יתעטף בציצית ויברך מעומד
בירור הלכה – סעיף א'
וז"ל, פירוש, הברכה (ס"ק ב)וכתב במג"א והעטיפה שתיהן יהיו בעמידה, עכ"ל. ונבארם בס"ד אחד לאחד.
וז"ל, גרסינן (ס"ק ב)כתב הב"ח א.עיטוף: (ע"כ דברי בירושלמי, כל הברכות מעומד (כ"כ , דאין זה אלא בברכת המצות הירושלמי) באורחות חיים, הלכות ציצית, סימן כז, והובא בב"י , דכיון שאומר בהן "וצונו", צריך על אתר) לברך לקב"ה מעומד על מה "שצונו וקרבנו לעבודתו", דעבודה בעי עמידה, אבל לא בברכת הנהנין. ועטיפת טלית בציצית, אע"ג דאומר בה וצונו הויא בכלל ברכת הנהנין כיון דאית ביה נמי הנאה, עכ"ל (ולפ"ז לא צריך לעמוד, וצ"ב, שהרי יסוד הברכה אינו על הלבישה שהיא הנאה, אלא על הציצית, וקצת י"ל, שכיון שללא ציצית אסור מדרבנן ללבוש נמצא שהציצית מאפשר את הנאתו, וצ"ב. ועיין תהלה לדוד . ולשיטת הב"ח דין העמידה בעיטוף, על אתר) היא מחמת שזהו כעבודה, עיי"ש בדבריו. ואף (עיין שלבישת בגדי כהונה אינה בגדר עבודה זבחים, טו, ע"ב. ושם, יט, ע"ב, חיוב עמידה לגבי עבודה , הכא עדיף כי המצוה ולגבי קידוש ידים ורגלים) בבגד עצמו, בציצית שבו. ואלו שס"ל שילפינן מן הירושלמי הנ"ל שבעי עמידה בעיטוף, לא ס"ל שהוה ברכת הנהנין כהב"ח, ולכן חייב בעיטוף בציצית עמידה.
ב. כתב הב"י על אתר, וז"ל, יתעטף (סימן בציצית מעומד – כן כתוב בסמ"ק , טעמא משום דגמר צב, בהגה"ה אות ה') לכם לכם מספירת העומר, דכתיב ביה בקמה, פירוש בקומה. וכן (דברים, טז, ט) , וכן (סי' שלח)כתב ה"ר דוד אבודרהם , עכ"ל.(שם, סימן כ"ז)כתב בארחות חיים וז"ל, ומ"ש (מש"ז, ס"ק א)ג. כתב הפמ"ג דבעי עמידה, היינו לתחלת עיטוף, דודאי לא חייבה התורה כל היום, דאמר תכסה, כדרך שבנ"א עוסקין במלאכתן בישיבה, עכ"ל. ולפ"ז נראה, שדרך רוב בנ"א ללבוש בגד עליון בעמידה, ולכן יש לעמוד בעטיפה, כי צורת מצות ציצית, כדרך בני אדם, והבן. ועיין תרומת הדשן , ודו"ק היטב. שדרך לבישה (סימן מה) גמורה שתחלה מתעטף בעמידה ואח"כ משליך הבגד כפי צורכו, והבן.
(תלב, מש"ז, ס"ק א. כתב בפמ"ג ברכה: וז"ל, כלל העולה, העיקר ילפותא ג) בעשיה, וברכה ממילא, כדין המצוה כך דין הברכה. ומש"ה נהנין בישיבה. ואפשר ה"ה ברכת שבח והודאה כדאמרן, עכ"ל, עיי"ש. וזו סברא נוספת, שברכת שבח והודאה בעי עמידה, והבן. וברכת כהנים בעמידה כי איתקש ברכה . וירושלמי (לח, ע"ב)לשרות. עיין סוטה .(תענית, פ"ד, ה"א)
(תר"צ, א"א, ס"ק א)ב. כתב הפמ"ג להלן וז"ל, והכלל, כל ברכה שאין בה הנאה לגוף, בעמידה, משא"כ שחיטה, חלה, וקידוש היום אף שחוב עליו דומה לנהנין, עכ"ל. ובקידוש הלבנה אמר אביי שהוא כעין קבלת פני השכינה ולכן צריך לעמוד. והוא מדין "עומד לפני המלך", כדוגמת תפלת שמו"ע, ודו"ק. עיין מגן גיבורים, שלטי גיבורים, על אתר. וזהו מלבד הטעם שהיא ברכת השבח.
ג. יש דין של עמידה מדין "כבוד", כדוגמת כיבוד אביו ורבו בעמידה. וכן . ולכך (שבועות, ל, ע"ב)בדיינים. עיין ר"ן ראוי שיעמוד במיוחד לצורך כך, ולא שבין כך כבר עמד מתחילה קודם לכן. ונראה שבעשיית המצוה בעי עמידה כדברי הב"ח מדין "עבודה" של עומד לפני המלך. וכן מדין כבוד העבודה. וכן הברכה כנ"ל.
הלכה פסוקה – סעיף א
יעמוד, ויתעטף בציצית ויברך.
פירוש על דרך הסוד – סעיף א
הנה כלל גדול, דין מעומד נאמר במדרגת דוכ', ולא במדרגת נוק'. עיין שער הכוונות, דרוש תפלת השחר . ובדרושי (שם), ובשמן ששון (דרוש א')
(שם, , ובשמן ששון (דרושי ויהי נועם)שבת .אות א')
(ד"ה גם ודוגמאות לדבר. כתב שם וז"ל, צדקה היא רחמים צריך ליתן צדקה) כנודע, ולכך צריך ליתן צדקה עתה מעומד, והטעם הוא, לפי שהצדקה היא מצות עשה וראוי לעשות המצות מעומד. עוד טעם אחר, כי כיון שהטעם הוא כדי לתת צדקה לעני שהיא השכינה והמלכות כנזכר. והנה המלכות נופלת לארץ בעו"ה, ולכך צריך שיתננה מעומד, ויכוין להקימה ולהעמידה מעומד ע"י הצדקה שהוא הת"ת דוכ', עכ"ל.
(דרושי כוונות ק"ש, דרוש וכתב כן שם וז"ל, באומרו עתה תהלות לאל ח') עליון גואלם צריך לקום מעומד לכבוד מלכא קדישא המתגלה ונחית לקבל הכלה ולתקנה, עכ"ל.
וכן תפילין של יד כנגד נוק', מיושב, ותפילין של ראש כנגד דוכ', מעומד, . וכן לגבי (דרושי תפילין, דרוש ה')עיי"ש ה' שפתי תפתח של ערבית, כתב שם וז"ל, ה' (דרושי תפילת ערבית, דרוש א') שפתי תפתח, הוא בחינת היכל ק"ק דדוכ' דבריאה, והוא מתדבק ונקשר יחד עם עולם האצילות, ועליו ארז"ל דכגאולה אריכתא דמיא, ולכך פסוק זה נאמר מעומד, כי כל ענייני הדוכ' הם בעמידה, אבל ברכת השכיבנו היא בהיכל ק"ק נוק' דבריאה, ולכן היא אין בה עמידה כי כל ענייני הנוק' הם מיושב, עכ"ל.
וכן כללות האצילות הוא בחינת דוכ', ולכך תפילת העמידה באצילות יש לאומרה כולה מעומד, כמ"ש בשמן (שם, דרושי השבת, דרושי ויהי נועם, ששון , עיי"ש.אות א')
ולפ"ז שדוכ' בעמידה ונוק' בישיבה, א"כ היה ראוי שיהא ברכת ציצית שהיא נוק' בישיבה, וכתב במקור חיים על אתר, שלכך נצרך ג"ש מספירת העומר שיהא בעמידה, כי ספירת העומר רק לדוכ' ולא נוק', ולכך היא בעמידה, וע"י ג"ש הוה גם כאן בעמידה, עיי"ש בהרחבה. ובעומק כיון שע"י מצות ציצית קונה "רוח" שהוא מדרגת זכר בערכין כמ"ש בהרחבה, לכך הוה בעמידה, ודו"ק היטב. ומכיון שהעטיפה בעמידה, אף ברכתה.
וכל זה זולת הטעם שברכת המצות (לעומת ברכת הוא מחצב הפנימיות , לכן ברכתו הנהנין שהוא מחצב החיצוניות) בעמידה, כי הפנימיות דוכ' והחיצוניות נוק' בערכין, ודו"ק.
