנסת ולא ראה את הס"ת על הרצפה, יש לו ענין של תיקון וכפרה, וכפי שמבואר בשו"ת מהר"י ברונא סימן קכ"ז שנפילת ספר תורה זהו אות מן השמים שצריך לחזור בתשובה, ולכן ראוי לכל מי שהיה בבית הכנסת להתחזק בתורה, ולתת צדקה לעניים תלמידי חכמים כדי להחזיק תורה ולומדיה. ויש שנהגו לעשות איזה תיקון לכל בני הקהילה אם מדובר בקהילה מגובשת.
ועיין בספר תירוש ויצהר סימן ז’ שכתב שספר תורה שנופל זה מראה שיש חסרון בכבוד התורה, ולכן צריך להתחזק בכבוד התורה.
אמנם כאמור, מי שהזיז את הארון וגרם לנפילתו לכאורה צריך להתענות בה"ב, וכדאי לשאול רב גדול אם יוכל להסתפק ביום אחד. שלא תדעו צער!
עיין בברכי יוסף יו"ד סימן רפ"ב שהביא שיש נוהגים שכל מי שראה ס"ת שנפל מתענה בה"ב, אבל הברכי יוסף חולק, ועיין בשו"ת דברי חיים יו"ד סימן נ"ט ובשו"ת אבני צדק יו"ד סימן קט"ו ובשו"ת אמרי אש סימן ו’, ועיין בשו"ת יחווה דעת או"ח ח"ב סימן כ"ט שהביא בארוכה את דעת הפוסקים בזה, ועיין בספר תשובות והנהגות ח"ג סימן קס"ט מה שכתב בזה, ועיין בפסקי תשובות סימן מ’ מה שהביא בזה.
ראה בספר לקט הקמח החדש שדן בשאלה של שליח ציבור שלא נזהר בעת שהוציא את הס"ת ונפל על הארץ, והוא כתב שהשליח ציבור עצמו "יתענה שני חמישי ושני, וכן לא יאכל בשר ולא ישתה יין בלילי תעניות אלו וירבה בתפילה, אבל שאר הציבור..."
