ממשיכים את שורשי הג' בס"ד ב' גובה. הפעם הראשונה שמצינו בתורה לשון של גבוה נאמר בפרשת נוח ביחס למבול, (בראשית ז יט) "והמים גברו מאוד מאוד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים", א"כ היחס הראשון של גבוה הוא ביחס להר. כל הר הוא גבוה, שהרי אם הוא לא גבוה אז הוא לא הר, אבל מה רמת הגובה שלו? על זה נאמר ההרים הגבוהים. ישנם הרים שאינם גבוהים, כבר הוזכר לעיל מה שנאמר בלשון הפסוק למה תרצדון הרים גבננים, אז חלק מרבותינו אומרים שזה נ' מלשון הקטנה, הרים גבננים מלשון הרים נמוכים.
נאמר בלשון הפסוק "ויכסו כאן כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים", מי הם ההרים הגבוהים? אז כמו שנתחדד בדברי רבותינו זה תלוי במחלוקת הידועה בגמ' בזבחים (קיג.), האם המבול ירד בכל העולם חוץ מארץ ישראל או שהוא ירד בכל העולם וגם בארץ ישראל. אם הוא ירד בכל העולם כולל ארץ ישראל ההרים הגבוהים הם ירושלים, בית המקדש, הר המוריה הוא ההר הגבוה, בית המקדש גבוה מכל העולם כולו, ועל זה קאי ההרים הגבוהים להצד שירד מבול שם, כי הרי כאן מדברים ויכסו כל ההרים הגבוהים. לפי השיטה שלא ירד מבול בארץ ישראל אז ממילא הפסוק קאי על הרים גבוהים אחרים ולא על בית המקדש.
נוספת שנאמר בתורה להדיא פעם לשון של גבוה זה בקללות בספר דברים בפרשת כי תבוא, "והצר (כח נב)לך בכל שעריך עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצך". מצד הקללות נאמר שהחומות הגבוהות הם אלו שיפלו, כאשר בונים עיר מוקפת חומה מה עושים על מנת שהחומה תועיל בשלימות? אם החומה תהיה נמוכה מבתי העיר היא לא תועיל שלא יהיה אבני בליסטראות, או היום בצורות אחרות, אז על מנת שלא יהיה כניסה גם של כלי נשק לעיר עושים את החומה גבוהה מן העיר, זהו עיקרה של חומה גבוהה. א"כ מצד טבעו של עולם הרים הם הדבר הגבוה ביותר שיש בעולם, על אף שכבר הוזכר כמה פעמים שהאדם נברא במדרגה של "והאלקים עשה את האדם ישר" (קהלת ז כט), אז כמו שהאדם היה ישר העולם כולו ג"כ היה ישר, וכאשר התגלה "והמה בקשו חשבונות רבים" (שם) נעשה בעולם עמק ונעשה גם גובה, או שנעשה גיא שהוא ג"כ לשון של עומק כמו שכבר הוזכר לעיל.
מכל מקום מצד סדר בריאתו של עולם שהקב"ה עשה ההרים הם המקום הגבוה, ואילו כאשר בני אדם בונים מקום אז אם זה עיר מוקפת חומה אזי החומה היא הגבוהה. איפה נתגלה בנין שהוא הבנין הגבוה ביותר? בדור הפלגה, עשו להם מגדל וראשו מגיע השמימה. גם אצל בני ענק רואים את עניין הגובה, כך נאמר בעוג שנשאר מיתר הרפאים שארצו נקראת חבל ארגוב, ארגוב זה בא', מחליפים א' בה' וזה עולה לאותיות הר גבוה, זה שייך למדרגת עוג מלך הבשן.
א"כ בקצרה הסברנו את מדרגת גבוה בבחינת מקום. ישנה עוד בחינה בגבוה, והיא גבוה במדרגת זמן. מה הוא הזמן הגבוה בשנה? הזכרנו פעמים רבות מאוד כהגדרה יסודית וכוללת שהזמן הגבוה הוא המדרגה של פורים, יום הכיפורים כפורים. שורש ההצלה בפורים נאמר בעץ גבוה, "יעשו עץ גבוה חמישים אמה (אסתר ה ... ויתלו את מרדכי עליו", ולאחר מכן אמרו "תלהו עליו", כלומר מצד חרבונה זכור לטוב שאמר תלהו עליו נעשה תיקון, כל הפורים התגלה בעץ גבוה חמישים אמה. כמובן עץ טבעו לגבוה, זה הרי ההבדל בין עשבים לעצים, עשבים בכללות הם צמודי קרקע, כמובן כל עשב ועשב לפי ענינו, ועצים יסודם הוא הגבהה "כארז בלבנון ישגה", זה האור רז, הוזכר פעמים הרבה ארז-אור רז העליון. ומכל מקום א"כ מדרגת יום הפורים הוא במדרגת יעשו עץ גבוה חמישים אמה ונתלה עליו המן, וזה יסוד הזמן הגבוה ביותר בכל השנה כולה, זה הוא מדרגת "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" (ישעוה ב יז), נשגב שגב אותיות גב מלשון גבוה, כל דבר שנשגב נקרא נשגב במדרגת גבוה. עיקר ההארה של ונשגב ה' לבדו ביום ההוא זה "מאוד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת" (תהילים צב ו-ז). מדרגת תכלית הידיעה שנדע שלא נדע המתגלה בפורים, זה ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, זה שורש כל הלעתיד לבוא מהארת יום הפורים, וזה מדרגת עץ גבוה חמישים אמה בשער הנ' דקדושה. זהו בקצרה ממש שורש גבוה במדרגת זמן.
