תחילת הפרשה התורה מפרטת על חיוב שמירת השבת, ובין השאר כותבת: 'וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם' (שמות לא טז). הזוהר מבאר שכאשר עם ישראל שומרים ומקדשים את השבת בעולם הזה, הם עושים – יוצרים את קדושת השבת בעולמות העליונים. ואכן חכמים מסרו לנו כי עם ישראל יכול להקדים את כניסת השבת, ולקבל על עצמו תוספת שבת, והזמן שהיה חלק מערב שבת או מוצאי שבת, לאחר שקידשו אותו נהפך להיות חלק מיום השבת.
במאמר השבוע נעסוק בשאלה ממתי ניתן ורצוי לקבל שבת, ומאיזה שעה ניתן להתפלל מעריב. ובמאמר הבא נרחיב יותר מה קבלת שבת מחייבת, ומתי קבלת שבת בעיר מחייבת את כל בני העיר, או קבלת שבת של אבי המשפחה מחייבת את שאר המשפחה.
זמנים עיקריים בקבלת שבת פלג המנחה, שקיעת החמה וצאת הכוכבים
[במאמר זה לא נרחיב כיצד לקבוע זמנים אלו, ונציין רק שהם מופיעים בלוחות השונים, בפלג המנחה וצאת הכוכבים ישנם שיטות רבות, ועל כל אחד לברר אצל רבו ע"פ איזה לוח הם נוהגים]
הבדל הקושי בין המקומות השונים בעולם
בראשית הדברים חשוב להדגיש את הצורך לקבל שבת מוקדם, ואת הבדל בין המקומות השונים.
קבלת שבת מוקדמת חשובה משני סיבות שונות, הלכתית יש מעלה לקבל שבת מוקדם, ויש ענין להוסיף את המקסימום שניתן הלכתית להוסיף על קבלת השבת. מצד שני לא תמיד הכי מהודר להתפלל מעריב מוקדם, וכפי שנפרט. אולם נפרט באיזה תנאים ניתן להתפלל לכתחילה ללא חשש.
אולם ישנם מקרים ומקומות שטכנית קשה מאד להמתין עם מעריב וסעודת שבת עד השקיעה, ובודאי שלא עד צאת הכוכבים. בפרט בקיץ בצפון העולם ביוני שיא הקיץ במקומות שונים בעולם:
כפי שניתן לראות בטבלה בשיא הקיץ בארץ ישראל יש בהחלט קושי לקבל שבת לאחר שקיעת החמה, ולהתפלל מעריב לאחר צאת הכוכבים, בפרט במשפחות עם ילדים קטנים, או אנשים מבוגרים ובעלי סדר יום מסודר. מצד שני עדיין הדבר הוא בגדר הסביר לרוב הציבור.
אולם ככל שאנחנו מתקדמים צפונה, יש קושי גדול מאד להמתין עם קבלת שבת מעריב וסעודת שבת, ולכן מטבע הדברים ככל שהקהילה מרוחקת יותר מקו המשווה, בפרט בקיץ מקובל להתפלל מעריב מוקדם.
[הדברים נכונים גם בדרום העולם בקיץ הדרומי – כלומר בינואר – אולם הערים הדרומיות בעולם פחות רחוקים מקו המשוה מאשר הצפוניות]
יש שיטות רבות לחישוב פלג המנחה וצאת הכוכבים, ורק נעיר שככל שאנחנו מצויים במקום רחוק יותר מקו המשווה בקיץ כמות הזמן שבין השקיעה לפלג המנחה מחד ולצאת הכוכבים מאידך, מתארך יותר. כמו כן הזמנים נלקחו מ'קלוח' לשם המחשה של פערי הזמנים בין מקומות שונים, ולא נועדו לקביעת הלכה למעשה.
מהו מנין פלג
במקומות רבים מתקיימים מניני מעריב פלג, נסביר בקצרה מהו מניני פלג, ואח"כ מהו פלג המנחה, ואח"כ האם למעשה ניתן לכתחילה להתפלל במנינים אלו ביום חול ובשבת, ובאילו תנאים.
ישנו מחלוקת עד מתי ניתן להתפלל מנחה וממתי ניתן להתפלל מעריב. [להלן נבאר מהו פלג דעת רבי יהודה שניתן להתפלל מנחה עד פלג המנחה, והחל מפלג המנחה ניתן להתפלל מעריב. ואילו שיטת חכמים המנחה שניתן להתפלל מנחה עד חשיכה, ומחשיכה והלאה ניתן להתפלל מעריב.]
אולם לכל הדעות אין זמן שבו ניתן להתפלל גם מנחה וגם מעריב. בגמרא נאמר שלא נפסקה הלכה האם הלכה כרבי יהודה או כחכמים, וכל אדם יכול לבחור כיצד לנהוג כרצונו. וכך נפסק הלכה למעשה (או"ח סי' רלג סעיף א).
אולם נאמר הסתייגות שאסור לעשות שני דברים סותרים, כלומר אסור להתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, כדעת חכמים, ומאידך להתפלל מעריב לאחר פלג המנחה לפני חשיכה כדעת רבי יהודה.
לכן בעבר היה נהוג באירופה הצפונית לנהוג תמיד כרבי יהודה, תמיד התפללו מנחה עד פלג המנחה, ומפלג המנחה התפללו מעריב. ואילו בארצות של עדות המזרח בארצות שבהם השקיעה וצאת הכוכבים אינו כה מאוחר, נהגו עד חשיכה להתפלל מנחה. והחל מחשיכה להתפלל מעריב. אולם אין בכך הלכה של אשכנזים וספרדים, וכל אחד רשאי לנהוג כפי שנח לו בתנאי שיהיה מנהג אחיד.
אולם נאמר בהלכה שאסור לעשות שני דברים סותרים, ונאמרו בכך שני רמות של דברים סותרים.
א. באופן כללי לעשות יום אחד כך ויום אחד כך, לדוגמא אם בתקופת החורף כאשר פלג המנחה ושקיעת החמה מוקדמים, האדם מתפלל מנחה לאחר העבודה מעט לפני שקיעת החמה, אז אסור לו בתקופת הקיץ שבו פלג המנחה מאוחר, להתפלל מנחה לפני פלג, ומעריב מיד לאחר פלג.
ב. באותו יום יש רמת סתירה גבוהה יותר, אם הוא מתפלל גם מנחה לאחר פלג המנחה כשיטת חכמים וגם מעריב לאחר פלג המנחה לפני חשיכה.
השלחן ערוך (או"ח סי' רלג סעיף א) פסק שאם אדם מחליט לנהוג כרבי יהודה עליו לנהוג כך לעולם, ואם הוא החליט לנהוג כחכמים עליו לנהוג כך לעולם. אולם בדיעבד במידה והוא התפלל לפי השיטה השניה, הוא יצא ידי חובתו. וכן בשעת הדחק מותר לו אף לכתחילה להתפלל כפי השיטה השניה שאינה נוהג בה קבוע.
אולם המשנה ברורה הוסיף כי באותו יום אסור לו לעשות סתירה זו אף בשעת הדחק, ועליו להתאמץ להתפלל מנחה לפני הפלג ומעריב לאחריו, או מנחה לפני השקיעה ומעריב לאחר חשיכה.
ולכן מנין פלג הכוונה שמתפללים מנחה לפני הפלג, ומיד לאחר פלג המנחה מתחילים להתפלל מעריב.
מהו פלג המנחה
לא נכנס לכל החישוב במאמר זה, אך ניתן רקע קצר מהו פלג המנחה [בארמית חצי המנחה].
פלג המנחה הוא מחצית הזמן שבין תחילת זמן מנחה קטנה לבין סוף היום. על מנת לחשב את הדבר עלינו להכיר כמה מושגים הלכתיים:
- שעה זמנית: את היום אנחנו מחלקים ל-12 שעות, לפי אורך היום בפועל, להבדיל מהשעון המודרני, המחלק את היממה ל-24 שעות שוות, בלי קשר מתי היה השמש זורחת, ומתי היא שקעה. קיימת מחלוקת האם מחלקים את היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים ל-12 חלקים שווים, או שמחלקים את היום מנץ החמה עד שקיעת החמה ל-12 חלקים שווים.
- מנחה גדולה: הוא הזמן החל מחצי שעה לאחר חצות היום עד מנחה קטנה.
- מנחה קטנה: הוא הזמן החל משעה תשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום, במשך 2:30 שעות זמניות הבאות, עד סוף היום.
- פלג המנחה: הוא חצי מזמן מנחה קטנה. כלומר שעה ורבע זמנית אחרונים של היום.
היום למעשה המנהג הנפוץ הוא לחשב את השעות הזמניות מנץ החמה ועד שקיעת החמה. ולכן באיזור קו המשווה במשך כל השנה, או בכל מקום בעולם בחודש ניסן וחודש תשרי, שעות ע"פ השעון מנץ החמה ועד שקיעת החמה יהיו 12 שעות שוות. ואילו בשאר השנה ככל שאנחנו מתרחקים מקו המשוה השעה בחורף מתקצרת, ואילו בקיץ היא מתארכת.
ולכן במדינות צפוניות מאד, פלג המנחה בשיא הקיץ יכול להיות הרבה לפני שקיעת החמה. ומצד שני בשיא החורף הוא יהיה יחסית קרוב מאד לשקיעת החמה.
לדוגמא בסטוקהולם בירת שבדיה קו רוחב 60 בשיא הקיץ הוא בערך בן 18 שעות, ואילו בשיא החורף הוא בן 6 שעות. ואילו בארץ ישראל היום בשיא הקיץ הוא בערך בן 14 שעות ואילו בשיא החורף הוא בן 10 שעות. בירושלים שעה זמנית ביוני היא 1:11, ולכן פלג המנחה יהיה 1:28 שעות לפני שקיעת החמה. ואילו בסטוקהולם שעה זמנית היא 1:33, ולכן פלג המנחה יהיה 1:56 שעות לפני שקיעת החמה.
האם מותר להתפלל לכתחילה במנין פלג
בימות החול אדם המתפלל בצורה קבועה מנחה לפני פלג המנחה, יכול להתפלל מעריב ללא כל חשש במנין פלג אף אם הוא מתפלל כך רק בצורה מזדמנת ולא קבועה. אולם אדם המתפלל לעיתים מנחה לאחר פלג המנחה, לכתחילה אסור לו לכתחילה להתפלל מעריב במנין פלג. ורק בשעת הדחק, הוא יכול לשנות ממנהגו ולהתפלל מוקדם.
אמנם המגן אברהם (סי' רסז סק"א) והמשנה ברורה (סי' רסז סק"ג) כתבו כי שבת הוא יוצא דופן, וגם אדם שמתפלל לעיתים מנחה לאחר פלג המנחה, יכול להתפלל מעריב בערב שבת מוקדם לאחר פלג המנחה לפני חשיכה, כיון שאינו סותר את מה שהתפלל מנחה, מכיון שקיבל עליו שבת, קבע שקודם קבלת שבת הוא יום אחד, ולאחר קבלת שבת נהפך ליום אחר, ומותר כבר להתפלל מעריב של שבת.
אך המשנה ברורה (בה"ל סי' רלה סעיף א ד"ה ואם; וראה סי' רעא סעיף א ד"ה מיד) ציין את דעתו של הגר"א (מעשה רב אות סה) שאף בשבת במידה והוא נוהג להתפלל מנחה לאחר הפלג, אין להקדים את תפילת מעריב לפני צאת הכוכבים, ואף אם יש בעירו רק מניני פלג עדיף שיתפלל בזמנו ביחידות. אמנם האגרות משה (או"ח ח"ב סי' ס) כתב שלמעשה אין לנהוג כדברי הגר"א הללו, ואם אין מנין אחר בודאי יש להצטרף למנין זה, שכך דעת רוב הראשונים, ורק מי שנוהג בכל מעשיו כדעת הגר"א ינהג גם בכך כמוהו.
ומכל מקום באופן שיש שעת הדחק למשל בקיץ שהלילה מאוחר מאד, ובפרט לקטנים זקנים חולים וחלשים, בודאי אפשר להקל לכתחילה בשבת.
האם יש מצב שבו ניתן להתפלל אף באותו יום מנחה ומעריב לאחר פלג
המשנה ברורה (סי' רלג ס"ק יא) כתב שבמקום שהתפללו מנחה לאחר הפלג, ואם לא יתפללו מיד לאחר מכן מעריב, יהיה טרחה וקושי לאסוף את הציבור למנין שוב, ניתן להתפלל מיד מעריב, אף שטרם שקעה החמה.
אמנם הביאור הלכה (סי' רסז סעיף ב ד"ה ובפלג) כתב שאף שנהגו להקל כן, יותר טוב להמנע מכך.
בדומה כתב בכף החיים (או"ח סי' רלג סק"ט) שאשה שטרודה בעבודות הבית, כאשר התפנתה להתפלל מנחה, יכולה להתפלל מיד לאחר מכן מעריב, משום שאחר כך יקשה עליה מאד לעצור א’ שטף העבודות ולהתפלל שוב.
ממתי אפשר לקבל שבת
השלחן ערוך (או"ח סי' רסא סעיף ב) פוסק כשיטת רבינו תם ששכניסת שבת המחייבת הוא 58 דקות לאחר שקיעת החמה [קרוי שקיעת החמה השניה]. ויש מצוה להוסיף תוספת שבת, המצוה הוא החל משקיעת החמה הראשונה עד שקיעת החמה השניה, וכל אדם יכול לבחור כמה מתוך הזמן הוא רוצה שיהיה תוספת שבת. אולם הרמ"א (שם) כותב שניתן לקבל שבת מפלג המנחה.
בימינו מקובל ברוב הקהילות לפסוק הלכה כשיטת הגאונים והגר"א כי כניסת השבת המחייבת הוא שקיעת החמה הראשונה, כלומר הרגע שהעיגול של השמש שוקעת, ואינה נראית לענינו, אף שעדיין יש אור בחוץ. במסגרת מאמר זה נתייחס רק לשיטה זו, על מנת להקל על הקורא, ולנוהגים כי שיטת רבינו תם היא העיקר להלכה נסתפק בהערה זו.
כיון שאנחנו פוסקים שהחל משקיעת החמה מתחיל שבת, תוספת שבת הוא לפני שקיעת החמה, ולכן מקובל הן בקהילות הספרדים והן בקהילות האשכנזים שהמצוה של תוספת שבת הוא לפני שקיעת החמה. ומפלג המנחה ניתן לקבל שבת. והמקובל הוא שמחשבים את פלג המנחה שעה ורבע זמנית לפני שקיעת החמה.
האם כדאי לקבל שבת בפלג המנחה
יש כמה סיבות שלכן יש הנמנעים מלהתפלל במנין מעריב לאחר פלג המנחה, ונמנה אותם בקצרה;
- יש מספר מצוות שניתן לקיים לפחות לדעות מסוימות רק לאחר צאת הכוכבים, קריאת שמע, ספירת העומר, קידוש, סעודת שבת. בהמשך נרחיב מה הבעיה ומה הפתרון.
- יש מחלוקת כיצד מחשבים את פלג המנחה, האם שעה ורבע זמנית משקיעת החמה או מצאת הכוכבים, וישנם שיטות שונות מתי הוא צאת הכוכבים, ולמעשה ישנם שיטות שאנחנו מקבלים שבת ומתפללים מעריב לפני פלג המנחה, ובזמן הזה הוא בודאי יום שישי ולא שבת.
- במקרה שערב שבת הוא כ"ט לחודש, ושבת הוא ראש חודש, יש מחלוקת אם חובה לומר יעלה ויבא בתפילת מעריב של שבת, או שמא אין אפשרות לומר יעלה ויבא בתפילת ליל שבת. אולם למעשה אפשר לסמוך על הכרעת המשנה ברורה (סי' תכד סק"ב; שעה"צ סי' תרצג סק"ו) שסבר שיש לומר יעלה ויבא בתפילת מעריב לאחר פלג המנחה.
- נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון כי במידה וקובעים את המנין בעיר מוקדם, הדבר מחייב את כל בני העיר, וכאשר הבעל מתפלל מוקדם, יש דברים שיתכן והוא מחייב את שאר בני הבית. ויש לוודא שהדבר מתאים לכולם. על נקודה זו נרחיב בעיקר במאמר בשבוע הבא.
- כמו כן באותו בית כנסת יש תנאים מסוימים שאין לקיים שני מנינים סותרים זה את זה. גם על נקודה זו נרחיב במאמר בשבוע הבא.
מצד שני ישנו מעלה גדולה להוסיף תוספת שבת על השבת, ולקבלו כמה שיותר מוקדם.
כמו כן ישנו את השיקול שבימי הקיץ יש קושי מאד גדול בפרט לילדים זקנים חולים ואנשים חלשים להמתין עד שעות מאוחרות בלילה, ובפרט במדינות צפוניות שבהם השקיעה וצאת הכוכבים בשעה מאוחרת מאד.
לאחר שפירטנו את השיקולים לקיים או לא לקיים מניני פלג, נפרט כיצד ניתן לפתור את הבעיות, או לפחות על איזה שיטות ניתן לסמוך בשעת הצורך, ולקיים מניני פלג.
קריאת שמע
לגבי קריאת שמע נפסק להלכה (או"ח סי' רלה סעיף א) שחובה לקרוא אותה לאחר צאת הכוכבים, וכאשר מתפללים במנין פלג יש חשש שמא ישכחו לקרוא שוב קריאת שמע, ולכן חובה למצוא צורה לזכור לקרוא קריאת שמע שוב כשיגיע הלילה. ויש אנשים שסומכים על קריאת שמע על המיטה, ובמקרה זה יש להקפיד על שני תנאים נוספים, לקרוא בקריאת שמע על המיטה את כל הפרשיות, ולהתכוון לא רק לשמירה מהמזיקים (משנה ברורה סי' רלה ס"ק יב) אלא גם לקבל עול מלכות שמים. [פתרון זה הוא בהנחה שקריאת שמע על המיטה הוא לאחר חשיכה]. והפתרון הטוב ביותר הוא לעשות סימן למשל לתלות פתק בולט המזכיר לקרוא קריאת שמע כשמגיע הלילה. ואפשר בצורה קבועה לקראת סוף סעודת שבת כשמגיע הלילה, לקרוא יחד קריאת שמע כל המשפחה.
אדם מבוגר או חלש במקומות שהלילה ממש מאוחר, והוא רוצה לישון מוקדם יותר לפני צאת הכוכבים, יעשה שאלת חכם, באלו תנאים הדבר מותר.
הערה נוספת שצריך לשים לב הוא שכתב המשנה ברורה (סי' רלה סק"ט) שבקריאת שמע שקורא במנין פלג, לפני צאת הכוכבים לא יכוון לצאת ידי חובה. והאגרות משה (או"ח ח"ב סי' ס ד"ה ובעצם) הסתפק האם חובה לכוון כך, משום שיש איסור 'בל תוסיף' אם יכוון לצאת ידי חובת קריאת שמע לפני הזמן, שאסור לנו לעשות דבר לשם מצוה באופן שאין מצוה לעשותו בזמן זה. או שמא בקריאת שמע שהוא לימוד תורה ועול מלכות שמים לא שייך בל תוסיף והמצוה הוא רק המינימום הנדרש, בזמנים מסוימים, אך כשאדם מרבה בכך אין כל חשש. והכוונה שאינו צריך לכוון משום שאינו יוצא בו ידי חובה, אך אין איסור לכוון בכך.
ספירת העומר
בנוגע לספירת העומר פסק המשנה ברורה (בה"ל סי' תפט סעיף ג ד"ה מבעוד) שבמקרה של דחק יברך עם הציבור בלי ברכה כדי שלא ישכח, ויש שיטות הסוברות שבימינו שספירת העומר הוא רק זכר למקדש אפשר להקל מהפלג. אולם לאחר צאת הכוכבים יספור שוב בברכה, ואין איסור לברך כיון שמעיקר הדין לא יצא בספירה הראשונה.
ונראה שיש עדיפות אם הדבר ניתן בשבתות של ספירת העומר שלא לעשות מניני פלג, בפרט בתחילת ספירת העומר כאשר צאת הכוכבים אינו כה מאוחר. אך במקום של דחק יתפלל במנין פלג, ויספור בציבור לאחר המנין בלי ברכה, ויש שנהגו לעשות תנאי שאם יזכרו לספור בלילה, הספירה אינה לשם מצוה, ואם לא יזכרו הספירה לשם מצוה. ואחר כך יספור שוב בביתו יחד עם קריאת שמע, ויש לעשות תזכורת שיזכור לספור ספירת העומר בזמן.
קידוש וסעודת ליל שבת
לגבי קידוש המשנה ברורה (בה"ל סי' רע"א סעיף א ד"ה מיד) הביא מחלוקת האם ניתן לעשות קידוש לפני צאת הכוכבים, והעיר שישנם שלש בעיות: א. האם ניתן לצאת במצות קידוש לפני צאת הכוכבים. ב. האם מותר לאכול לפני שקרא קריאת שמע, במידה והוא נמצא חצי שעה לפני הזמן. [כלומר במידה ולאחר תפילת מעריב, והחזרה הביתה, כבר הגיע חצי שעה לפני צאת הכוכבים, יש איסור לאכול לפני שקרא קריאת שמע]. ג. יש דעות רבות להתחיל לאכול לפני שקרא קריאת שמע ששלשת הסעודות בשבת צריכות להיות בשבת עצמה, ולא בתוספת שבת. ולמעשה כתב שיותר טוב להמתין עם הקידוש עד צאת הכוכבים. אולם המיקל יש לו על מי לסמוך, בפרט כאשר יש שעת הדחק גדול. אך כדאי למשוך את הסעודה עד הלילה, ואז לאכול כזית חלה נוספת [גודל של קופסת גפרורים] ובכך קיימו גם את סעודת הלילה של שבת בשבת עצמה.
קביעת פלג המנחה
לגבי השיטות השונות בחישוב פלג המנחה, למעשה מסתמכים על מה שכתב המשנה ברורה (סי' רלג שעה"צ ס"ק יד) כותב שאם פוסקים הלכה כדעת הגאונים והגר"א שספק לילה מתחיל מיד בבין השמשות, מסתבר לחשב פלג המנחה שעה ורבע לפני שקיעת החמה. וכיון שברוב הקהילות סוברים שמעיקר הדין הלכה כדעת הגאונים והגר"א, ולכן יש מקום להקל שפלג המנחה הוא שעה ורבע לפני השקיעה. ובפרט שלפי דעת רבינו תם ניתן לקבל שבת רק 3 דקות לפני שקיעת החמה, [זמניות] או 16 דקות לפני שקיעת החמה [תלוי בחשבון אם פלג הוא מהשקיעה השניה או מצאת הכוכבים]. ובכל מקרה נהוג להקפיד לקבל שבת מוקדם יותר, ולהדליק נרות מוקדם יותר, ולכן ניתן להקל גם תפילת מעריב.
סיכום
קיום מנין פלג תלוי בשיקולים רבים, וכפי שראינו יש סיבות שונות שעדיף להמנע ממנין פלג. מצד שני יש סיבות רבות להעדיף מנין פלג, בפרט בקיץ במדינות צפוניות, או במקומות של אנשים מבוגרים ועוד. יתירה מזו לעיתים בהעדר מנין פלג יגרום הדבר שאנשים שונים לא יתפללו במנין, או יכניסו שבת מאוחר לאחר שקיעת החמה, ועלולים לחלל שבת, וכן יש לקחת בחשבון את השיקול את חשיבות סעודת ליל שבת עם הילדים.
ובערוך השלחן (או"ח סי' רסז סעיף ד-ה) הרחיב במעלת קיום מניני פלג, וסבר שהוא הצורה הראויה ביותר לכבוד שבת. ולכן כדאי בכל מקום להתייעץ עם רב המקום, ולקבל את הכרעתו מתוך הבנה שישנם שיקולים רבים לכאן ולכאן. והאמת והשלום אהבו.
במאמר בשבוע הבא נתמקד בעזרת השם במקום שיש מנין פלג מה זה מחייב את הציבור ואת האורחים בעיר, ובאלו מצבים הם חייבים לקבל שבת משעה שהציבור קיבל שבת. וכן מה קבלת שבת מחייבת הלכתית.
