עומק הב' נוני"ן שב"ויהי בנסוע הארון"
שהוזכר, מאיפה מתגלה התנועה שהיא באופן של שני נוני"ן – "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" וגו' וכדברי הגמ' הידועים בשבת (דף ל"א) לגבי הדין של סותר שצריך סותר על מנת לבנות במקומו, שלגבי הסתירה במשכן כיון שנאמר 'על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו' 'על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו' "כבמקומו דמי" שזה נקרא אותו מקום, ומצד כך במשכן מהלך הדברים הוא שמה שמתגלה 'נע' של 'יסעו' ומתגלה המנוחה של 'על פי ה' יחנו' זה אותו מקום, והיינו שמכח נסיעת הארון מתגלה המדרגה הזו, - ומדגישים, מה שנאמר 'על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו' שזה מוגדר 'כבמקומו דמי' – השורש של אותו גילוי הוא מכח ה"ויהי בנסוע הארון" שהארון היה נוסע עמהם כי הם היו נושאים עמם את הארון, - והרי "הארון נושא את נושאיו" ולכן בשורש, מדין הארון זה נסיעה במקומו וכיון שהוא 'נושא את נושאיו' לכן כל כנסת ישראל שנמצאים במדבר שהם בבחינת "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי" הם נישאים במדבר מכח הארת ה'ארון נושא את נושאיו' ולכן כל הנסיעה במדבר היא במדרגה של 'במקומו דמי'.
דייקא הנסיעה שמתגלה מכח מדרגת המשכן, כלומר – משך-נ' זה מציאות המשכן, משיכה של הנ' שהדבר נמשך במדרגה של נ', אבל זה לא יציאה ממקום למקום.
