ששברי לוחות היו מונחים בארון. דכל ענין דבר שהוא בבחינת שבור, בעולם תחתון יותר הוא בבחינת שלם. ולכך לפי מדרגתם קודם החטא, הם בבחינת שברי לוחות. אולם לפי מדרגתם לאחר החטא, הם לוחות שלמים. ועומק ענין שבירת הלוחות, דהכתב היא בחינת נשמה. והלוחות גוף. ולפי מדרגתם במתן תורה, בבחינת מלאך, הגוף שלם עם הנשמה, ואינו סותר. אולם לאחר החטא, תפקיד האדם לבטל ולכתוש את גופו. וזו בחינת שבירת הלוחות, שבירת הגוף.
הענין שידי משה כבדו, דהלוחות וזה בחינת גוף. ובשעה שנתגשם גופם של ישראל, כן פעלו בלוחות, ונעשה כובד גופני.
הענין. עגל (לב, כ)עד אשר דק'. 'ויטחן בחינת עגול, נוק', פירוד. היפוך הקדושה שהוא יחוד. וכן ענין ששתו, בסוד נוק'. וז"ש 'קום עשה לנו אלהים'. ופרש"י, 'אלהות הרבה אוו להם'. ולכך נלקחו דוקא נזמי זהב. זהב בחי' גבורה ודין, בחי' נוק'.
העגל נקרא עגל מסכה. לשון מסך, יח)(לב, דבר המבדיל ומסתיר. וזו בחינת העגל, הסתר מציאותו ית'. והענין. מסכה שורש מסך. ולקמן נאמר 'קול ענות', לשון ענה. שורש ענ, גימ' מסך. וענה לשון עני, בחינת נוק'. סוד מסך מבדיל.
פרשת השבוע תורת הרמז
שנשא משה ק"ו מפסח שערל ענין לא יאכל בו וכו'. הענין שלמד ק"ו דוקא מפסח. דכתב הבעה"ט, 'ויעלו עולות גימ' הבכורות', שהם העלו. והנה קרבן פסח בא על שהציל את הבכורות, ולכן נשא ק"ו מדינם, על מה שפגמו.
ענין שהעגל נקרא אלהי ד)(לב, מסכה. כי ע"ז היא מסך המבדיל בין האדם לקב"ה.
קראתי בשם בצלאל וכו''. 'ראה לשון בצל אל. הענין. נודע (לא, ב) שהביהמ"ק של מטה מכוון כנגד ביהמ"ק של מעלה. והיא בחינת צל.
שוב (לב, יא)יחרה אפך'. 'למה מחרון אפך. חרון שורש חר, גימ' יצחק. שהוא שורש הדינים.
את העגל אשר עשו וישרוף 'ויקח (לב, כ)באש ויטחן עד אשר דק'. הענין. חטא העגל בחינת דין ופירוד. ששרשו באש. ולכך וישרף באש. ובחינת החטא היא פירוד. ולכך 'ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים'. ולא כתב שערבבם עם המים. כי מים בחי' חסד. ולכן ויזר על פני המים, שהדין גבר על המים.
רבינו לא היה בחטא העגל. משה והטעם. כי חטא העגל בחינת פירוד, ענפים. ומשה שורש. ובשורש אין פירוד.
אין מחני נא מספרך אשר 'ואם אַ ין בחינת כתר, א"א. (לב, לב)כתבת'. וז"ש ואם אין, שע"י בחינת אין תהיה כפרה לישראל. מחני נא מספרך אשר כתבת, בחינת חכמה שימחה מהספר, כלומר שיתעלה מעל הספר חכמה, לבחינת כתר.
כיור עם האותיות גימ' יח) ,ל( רם, בגי' עמלק. הענין. כיור מטהר את הטומאה. ושורש הטומאה הוא עמלק. ולכך נסמך לפרשת שקלים, שהקדים הקב"ה שקלינו לשקליו. ולאחריו פרשת בשמים, מר דרור, בחינת מרדכי.
שורש תשא, שא. (ל, יב)תשא'. 'כי אותיות אש. וזהו שאמרו, 'הראה לו כמין מטבע של אש'. הענין. טבע האש לעלות, וזו בחינת תשא, לרומם. השקל. שקל גימ' ת"ל, מחצית חצי שקל גימ' ריה, גימ' יראה גבורה. עשרים גרה. גרה גימ' יצחק, בחינת דין. מחצית, עשר גרה, בחינת י"ס דגבורה, להעלותם ולקשרם בשורשם.
על פניו מסוה וכו' כי קרן עור 'ויתן הענין. תחילה היה אור, (לד, לג)פניו'. ובחטא אדה"ר נהפך לעור. ועתה קרן עור פניו, שנהפך חזרה עור לאור. מסוה גימ' קי"א, אלף במילוי גימ' קי"א. וזה ענין המסוה, שהסתיר בחינת אלף.
לא ידע כי קרן עור פניו'. 'ומשה פירוש, כיון שלא ידע, כלומר (לד, כט)שהגיע למדריגה שמעל הידיעה, לכך קרן עור פניו. כי בבחינת עץ הדעת טו"ר יש עור, אולם למעלה מהדעת, הכל טוב, והעור קורן.
(לב, לד)פקדי ופקדתי'. 'וביום הענין. בקשו עגל בחינת ממוצע בינם לקב"ה, ולא קבלו ישר מהקב"ה דוכ', אלא ע"י מקבל נוק'. ולכך ביום פקדי, פקידה בכל פעם מעט. בחינת נוק', והבן. ולכך אח"כ אמר 'ושלחתי מלאך', שמלאך הוא בבחינת נוק', שליח.
יקח את האהל ונטה לו 'ומשה הענין. תחילה (לג, ז)מחוץ למחנה'. הרע היה בחוץ. וע"י חטא העגל, נכנס הרע לבפנים. בדומה לחטא אדה"ר. ולכך משה נטה אהלו מחוץ, 'והיה כל מבקש ה'', שהטוב נדחה, ונצרך ביקוש מיוחד, והבן.
(לג, הראני נא את כבודך'. 'ויאמר כבוד בחינת מלכות. 'ויאמר אני יח) אעביר כל טובי'. כל, יסוד. וכן טובי, כי היסוד נק' טוב. ועי"ז יקבל בחינת מלכות. 'וראית את אחורי', בחינת אחוריים, נוק'. ולא גילוי של עצם היסוד. וז"ש 'כי לא יראני האדם וחי', חי בחינת יסוד. א"א לראות ולהשיג בחינת יסוד, רק מלכות בראיה.
(לא, יח)אל משה ככלותו'. 'ויתן ודרשו חז"ל, 'שהיה משה לומד ושוכח, ולסוף מ' יום נתנה לו הקב"ה במתנה'. הענין. באמת גם לפני היגיעה עומדת התורה להנתן במתנה, אלא שהחומר מעכב. ולאחר היגיעה, שמסלק החומר, ניתנת המתנה.
