נאמר "הנה ישכיל עבדי במשיח וירום ונשא וגבה מאד". חז"ל אומרים 'מאד' אותיות 'אדם', המשיח הוא במדרגת אדם. אברהם אבינו נאמר בו "האדם הגדול בענקים"; יעקב אבינו הוא במדרגת 'אדם מאוד'; אבל במשיח נאמר "ירום ונשא וגבה מאוד".
בקצרה ממש, יעקב אבינו הוא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", סולם זה יעקב, כמו שאומרים חז"ל עולים ויורדים בו ביעקב עצמו, יעקב עולה לגובה, יעקב - עקב, ישראל אותיות לי-ראש, וזה היה בבית המקדש שהוא המקום הגבוה ביותר. זה במדרגת מקום וזה במדרגת נפש, המקום הגבוה הוא בית המקדש, נפש גבוהה זה מדרגתו של יעקב אבינו.
ליעקב בצד הקלקול זהו מקביל עשיו, בעשיו נאמר "כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאום ה'", כלומר עשיו עולה במדרגה של נשר, הוא עולה עד למעלה. כנגד יעקב שהוא במדרגה של "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" עומד כוח דעשיו שמנסה לדמות את עצמו לנשר.
נבין מהו מקום עלייתו עכשיו של יעקב אבינו ומה למעלה מכך, ולפי"ז מהו כחו של עשיו. יעקב אבינו עולה במדרגה של "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", כפשוטו יעקב עולה עד לשמים שזה עד לרקיע, זה מדרגת בית המקדש שנמצא במדרגה של "וזה שער השמים". אבל הזכרנו קודם, בית המקדש הוא לא רק במדרגה של המקום הגבוה ביותר, בבית המקדש מתגלה שיש בית המקדש למעלה, רש"י מביא את דברי חז"ל, "שער השמים" מקום שתפילות עולות דרך שם, התפילות לא נשארות בביהמ"ק, התפילות נמצאות במקום גבוה יותר.
יעקב אבינו הוא במדרגה שתפילות עולות דרך אותה מדרגה שאליה הוא הגיע, "זה שער השמים", "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". אבל השמים הם רק שער למדרגה הבאה, השמים אמנם גבוהים ביחס לארץ, אבל הגילוי של 'ראשו' מגיע השמימה הוא מקום שהתפילות עולות לשם. זה מה שהזכרנו במדרגת הפה שבראש, וזה מדרגת "תל תלפיות" תל שכל פיות פונות לשם, ועיקר כוח הדיבור שבאדם אם תבעיו בעיו זהו בקשה. נמצא שמכוח כך התגלה במקום הגבוה בקומת אדם שהראש נקרא שמים, ראשו מגיע השמימה, אז במדרגה הזו מתגלה שזה פתח למדרגה יותר עליונה, זה נקרא גבוה מעל גבוה שומר.
מהו מקום עלייתו של יעקב אבינו? המקום הגבוה ביותר הוא בית המקדש, המקום היותר גבוה הוא גבוה מעל גבוה ושומר. דין השמירה בביהמ"ק הוא לא מפני עניות, לית עניות בפלטרין של מלך כדברי הגמ', אלא השמירה היא מדין הכבוד. זה מדרגה ששם עולים יותר גבוה, גבוה מעל גבוה שומר, ובעומק המדרגה של ביהמ"ק בבחינת השמירה של הכבוד זה מה שמתגלה בדמות יעקב שחקוקה בכסא, זה מדרגתו של יעקב אבינו שהוא עולה גבוה עד מדרגת כסא הכבוד, כלומר, ב"זה שער השמים" מתגלה בית המקדש, אבל לא זה המקום העליון ביותר, זה שער השמים הוא עולה גבוה מעל גבוה, ואיפה הוא עולה? שומר, שמירה מדין כבוד מתגלה בהארת כסא ה'כבוד'.
לענייננו, במשיח נאמר "ירום עבדי ונשא וגבה מאוד", כלומר הוא עולה למעלה ממדרגת כסא הכבוד, מדרגתו של יעקב אבינו היא 'דמות תם חקוקה בכסא', זה חקוק הכסא, ואילו מדרגתו של משיח הגובה שהוא עולה הוא בבחינת ו'גבוהים עליהם'. יש נוסחאות בדברי רבותינו מה הוא גבוהים עליהם, הליקוטי צ"צ מביא כמה מהלכים, בעומק בכל שלשה מדרגות יש את מדרגת 'גבוהים עליהם'. דוגמה לדבר, בסבא בן ונכד אז הנכד הוא גבוה, האבא זה גבוה מעל גבוה שומר, והסבא הוא וגבוהים עליהם, זה היחסיות הכללית של כל שלשה מדרגות.
בעומק יש מדרגה של שלשה טפחים שפתחנו בו מקודם, מה הם שלשה טפחים? הטפח הראשון נקרא גבוה, הטפח השני נקרא גבוה מעל גבוה, והטפח השלישי נקרא וגבוהים עליהם, זה שורש הגובה של השלש, שלש מדרגות של גובה זה על גבי זה. אפשר לפתוח יותר מה הם שלשת המדרגות של הגובה, אבל בעומק זה שורש השלש של הגובה שיוצר שלש מדרגות של גבהים, וכל דבר יש גבוה על גביו. הזכרנו את זה בפעם הקודמת שההבחנה הפשוטה של גבוה היא 'זה על גב זה', כלומר יש גבוה לעצמו, זה המדרגה הראשונה, מדרגה השניה זה על גב זה, והמדרגה השלישית של הגובה זו היא מדרגה שהוא כבר שייך בעצם ללמעלה ולא מצד מי שנמצא תחתיו.
יש הגדרה שכל דבר הוא ביחס לאחר, גדול וקטן הם מושגים יחסיים לדברים אחרים. יש גבוה שהוא לשון עצמי של גובה, כך כתוב בחשק שלמה כשהוא פותח את שורשי הג'ב', הוא מגדיר שגבוה הוא גבוה בעצם, לא ביחס לזולתו. בעומק, הטפח הראשון והשני גבוה מעל גבוה זה ביחס לתחתון, והטפח השלישי זה 'גבוהים עליהם' כלומר זה מי שהוא גבוה בעצם ולא מצד מה שהוא ביחס לתחתון.
א"כ מדרגתו של משיח שהוזכר זו שהוא למעלה ממדרגתו של יעקב אבינו. יעקב אבינו הוא בבחינת חוט המשולש - שלישי לאבות, שלש מדרגות הגובה שהוזכרו, אבל ביחס של ראשון שני ושלישי. במדרגה העליונה שהוא מדרגתו של משיח מתגלה הגובה שלמעלה מן הכל.
עד מאוד משיח נקרא משיח כידוע מלשון שיחה, 'מסיח לפי תומו'. אם מגדירים תל תלפיות שזה בבחינת שיחה, "שיחו בכל נפלאותיו", "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכדו', במשיח מתגלה מקום התפילה שזה עולה למדרגה של הגבוה.
