תהיה במדרגה של בית. בעלמא דידן עיקר המדרגה קרויה בית, ועדיין יש מדרגה של הר, ביהמ"ק הוא בדרגה של הר וקמת ועלית, אבל בעומק ביהמ"ק השלישי יהיה במדרגה של 'שדה תפוחים', שהקרקע עצמה קדושה. כשיעקב אבינו נכנס ליצחק לבקש את הברכה נכנס עמו ריח שכינה, אומרים חז"ל ריח של חקל תפוחים. ריח של חקל תפוחים זה הכוח המתנגד לעשיו שמנסה לעלות גבוה "אם תגביה כנשר משם אורידך", אז הורידו אותו והכניסוהו לנוקבא דתהום רבה, לעולם התוהו ששייך לעשיו, אבל בצד התיקון מה הוא אורידך נאום ה'? זה מדרגת יצחק - 'שדה תפוחים', זה למטה מי' אז זה לא בית, בית שאין בו י' טפחים אין לו דין בית לגבי כל הדינים שנאמרו בבית, וזה גם לא מדרגה של הר, אלא מדרגת שדה תפוחים.
אבינו כשהוא הולך לבית יצחק המקדש זה מכוח אברהם, שם זה נקרא "הר ה' יראה", אבל מדין יצחק מה היא מדרגת ביהמ"ק? "כריח השדה אשר ברכו ה'" (בראשית כז כז), זו מדרגת יצחק, יצחק הוא במדרגת ישחק לעתיד לבוא. להבין את עומק העניין, עכשיו שחרב הבית אנחנו עצובים, אבל ר' עקיבא נאמר עליו שהיה רואה את מקום הבית והיה משחק, כלומר, כשנחרב הבית מתגלה שהמקום ההוא הפך להיות שדה, מצד הקלקול נאמר "ציון שדה תחרש" (מיכה ג יב), אבל בעומק מצד התיקון חורבן הבית מגלה ששכינה ירדה לעפר, "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" (תהילים קב טו), הקדושה נשארה רק במדרגת העפר, זה שלימות הביהמ"ק השלישי שעתיד לירד מן השמים. המדרגה השלמה של מדרגת הגובה היא לא מדרגת הגובה כפשוטו, אלא המגביהי לראות בשמים ובארץ, "המשפילי לראות בשמים ובארץ" (שם קיג ו), מצד אחד הקב"ה נקרא גבוה, גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם, אבל בעומק יותר התכלית הוא שאע"פ שהוא גבוה - שפל יראה, כמו שדורשת הגמ' בסוטה, הוא יורד למטה ומשרה שכינתו למטה בתחתונים.
חוזרים ומדגישים, משרה אנו שכינתו למטה בתחתונים לא רק מדין מדרגת בית, אלא מדין מדרגת שדה. לפי"ז ישנה הגדרה ברורה ופשוטה מאוד, כשהקדושה היתה מדין מדרגת בית כל הקדושה היתה רק בביהמ"ק כיון ששאר המקומות אין להם דין של בית, אבל כשהקדושה תהיה מדין שדה היא לא תהיה מוגבלת.
נגד השדה דקדושה יש את כידוע "השדים שאתם זובחים עליהם" שזו ע"ז, מה הם השדים שאנחנו זובחים עליהם ח"ו בצד הקלקול שנאמר בלשון הפסוק? מי שנמצא במדרגת שדה השדים יכולים לינוק ממנו, זה שדים שיונקים ממדרגת שדה. במקום לזבוח למדרגת התיקון יורדים למדרגת שדה וזה הופך להיות "ציון שדה תחרש", ואז השדים יונקים ממדרגת שדה. אבל לעתיד לבוא ש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג ב) לא יהיה רה"ר, הכל יהיה רה"י, וכל השדה מה היא? "שדה אשר ברכו ה'", שדה תפוחים אשר ברכו ה'. אז מתגלה שארץ ישראל עתידה להתפשט בכל הארצות כולם, וקדושת ביהמ"ק שהיא במדרגה של שדה מתפשטת והולכת ממקום למקום.
עומק המדרגה העליונה זה שמצד אחד תכלית הגובה כולו להיות במדרגה העליונה של הגבוה ולהידבק בו יתברך שמו למעלה, אבל מהצד השני תכלית הבריאה היא נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, אז התכלית היא לגלות את מציאות הדבר במדרגת הקטנה. כמובן שניצוץ של זה כבר היה בהר סיני שהקב"ה ירד על ההר, אמנם הוא 'סיני' אבל זה עדיין הר, ואולם מדרגת הר המוריה הוא גם הר וגם שדה, מצד אחד הוא גבוה מכולם, אבל מהצד השני הוא שפל מכולם, תכלית ההתכללות של ההפכים. זו שלימות ההארה השלימה של גילוי שכינתו, נתאוה להיות לו דירה בתחתונים, רשות היחיד כל הבריאה כולה למטה מעשרה.
